האבולוציה של ניטור סוכר היא המפתח להתמודדות עם סוכרת
מרופאים צעירים שנאלצו לטעום דגימות שתן לפני יותר מ-100 שנה, דרך בדיקות הדם שהפכו יותר ויותר משוכללות, ועד לבדיקות בנוזל בין-תאי - ניטור הסוכר בדם עבר מהפכה של ממש, והיום הוא מסייע לחולי סוכרת להימנע מסיבוכים מסכני חיים
בשיתוף גפן מדיקל
ידע זה כוח, ובכל הקשור למחלת הסוכרת - מדובר בכוח מהסוג שיכול להציל חיים. בין אם מדובר בסוכרת סוג 1 או 2, המפתח לניהול נכון של המחלה ולמניעת מצבים מסכני חיים הוא בניטור אפקטיבי של ערכי הסוכר בדם, וכמה שיותר פיקוח - יותר טוב לחולים. למזלנו, הרפואה עשתה קפיצת מדרגה משמעותית במאה השנים האחרונות בכל מה שנוגע לניטור ופיקוח על הסוכר בדם, עד כדי כך שהיום כבר לא חייבים לסבול דקירות של מחטים בכל יום מחדש כדי לקבל תמונת מצב מקיפה.
הכירו את האבולוציה של ניטור הסוכר(צילום: shutterstock)
כדי להבין קצת יותר טוב את חשיבות ניטור הסוכר עבור חולי סוכרת, כדאי להכיר כמה אתגרים בסיסיים בהתמודדות עם המחלה. "במצב של סוכרת, רמות הסוכר בדם גבוהות מהנורמה ולכן חשוב מאוד לנרמל אותן על מנת למנוע סיבוכים", מסביר פרופסור חוליו וינשטיין, מנהל היחידה לטיפול בסוכרת בבית החולים וולפסון ורופא סוכרת בכיר במרכז DMC לטיפול בסוכרת. "סיבוכים אלה עלולים להתפתח כתוצאה מחשיפה של ערכי סוכר גבוהים בכלי הדם, ולגרום נזק לאיברים חיוניים כמו עיניים, כליות, רגליים, מוח ובעיקר לב". לדברי וינשטיין, הבעיה מתחילה מהעובדה שלערכי סוכר גבוהים אין תסמינים, כך שחולי סוכרת לא תמיד יודעים או מרגישים שמשהו לא בסדר. "גם מי שכבר יודע שיש לו את המחלה ומקבל טיפול - לא ירגיש אם הטיפול עוזר לאיזון הערכים. "לכן, אין ברירה אלא לבדוק בעקביות את רמות הסוכר בדם".
אבל מתברר שלא תמיד היה פשוט לעשות את זה. "לפני יותר ממאה שנה, היה נהוג בבתי חולים באירופה שרופאים צעירים טועמים בקצה הלשון את דגימות השתן של חולים שנחשד כי הם סובלים מסוכרת", מספר וינשטיין. "אם השתן מתוק - סימן שערכי הסוכר בדם גבוהים מהנורמה. מאוחר יותר, בסביבות 1920, פותחה לראשונה בדיקת דם שאיפשרה לאמוד את אחוז הסוכר בדם. היא הייתה כמובן ארוכה ומסורבלת, אבל פטרה את הרופאים מהצורך לטעום דגימות שתן כדי לאבחן את המחלה".
הבדיקות השתכללו, אבל מה עם הדקירה?(צילום: Shutterstock)
עם השנים, בדיקות הדם הפכו משוכללות יותר, זמינות יותר וגם זולות יותר - והציגו מידע הרבה יותר מדויק על מה שמתחולל במערכת הדם. אבל בעיה אחת נותרה: "כשמודדים גובה, יודעים שהתוצאה שקיבלנו עכשיו תהיה רלוונטית גם בעוד חמש דקות. עם סוכר בדם זה ממש לא המצב", מסביר וינשטיין. "עם השנים למדנו חולי סוכרת סובלים מעליות וירידות חדות של רמות הסוכר בדם, ולכן בדיקה אחת אקראית לא מסוגלת לספק את האינפורמציה הנחוצה לאיזון וטיפול מתאים". הפתרון? פיתוח מכשירי גלוקומטר בסוף שנות ה-80, מעין מכשירי מדידה ביתיים, שהיו זמינים בהתחלה כמובן רק עבור החולים העשירים ביותר.
כיום מכשירים מהסוג הזה נפוצים מאוד בקרב חולי סוכרת, אבל הם לא פותרים אותם מהצורך לדקור את עצמם כמה פעמים ביום כדי להבין יותר טוב מה קורה במערכת הדם. "וכמובן שהבדיקה משקפת את ערכי הסוכר רק ברגע שהיא נעשית", אומר וינשטיין. לכן, השלב המהפכני שבו נמצאות בדיקות ערכי הסוכר כיום, רותם דווקא את הנוזל הבין-תאי לצורכי מדידה.
המערכת שמאפשרת ניטור רציף של ערכי סוכר(צילום: Abbott)
"החידוש הטוב ביותר בתחום הזה הוא היכולת שלנו לבצע ניטור רציף של סוכר", מסביר וינשטיין. "מכשירים לניטור רמות סוכר בנוזל הבין-תאי החלו להופיע בשנות האלפיים. מדובר בחיישנים שהחולה נושא עמו, שבאים במגע עם הנוזל הבין-תאי יודעים להעריך ולתרגם את רמות הסוכר, בלי דקירות ובלי סיבוכים. ההערכה היא לא רק נקודתית, אלא גם מגמתית. החיישן יודע להציג לאיזה כיוון הולך הסוכר, אם הוא במגמת ירידה או עלייה, ובאיזה קצב הוא משתנה. באופן הזה, אפשר למשל להזהיר את החולה מפני נפילת סוכר. כיום, הטכנולוגיה זמינה בסל הבריאות עבור סוכרתיים מסוג 1. אני משוכנע שברגע שהטכנולוגיה הזו תהיה זמינה ונגישה מבחינה כלכלית גם עבור סוכרתיים מסוג 2 המזריקים מספר פעמים אינסולין ביום - אין חולה שלא יצטייד במערכת הזאת".
בשיתוף גפן מדיקל
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
