שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    משנים את פני החברה הישראלית: הסטודנטים שרוצים עתיד טוב יותר

    מסגירת הפער המגדרי ועד לימודי רובוטיקה בפזורה הבדואית: הזוכים בתחרות "סטודנטים יוצרים שינוי" של מפעל הפיס והתאחדות הסטודנטים מסבירים כיצד החליטו לשפר את המציאות סביבם ומהן המטרות שלהם לעתיד. הסיפורים שמאחורי עמותת 'שוות' ויוזמת 'שיגאון'

    בשיתוף מפעל הפיס

     

    לפני שנתיים הבינו רוני ואלדד פוסטן קורן, שהם רוצים לעשות עוד משהו במקביל ללימודים ולעבודה. יש שיגידו שלימודים לתואר ברפואה או עבודה בהייטק הם די והותר, אבל השניים האלו ידעו שהם רוצים לעשות שינוי כאן ועכשיו ולא לחכות לזמן "מתאים יותר"- כך נולדה עמותת "שוות".

     

    "בדיוק סיימתי שנה שלישית בלימודי רפואה, ואחרי סיום תפקיד כיו"ר אגודת הסטודנטים למקצועות הרפואה, הבנתי יחד עם אלדד שאנחנו רוצים לעשות עוד משהו במקביל ללימודים", מספרת פוסטן קורן. "כשאהיה רופאה יום אחד, זה יהיה הדבר הכי משמעותי, אבל בתור סטודנטית אני יכולה לעשות משהו מעבר. הבנתי שהנושא של פער מגדרי ונטיות חברתיות שמשפיעות עלינו מגיל צעיר הוא משהו שמעסיק אותי, והחלטתי שאני רוצה לעשות שינוי בתחום הזה".

     

    פוסטן-קורן הם לא היחידים שרוצים לעשות שינוי, סטודנטים רבים החליטו כבר במהלך הלימודים שלהם לנקוט ביוזמה חברתית ולפעול לשיפור החברה הישראלית. על מנת לעזור להם החל מפעל הפיס, כבר לפני שלוש שנים, לערוך את תחרות "סטודנטים יוצרים שינוי", ולתת ליזמים הנבחרים סיוע כספי שיזניק את היוזמה שלהם בדרך הנכונה. בין השאר, הקריטריונים לזכייה בתחרות היו השפעה על מקסימום אוכלוסייה, נגיעה פריפריאלית, חדשנות, יישומיות וקידום ערכים של שוויון, צדק ואחווה.

     

    נכשלות ומאשימות את עצמן, מצליחות רק "בגלל מזל"

    בני הזוג פוסטן-קורן החלו לבצע מחקר בנושא פערי המגדר ובמהלכו מצאו השניים כי "גילאי 10-13 הם תקופה של פיתוח תפיסות עצמיות, חברתיות, של יכולת עצמית. בנוסף, ראינו שנערות (וגם נשים) נוטות יותר להאשים את עצמן בכישלונות בגורמים פנימיים - 'אם אני נכשלת במבחן, זה משום שאני לא חכמה', ובהצלחות הן נוטות להשליך את ההצלחה על גורמים חיצוניים - 'המורים הצליחו ללמד אותי, היה לי מזל'".

     

    על בסיס המסקנות האלו, הקימו את תכנית "שוות", שהתחילה בירושלים בתור מפגש קבוע של חניכות עם סטודנטיות מתנדבות שהעבירו כלים פרקטיים למימוש שאיפות, והכרות עם מודלים נשיים לחיקוי, "כדי שיאפשר להם לשאוף גבוה", אומרת רוני.

     

    עמותת 'שוות' – לעזור לנערות לגלות, לשאוף ולממש את עצמן מול הפער המגדרי
    עמותת 'שוות' – לעזור לנערות לגלות, לשאוף ולממש את עצמן מול הפער המגדרי
       

    "הדרך היתה לעבוד עם מטרות ברורות וללמוד איך לעשות משוב פרקטי לעצמנו. החניכות למדו לתכנן קדימה, לבנות מטרה, תכנית להגשמת המטרה, ואז לעשות משוב- הצלחתי/ לא הצלחתי, ולמה. גם כישלון וגם הצלחה הם הזדמנויות ללמידה, לקביעת יעדים חדשים ולמימוש שלהם".

     

    עוד כלי שנלמד במפגשים הוא התבטאות בפומבי - "גם מול קהל וגם איך אני מציגה את עצמי ברשתות החברתיות. לא מדברים על זה מספיק", לדבריה. כלי נוסף שהועבר הוא לקיחת החלטות. "זה משהו אקטיבי. את לא 'מקבלת' החלטה, אלא 'לוקחת החלטה'".

     

    בסוף השנה, כל חניכה לקחה על עצמה 'פריצת דרך', באמצעות יוזמה שהיא בחרה וארגנה מא' ועד ת', עם תקציב צנוע ובעיקר אחריות בלעדית.

     

    לומדות מהו מימוש עצמי והצלחה (צילום: יעקב פוסטן)
    לומדות מהו מימוש עצמי והצלחה(צילום: יעקב פוסטן)
      

    "התחלנו בשתי קבוצות פיילוט בירושלים, כשהסטודנטיות שהתנדבו היו צוות ההקמה של הפרויקט. כשהן הצטרפו לא היה כלום, הן אמרו שהן רוצות לחנוך, כתבנו יחד את התכנים והן עבדו קשה מאוד כדי להוציא הכל לפועל. הן התחילו בלי שום מלגה ותמורה, כאשר לקראת סוף השנה פרויקט פר"ח הפך לשותף וסיפק מלגות", אומרת רוני.

     

    בשנת הפעילות השניה 'שוות' פעל בשיתוף פעולה עם פר"ח ועם מנח"י (מנהלת חינוך ירושלים) בהפעלת 5 קבוצות בירושלים. "הכל נעשה בשיתוף פעולה עם בתי הספר, בשעות שאחרי הלימודים אבל בתחום בית הספר, כדי שיהיה לחניכות נוח להגיע. מדובר בפעילות שהיא רשות, וראינו היענות מאוד גבוהה. הילדות רצו ושמחו להיות חלק מהתכנית".

     

    בשנה הקרובה צפויות להיפתח 21 קבוצות, מתוכן 8 בירושלים, וגם ברחובות וככל הנראה בבת ים. "משום שאני עדיין סטודנטית, ובתחום לימודים תובעני, לקראת ההתרחבות בשנה הבאה הבנו שיש צורך במנכ"לית במשרה מלאה, גם מבחינת לו"ז וגם שתהיה אשת חינוך. לכן, בחודש הבא נכנסת לתפקיד שי אלוק הנפלאה והמוכשרת, שהיתה רכזת תכנית החונכות בירושלים. היא מכירה את התכניות ושדרגה אותן. בגאווה ובשמחה אני יודעת שהתכנית עוברת לידיים טובות, ואני נשארת כדי לקחת חלק פעיל. סכום הזכייה בתחרות הוא זה שאפשר לנו לקחת מישהו במשרה מלאה, ולמעשה היה הדבר הראשון שאפשר לנו לחלום בגדול".

     

      (צילום: גיא יחיאלי)
    (צילום: גיא יחיאלי)
     

     

    במבט לעתיד, העמותה יוצאת עם תכנית של סדנאות בת מצווה לאמהות ובנות, "וממש השבוע הצטרפנו למשפחת lean in, עמותה של שריל סנדברג סמנכ"לית פייסבוק, תחת LEANIN ISRAEL, ונוביל את התכנית של הנערות בישראל", משתפת רוני. עמותת Lean In פועלת באמצעות 43,000 מעגלים ב-170 מדינות ברחבי העולם, ושואפת להעצמת נערות ונשים ואיזון מגדרי ולחיבורים רב דוריים מנערות ועד בכירות.

      

    "לילד שגדל בכפר בדואי יש כישורים שאין למי שגדל בעיר"

    יוזמת 'שיגאון' (שילוב של שיג - מאהל בדואי, וגאון) נוסדה על ידי דביר ורשבסקי, סטודנט לסוציולוגיה ותושב ירוחם. "הפעילות שלי ברח'מה, הגובל בירוחם ובפזורה הבדואית בסמוך לעיר, החלה לפני שלוש שנים, כשנהתבקשתי לרכז את הפעילות הטכנולוגית בפזורה מטעם מרכזי המדעים של ירוחם. היתה לי ערבית די טובה, וזו היתה נקודת המוצא", מספר ורשבסקי.

     

    ילדי הפזורה הבדואית - אין תמיכה בתלמידים מעבר לשעות בית הספר
    ילדי הפזורה הבדואית - אין תמיכה בתלמידים מעבר לשעות בית הספר
     

    ורשבסקי מספר כי כשהגיע לכפר להריץ פיילוט, הוא הבין שהוואקום החינוכי היה גדול ממה שדמיין. "אין שום חינוך לא פורמלי באף ורסיה. אין תמיכה בתלמידים מעבר לשעות בית הספר".

     

    בשלב זה, החליט ורשבסקי לבחון מהם הכוחות המקומיים הזמינים בירוחם, "כדי לרתום אותם לסיפורי ההצלחה שיתרחשו בפזורה. הרעיון הוא לקחת את הסיפור של ירוחם, בה יש באזז גדול על חינוך טכנולוגיה ורובוטיקה, ולהפוך אותו לסיפור הצלחה אזורי". מרכז המדעים בירוחם לקח את קבוצות הרובוטיקה בכפרים מסביב בתור פרויקט דגל, אותו מוביל ורשבסקי.

     

    דביר והילדים
    דביר והילדים
     

    המסר החינוכי היה פשוט - "לילד שגדל בכפר בדואי יש כישורים שאין למי שגדל בעיר", אומר דביר. "בסביבה שבה הילד צריך לדאוג לעצמו, אפשר למנף את היכולות והמיומנויות שלהם לטובת העתיד שלהם, דרך קבוצות הרובוטיקה המקומית".

     

    נכון לעכשיו, מתקיימות ברח'מה בין 6 ל-8 קבוצות על פי גילאים, החל מכיתה א'. " הרעיון הוא לבנות משהו ארוך טווח, לבנות משהו מלמטה לייצר תשוקה לטכנולוגיה ולרובוטיקה, תכנית לטווח ארוך", מסביר דביר.

     

    באשר לכספי הזכייה של התחרות של מפעל הפיס, ורשבסקי אומר כי "זה אמור להיות הבסיס התקציבי להרבה מהפעילויות העתידיות שאני עומד ליישם ברח'מה".

     

     

    אחד האתגרים הגדולים, לדבריו, הוא נטיעת ביטחון בקרב הנערים הבדואים בנוגע ליכולות ולתרבות שלהם. "אחת המטרות של קבוצת רובוטיקה היא להתחרות באירוע גדול. בתחילת השנה הבאנו אותם לתחרות חימום והצעירים הבדואים הרגישו לא בנוח, הם היו בטוחים מראש שהקבוצות היהודיות ינצחו", מספר דביר. "אבל בסוף השנה עשינו עוד תחרות, הם באו עם כישורים טובים מאוד, עשו פרזנטציה בטוחה מול השופטים, הראו עבודת צוות והרגישו הרבה יותר בנוח.

     

    "בזמן הצגת הקבוצות, כשכל קבוצה מנסה להפגין את יכולות העידוד שלה, הם הרגישו בנוח לרקוד 'דאחייה', ריקוד בדואי מסורתי. כלומר, הם הרגישו בנוח עם המטען התרבותי שלהם, בסביבה שזה לא היה נמצא בה בלי הפעילות שלנו". כשהם חזרו עם הגביע, "זה נתן אימפקט מדהים, נתן להם תחושה שהם חלק מהסיפור הזה, לא פחות מהקבוצות האחרות".

     

    החזון הוא לאפשר את הפעילות לכולם
    החזון הוא לאפשר את הפעילות לכולם
      

    באופן כללי, ורשבסקי אומר כי "הפעילויות ברח'מה הן נקודת מפגש מאוד משמעותית בין יהודים לבדואים. אני לא יודע בכמה מקומות בארץ יהודים מרגישים בנוח בכפר, וההיפך. סביב הרובוטיקה - הם מתחברים". הוא מספר כי בני הנוער שמגיעים איתו מהחטיבה והתיכון בירוחם כדי לעזור, "נחשפים לשכנים שלהם, יוצרים מפגש דו-כיווני, מגשרים על פערי שפה. זה תורם למרקם החיים של אזור ירוחם-רח'מה".

     

    במבט קדימה, "החזון הוא שהשבטים אל עזזמה ורח'מה יהפכו לקטר בחברה הבדואית, מרכז שיש הערכה כלפיו, מביא משהו שבמקומות אחרים אין, ושהפעילויות הטכנולוגיות בתחומים האלו יהיו חלק מהסיפור הזה".

     

      

    "תחרות "סטודנטים יוזמים שינוי' מביאה לידי ביטוי את הערכים החברתיים שמפעל הפיס פועל לקדם בכל תחומי העשייה שלו, ומטרתה לעודד את רוח ההתנדבות והנתינה בחברה הישראלית", אמר יו"ר מפעל הפיס, אביגדור יצחקי.

     

    "סטודנטים צעירים שמקבלים מלגה ומבצעים שעות התנדבות בקהילה נדבקים ב'חיידק העשייה הציבורית' וממשיכים לפעול בתחומים הללו גם אחרי שמסיימים את הלימודים. נמשיך לעודד את רוח התנדבות בקרב צעירי ישראל נירחיב את ההשקעה במיזם המלגות ובתחרויות מסוג זה.

     

    "במסגרת התחרות התקבלו עשרות מיזמים חברתיים יוצאי דופן שמעידים יותר מכל על הכוח החברתי העצום שגלום בצעירי ישראל, ושלפעמים כל מה שעלינו לעשות הוא לאפשר לאותם יזמים את המרחב והמשאבים והם יפרצו לבד את כל הגבולות".

     

    בשיתוף מפעל הפיס


    פורסם לראשונה 12/08/2019 08:30
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים