שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    רשלנות רפואית: לא חייבים נזק בשביל לתבוע
    בעשור האחרון חל גם גידול של יותר מפי שניים בסכום הפיצויים שבתי המשפט פוסקים לנפגעים מרשלנות. עו"ד אסף אודיז הסביר מתי טעות של רופא מזכה בפיצוי והשיב לשאלות הגולשים

    לאחרונה פורסם כי צעירה כבת 18 תפוצה ב-365,000 שקל לאחר שרופאים באיכילוב הוציאו מצווארה בטעות בלוטת לימפה, במהלך ניתוח להסרת גידול.

     

    לצד עליה של 30 אחוזים במספר תביעות הרשלנות הרפואית בישראל בעשור האחרון, חל גם גידול של יותר מפי שניים בסכום הפיצויים, ובמקרים שבהם נגרמו נזקים קשים יותר בתי המשפט פוסקים לא אחת פיצויים של מיליוני שקלים.

     

    עם זאת חשוב לדעת שלעיתים ניתן לקבל פיצויים על רשלנות מבלי שנגרם נזק פיזי כלל, למשל כשלא הוצג למטופל כל המידע הרלוונטי לגבי הטיפול, או כשלא ניתנה לו האפשרות לבחור בטיפול חלופי.

     

    מתי טעות של רופא מזכה בפיצוי? עורך דין אסף אודיז, בעל משרד עורכי דין שמתמחה בדיני נזיקין, ביטוח ורשלנות רפואית, השיב לשאלות הגולשים. צפו:

     

     

     

    מירב שאלה: הראיתי לרופא המשפחה נקודת חן שנראתה לי חשודה והוא אמר שזה שטויות. אחרי שנה הלכתי לרופא עור שהורה להסיר אותה בדחיפות. בביופסיה התגלה שזה שלב התחלתי של מלנומה שבמזל לא התפשטה. יש מה לעשות נגד רופא המשפחה?

    רופא המשפחה הוא גורם מקצועי שהתמחותו המקצועית מחייבת זיהוי, הכרת מחלות וסימפטומים שונים, לקיחת אבחנה מבדלת מתאימה והפניה לגורמים רפואיים מקצועיים לשם שלילת הממצא הרלבנטי ובעניינך, הפניה למומחה ברפואת עור.

     

    מחד, התרשמות רופא עור שהיה מבקש ביופסיה כבר אז והיה מחליט להסירה במצב בו לא הייתה כל עדות לממאירות, הייתה לוודאי משנה את מצבך לטובה מבחינה אונקולוגית וטיפולית.

     

    מאידך, מאחר שישנם סוגים שונים של מלנומה ולא ברור לי כל כך מהו הסיווג בעניינך, אוכל להשיב כי קיים סוג מסוים של מלנומה שהתפשטותו והתקדמותו איטית ואם זה המקרה בעניינך בהחלט יתכן שניתן היה לאבחן עדות לתחילת המחלה קודם לכן. במצב זה נשאלת השאלה במה היה שונה הטיפול הרפואי שניתן לך היום מהטיפול שהיה ניתן לך אז.

     

    כפי שאת מבינה, המצב הזה מורכב ולא מאפשר תשובות חד משמעיות, אלא מחייב התייעצות רפואית ממוקדת לשאלות אלה.

     

    רגב שאל: חולת פיברומיאלגיה קיבלה בהמלצת הרופאים תרופה בשם פרקוסט לשיכוך כאבים והתמכרה אליה. ניתן להכיר ברשלנות בכך שלא ניסו טיפולים חלופיים או לא שלא מנעו את התלות בתרופה?

    נושא זה של טיפול בתרופות לשיכוך כאב ואופיאטים בישראל, מוצא את ביטויו יותר ויותר בתביעות רשלנות רפואית. התלות שמפתחים חולים שסובלים ממכאובים באופיאטים, מכניס אותם למעגל שהמוצא ממנו קשה מאוד, כאשר ידם של הרופאים קלה על ההדק במתן התרופות. זה נובע מהיעדר פיקוח סביר במשרד הבריאות ובקופות החולים על הגורמים המורשים לטיפול באופיאטים, דרך הטיפול, בחינת שיפור מצב החולים וכיוצא באלה.

     

    בעניין מחלת הפיברומיאלגיה אכן מדובר במחלה שהחולים בה סובלים מכאבים מפושטים שעל פי רוב אינם מאפשרים לחולה תפקוד ללא הפחתה או טיפול באותם הכאבים. לכן, במקרה זה יש לבחון את זהות הגורם המטפל, את מינוני התרופה, בחינת התועלת של התרופה תוך התייחסות למצבו הנפשי של הניזוק וחלופות הטיפול האפשריות במצבה.

     

    אציין כי אחד מהלקוחות במשרד שלי הגיע עם תלונות על התמכרות שהסבו לו נזקים ולאחר בדיקה מקצועית הוברר כי המוסדות הרפואיים פעלו בניגוד מוחלט לאמת המידה הרפואית המתבקשת לטיפול באופיאטים, והגשנו תביעה שמנוהלת בבית המשפט בימים אלה.

     

    מושיק שאל: עשיתי ניתוח בהרדמה מלאה והתיעוד של מהלך הניתוח והאשפוז חסר ולקוני. איך אפשר לדעת אם הצוות פעל כמו שצריך?

    ניהול מלא ותקין של רשומה רפואית הוא חלק מהחובות הנזכרות בחוק זכויות החולה, המחייבות את כלל המוסדות הרפואיים בישראל לנהל רשומה רפואית באופן מלא ותקין.

     

    בהליכים משפטיים, חוסר בנתונים או דוחות ניתוח ריקים, חסרים, משופצים או מעובדים – ונתקלתי בכאלה פעמים רבות בתביעות שבהן ייצגתי – גורמים לקשיים ראייתיים לתובעים המנסים להוכיח את תביעתם. מאחר שהמידע הזה מטבעו אינו מצוי ברשותם או בשליטתם של התובעים, במקרים האלה עובר נטל ההוכחה אל כתפי המוסד הרפואי להוכיח שלא התרשל בנקודה זו.

     

    בתיק כזה שניהלתי הוכחתי כי דוח ניתוח "עובד" ושוכתב זמן רב לאחר ביצוע הניתוח, ובית המשפט קיבל את הטענה במלואה וחייב את המוסד הרפואי בפיצויים גבוהים.

     

    רשלנות רפואית נבחנת על פי סטנדרט רפואי מקובל לפיו יש לבצע את הניתוח הרלבנטי, את אותו הסטנדרט יש לבחון אל מול הנתונים המצויים ברשומה הרפואית, בדוח הניתוח ובמסמכי האשפוז בפועל.

    בעניינך, לא ברור לי מה הנזק שנגרם שכתוצאה מהניתוח הנטען, לכן לא אוכל להשיב לגופו של עניין.

     

    קרן שאלה: היה לי הריון תקין עד שבוע 30. שבוע אחרי שקיבלתי חיסון שעלת מצאו דימום במוח של העובר. הרופאים לחצו שאעשה הפלה וסירבתי. הילדה סובלת מעיכוב התפתחותי משמעותי. אני רוצה לתבוע, העובדה שסירבתי להפלה תשמש לרעתי?

     

    העובדה שסירבת להפלה, כשלעצמה לא שוללת ממך בשום אופן את הזכות לתבוע. מה שרלבנטי וצריך לבחון הוא האם במקרה כזה אכן קיים קשר בין חיסון השעלת (הנחשב יחסית בטוח על פי נתונים רפואיים מפורסמים) ובין הדימום במוח העובר, תוך התייחסות לשלב מתן החיסון ומינונו. לחילופין יש מקום לבחון האם היה מקום להימנע ממתן החיסון באופן שהיה מונע את הנזק בעובר.

     

    בפועל בית החולים הזהיר אותך מפני מומים והציע לך, כאשר ככל הנראה ידע על כך, להפסיק את ההריון – אולם לו ניתן היה למנוע את הדימום המוחי באופן הרלבנטי לשאלת החיסון, אין כל משמעות לסירובך ועומדת לך עילת תביעה מוצקה.

     

    אדגיש כי נזקים קוגניטיביים קשים הנגרמים ליילודים במקרים כאלה, גוררים אחריהם פיצויים נזיקיים גבוהים במיוחד, לאור הצורך בטיפולים רפואיים, סיוע, סיעוד, הוצאות רפואיות ושיקומיות עד תום תוחלת חייהם, הפסדי שכר והוצאות בפועל.

     

    אלמוג שאל: עשיתי השתלת שן דרך קופת החולים. כבר 3 פעמים עשו שתל והוא לא נקלט ונשר – אפשר להגיש תביעה?

    תביעה משמעותית מאוד שאני מנהל בימים אלה מתייחסת לשתלים שנעשו על פה כמעט מלא, ללא התייחסות רפואית נכונה ומחויבת למצב החניכיים. קליטת שתלים מחייבת בירור מצב החניכיים, ביצוע CT מפרקי לסת לשם הערת מצב החניכיים ובתוך כך אפשרות לייעוץ וטיפול על ידי מומחה חניכיים לשיפור מצב החניכיים שיאפשר קליטה טובה של השתלים.

     

    מצבים אלה כפי שאתה מתאר יכולים לגרור אחריהם טיפולים רבים, ניתוחים, והוצאות רפואיות מיותרות וגבוהות שאותן ניתן לתבוע בהליכים משפטיים, בכפוף לבירור רפואי מקצועי מתאים.

     

    אורית שאלה: עברתי ניתוח קוסמטי במכון אסתטיקה ונשארתי עם צלקות ונזק לכל החיים. הרופא שביצע את הניתוח נפטר. האחריות היא גם של מכון האסתטיקה שהעסיק אותו?

    במקרה זה נשאלת השאלה מה היו היחסים בין מכון האסתטיקה ובין הרופא המנתח. לדוגמא, האם המנתח רק שכר את המקום מהמכון, האם הוא היה שלוח של מכון האסתטיקה, מי קיבל אותך לטיפול במכון, מי ניתב אותך לקבלת הטיפול במכון, מי גבה את התשלום בפועל עבור הניתוח, האם הרופא היה מפורסם תחת הקליניקה, ועוד. ככל והשאלות ששאלתי יקבלו תשובה חיובית, כך האפשרות לחייב באחריות את מכון האסתטיקה טובה יותר כשולחת של המנתח או כגורם מטעמה.

     

    כמו כן, צריך לבחון האם הרופא המנתח חרף כך שנפטר, היה מבוטח בפוליסת אחריות מקצועית שכיסתה את פעילותו הרפואית בכל המועדים הרלבנטיים לקרות המקרה שלך.

     

    יש תיקים רבים שטיפלתי בהם ושאני מטפל בהם גם כיום, שעוסקים בניתוחים פרטיים רשלניים המבוצעים על ידי מנתחים ששוכרים חדרי ניתוח במרפאות שונות. על פי רוב, בתי המשפט קובעים שיעור קטן של אחריות לגורם המשכיר ואת עיקר האחריות על הגורם המנתח.

     

    במקרה של פטירת המנתח ובכפוף לכך שתוכיחי את הרשלנות, יחויבו הצדדים הנתבעים בנזקך ביחד ולחוד, כך שגם אם יקבע שיעור חלקה של הקליניקה ב 5% בלבד, היא עדיין תחויב בפועל לשלם לך את מלוא הנזק שלך.

     

    זכרי גם שהתיישנות בתביעות רשלנות רפואית במקרה זה הן בנות 7 שנים מיום הניתוח, כאשר רק הגשת תביעה לבית המשפט עוצרת את תקופת ההתיישנות.

     

    שירלי שאלה: אבחנו אצלי סרטן השד בשבועות הראשונים להריון. עברתי ניתוח להוצאת הגידול ואמרו לי שאני חייבת לעשות הפלה ולא הסכמתי. נולד לי בן בריא לחלוטין. אפשר לתבוע על עגמת הנפש?

    המקרה שלך מחייב התייחסות למונח "פגיעה באוטונומיה" שמתייחס לפיצויים בגין עוגמת הנפש שנגרמה לאדם בשל כך ששללו ממנו את האפשרות לבחור דרך הטיפול אחת על פני חלופותיה.

     

    הפגיעה באוטונומיה מופיעה במקרים רבים בהקשר של תביעות רשלנות רפואית, בהם הוכחה רשלנות באי מסירת מידע רלוונטי לידי המטופל או באי קבלת הסכמתו להליך רפואי שעבר, אולם לא הוכח קשר סיבתי עובדתי בין הרשלנות לבין הנזק. הפיצוי על פגיעה באוטונומיה הוא על עצם שלילת הבחירה.

     

    לו הצוות הרפואי היה מציג בפניך טרם ביצוע הניתוח אפשרויות רפואיות להמשך ההריון תוך ביצוע ניתוח בדרך שונה או לחילופין היה מפנה אותך לייעוץ רפואי נוסף והיה מתקיים דיון רפואי שנרשם בתיקך הרפואי, אז לא הייתה עילת תביעה.

     

    במקרה שלך, אם לא הציגו בפנייך את האפשריות והמידע הרלוונטי, את בהחלט יכולה להגיש תביעה תחת טענה זו ולקבל פיצויים על עגמת הנפש שנגרמה לך.

     

    איתן שאל: לאשתי ולי היה חשוב מאוד שאהיה נוכח במהלך הלידה של בננו. הצוות הרפואי ידע את זה והייתי צמוד אליה במשך 30 שעות בחדר הלידה, עד שברגע האחרון הגיע רופא חדש שדרש שאצא החוצה, בלי סיבה או הסבר. יש עילת תביעה?

    הזכות להיות נוכח בהליך רפואי קבוע בסעיף 6 לחוק זכויות החולה, הקובע שמטפל זכאי לכך שאדם המלווה אותו לפי בחירתו, יהיה נוכח בעת קבלת טיפול רפואי ובלבד שהמלווה לא יתערב בבמתן הטיפול הרפואי.

     

    להוראת החוק הזו יש חריגים לפיהם מטפל רשאי שלא לאפשר נוכחות במקרים בהם סבר המטפל שיש בנוכחות המלווה כדי לפגוע בבריאות המטופל, לפגוע באיכות הטיפול או בסיכוי הצלחתו, להפריע לעבודת המטפל ועוד. הוראת החוק בכל מקרה מחייבת את המטפל להסביר למלווה את סיבת אי יכולתו להיות נוכח בטיפול.

     

    במקרה שלך חדר לידה נחשבת לטיפול בו אפשרות מלווה הינה אפשרית ואינה בעייתית, בשונה מחדר לידה שם הליווי נשלל מטעמי סטריליות וסיכונים רפואיים.

     

    ככל והמקרה לא מגלה סיבה מוצדקת להוצאתך מחדר הטיפול, ניתן לבחון את זכאותך להגשת התביעה, תחת הטענה כי החמצת את הליך הלידה עצמה, אולם ראוי לציין כי הפיצוי בגין כך אינו גבוה.

     

    גלי שאלה: הבן שלי נפל על היד, עשינו צילום והאורתופד במוקד אמר שאין שבר ושלח אותנו הביתה. חזרנו אחרי שהנפיחות והכאבים החמירו, ורופא אחר הסתכל על אותו צילום ואמר שיש שבר ושם גבס. שווה לתבוע?

    ככלל באבחון רדיולוגי שנעשה על ידי אורטופד, הוא אמור להבחין בשבר קיים ובדרך זאת להורות על גיבוס או טיפול ניתוחי מתאים בהתאם לחומרת השבר.

     

    ראשית אציין, כי במקרים רבים בהם מתעוררות סוגיות רפואיות זהות למקרה זה, פסיקת בתי המשפט מכירה ואף מחייבת את הרופאים בייעוץ רפואי נוסף לשם השלמת אבחנתם, זאת ככל הנראה לא נעשה במקרה שלכם.

     

    אין ספק שבמקרה שלכם, בו אורטופד אחר זיהה באותו הצילום את השבר, השאלה שתעמוד על הפרק בתביעה משפטית, הינה - האם מדובר באבחון או פענוח שגוי של האורטופד הראשון?

     

    בתיקים בהם מתעוררות סוגיות של פענוח רדיולוגי שגוי, תמיד מתעוררת טענת הגנה, כי האבחון היה סביר בשעתו והיו אפשרויות אחרות המתיישבות ומסבירות את עמדתו ולו רק כדי להקים טענת הגנה גם אם איננה מחזיקה מים. בתיקים אלה, בתי המשפט לעיתים ממנים מומחים רפואיים מטעמם לשם הכרעה בסוגית האבחנה.

     

    בהתייחס לשאלתך האם כדאי לתבוע, תשובתי היא שיש לבחון האם אי הגיבוס או הטיפול האופטימלי בשבר במועד הנדרש גרם להחמרת מצבו של הילד או לנכות ואם התשובה לכך היא חיובית הייתי מציע לך להתייעץ עם עורכי דין מתאימים ומומחים בתחום הרשלנות הרפואית.

     

    הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

     

    *המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים

     

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים