שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "אסור לבטל את המנגנון היחיד שמגן על הזכויות של כולנו"
    המכון הישראלי לדמוקרטיה בדק 66 דמוקרטיות בעולם, והמסקנה: הממשלה בישראל, השולטת למעשה בכנסת, היא המוסד הנבחר החזק ביותר בעולם הדמוקרטי. "אם ייקשרו ידיו של בית המשפט העליון, נהפוך לדמוקרטיה היחידה שאין בה שום מגבלה על כוחו של השלטון". צפו

    בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה

     

    הופק על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה

    הופק על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    דמוקרטיות המערביות בעולם מתאפיינות בלא פחות משבעה סוגים שונים של מנגנונים, המרסנים את כוחו של השלטון המרכזי. במכון הישראלי לדמוקרטיה בדקו 66 דמוקרטיות בעולם, ומהבדיקה עולה כי הממשלה בישראל, השולטת למעשה בכנסת, היא המוסד הנבחר החזק ביותר בעולם הדמוקרטי.

     

    "בניגוד לדמוקרטיות אחרות - אין לנו בישראל נשיא עם סמכויות וטו, אין לנו שני בתי פרלמנט המאזנים זה את זה ולא מחוזות בעלי סמכות שיפוט וחקיקה משלהם. ואין לנו אפילו בחירות אזוריות שמשפיעות על השיקולים של הנבחרים לעיתים כנגד הנאמנות המפלגתית. אנחנו גם לא כפופים לבתי משפט בינלאומיים חיצוניים, ולא למוסדות על מדינתיים, כמו האיחוד האירופי לדוגמא", אומר פרופ' עמיחי כהן, חוקר בתכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה ע"ש אמנון ליפקין־שחק וחבר סגל בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו.

     

    לדברי כהן, משבעה מנגנונים קיימים, יש בישראל רק אחד - בית המשפט העליון, המנגנון היחידי שמרסן את מקבלי ההחלטות בישראל. וגם אותו מנסים עכשיו לסרס", אומר פרופ' כהן.


     

    יש לך דוגמאות לריכוז הכוח בממשלה?

    "דוגמה אחת לריכוז הכוח בישראל היא קבלת ההחלטות בנושאי חוץ ובטחון - בשנים האחרונות מרכז ראש הממשלה בידיו את סמכות קבלת ההחלטות בנושאי חוץ ובטחון, עד אשר למעשה הוא כמעט ורוקן מתוכן את הקבינט המדיני-בטחוני".

    בית המשפט העליון  (צילום: אלכס קולומויסקי) (צילום: אלכס קולומויסקי)
    בית המשפט העליון (צילום: אלכס קולומויסקי)
     

    "ההחלטה על שחרורם של שני האסירים הסורים לפני כשלושה חודשים, תמורת גופתו של זכריה באומל, התקבלה בהליך חריג של חנינה מנשיא המדינה ולא אושרה על ידי הממשלה, ואף לא הובאה לדיון בפני הקבינט המדיני-בטחוני", הוא אומר. "הליך זה מנוגד לכאורה לחוק הקובע ששחרור אסירים מטעמים של ניהול יחסי חוץ של המדינה וביטחונה - בין כמחווה מדינית ובין תמורת שבויים ישראלים או גופותיהם - ייעשה בהחלטת ממשלה. מלשון החוק, כמו גם מדברי ההסבר לתיקון החוק, ברור שהמחוקק סבר שהליך החנינה על ידי נשיא המדינה אינו מתאים לנסיבות אלו".

     

    לדבריו, מאז ראשית ימיה מתלבטת מדינת ישראל בשאלת כוחו הראוי של ראש הממשלה בנושאי חוץ וביטחון. בעקבות מלחמת יום הכיפורים ולאחריה הייתה העמדה הברורה של הכנסת - שהובעה בשורה של דברי חקיקה - שקבלת ההחלטות בנושאי ביטחון תיעשה באופן קולקטיבי, ולא על ידי ראש הממשלה בעצמו.

     

    "הדרג הפוליטי האחראי לפעילות הצבאית הוא הממשלה. הממשלה פועלת באמצעות הקבינט ובאמצעות שר הביטחון, אך אלה מוסדות הכפופים לה. קבלת החלטות עצמאית של ראש הממשלה, בלי להתייעץ במוסדות אלו, זכתה לביקורת נוקבת של מבקר המדינה ושל ועדת וינוגרד שהוקמה כדי להסיק את לקחי מלחמת לבנון השנייה. כוחו הפוליטי האישי של נתניהו, והנכונות של מנדלבליט לגבות את החלטותיו, משקפות מגמה הפוכה מכך ועלולות להפוך את הממשלה ואת הקבינט לחותמת גומי בלבד.

     

    דוגמה נוספת שמביא פרופ' כהן היא ההסכמים הקואליציוניים בכנסת ה-20 (2015-2019) שבהם ניתנה למשה כחלון הסמכות לטפל לבדו בנושאי הדיור. "למעשה, הכנסת התפרקה מכוחה בנושא זה. כולם עשו מה ששר האוצר החליט. השיא של התהליך היה בחקיקת חוק מס ריבוי דירות ("מיסוי דירה שלישית") שבו בית המשפט קבע שחברי הכנסת למעשה לא הבינו בכלל, ולמעשה לא יכלו להבין, על מה הם מצביעים".

     

    לדבריו, אם ייקשרו ידיו של בית המשפט העליון, נהפוך לדמוקרטיה היחידה שאין בה שום מגבלה על כוחו של השלטון, גם ביחס לרוב האזרחים, וגם כלפי המיעוטים. הממשלה תוכל לסגור את כל המרכולים בשבת, לא לגייס חרדים לצבא כלל, ולפגוע בזכויות הבסיסיות של המיעוטים, והכל בלי שום בקרה.

    פרופ' עמיחי כהן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה.  (צילום: יח
    פרופ' עמיחי כהן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה. (צילום: יח"צ)

    "זו תהיה סכנה אמיתית לערכים מהותיים של חירויות ושוויון, ומתן כוח בלתי מוגבל לפוליטיקאים. את הפגיעה במעמד בית המשפט העליון יש לעצור אחת ולתמיד", מסכם פרופ' כהן.

     

    "התגברות הפוליטיקאים על בית המשפט העליון תביא לביטול המנגנון היחיד שמגן על הזכויות של כולנו", מוסיף יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. "חשוב להבין, היוזמות להרס בית המשפט העליון יעניקו לפוליטיקאים כוח בלתי מוגבל. אנחנו אומרים כן לאיזון בין הרשויות, אך לא לריסוק בית המשפט העליון".

     

    בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים