שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    למדו מוונצואלה: איראן מחקה 4 אפסים מהמטבע הקורס
    אינפלציה דוהרת הביאה את הנהגת איראן להודיע ביום חמישי על החלפה הדרגתית של המטבע הישן במטבע "חדש ישן" - תומאן. המהלך לבדו לא יציל את המדינה מהקטסטרופה שמחוללים הניהול הכלכלי הכושל של הממשל והסנקציות הכבדות המוטלות על טהראן. ונצואלה היא ההוכחה
    בשעה שלחץ הסנקציות האמריקאיות על המשק האיראני נמשך, הודיעה ממשלת איראן ביום חמישי על שינוי בתחום המטבע. ארבעה אפסים יימחקו מהריאל הקורס והוא יוחלף בתהליך הדרגתי שיימשך שנתיים במטבע "חדש ישן" - תומאן.

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    טראמפ הטיל עוד סנקציות על איראן: "יפגעו גם בחמינאי"

    האיראנים קורסים בגלל הסנקציות: "הלחץ הורג אותנו"

    שבועיים לפני הסנקציות: טראמפ הזמין את זריף לבית הלבן

     

    החלטת הממשלה נועדה להתמודד עם בעיית האינפלציה הקשה שנוצרה במשק האיראני, אם כי לפי שעה עדיין נדרש אישור הסמכויות העליונות במדינה לביצועה. עד כה המנהיג העליון עלי ח'מינאי לא התייחס לסוגיה.

    שוק בטהראן. האינפלציה זינקה ב־50% לפחות בשנה האחרונה ()
    שוק בטהראן. האינפלציה זינקה ב-50% לפחות בשנה האחרונה
     

    כתוצאה מנסיגת ארה"ב מהסכם הגרעין והחזרת הסנקציות במאי 2018, צנח שער הריאל. ב-2015, עם כניסת ההסכם לתוקף דולר אחד היה שווה ערך ל-32 אלף ריאל, כיום עומד השער על 145 אלף ריאל לדולר. קריסת שער המטבע הכניסה את המשק האיראני לסחרור אינפלציוני. נתונים רשמיים שפירסם הממשל מצביעים על כך שהאינפלציה דהרה בשנה האחרונה בכ־50%. אזרחים באיראן מדווחים על עליית מחירי מוצרים, בעיקר מוצרי מזון, כמעט באופן יומיומי.

     

    במשק בו רמת השכר הממוצעת אינה עולה על 200 דולר בחודש, קל להבין מדוע כוח הקנייה של האיראני הממוצע נמצא בירידה מתמשכת, דבר המעורר תקוות בוושינגטון ובירושלים כי הציבור האיראני יתקומם בסופו של דבר כנגד שלטון האייתולות.

    המנהיג העליון של איראן, עלי ח'מינאי. לא התייחס לסוגייה (צילום: איי אף פי)
    המנהיג העליון של איראן, עלי ח'מינאי. לא התייחס לסוגייה(צילום: איי אף פי)
     

    התומאן עושה קאמבק

    האינפלציה הגבוהה ואובדן כוחו של המטבע הפך את הריאל ללא רלבנטי מבחינת הצרכנים והסוחרים האיראנים, שהעדיפו להשתמש ביומיום בתומאן, שערכו 10 ריאל. המעבר הרשמי לתומאן, שכבר היה המטבע הרשמי במדינה עד שנות ה-30 של המאה הקודמת, יהיה טבעי מבחינת השוק. לפי התוכנית החדשה יעמוד ערכו על 10,000 ריאל, ולא על 10 ריאל.

      

    פרט לניסיון ההתמודדות עם האינפלציה, הממשלה האיראנית מקווה שהחלפת המטבע תגרור השפעה פסיכולוגית ותעורר תחושת פטריוטיות מהעובדה שלמטבע הלאומי יש ערך גם בעתות אלה. כיום, רכישת מספר מוצרים בסיסיים במכולת מסתכמת לרוב בכמה מיליוני ריאל. בהתחשב בעובדה שהשטר הגבוה במחזור עומד עתה על 100 אלף ריאל, המשמעות היא שעל הצרכן להצטייד במספר רב של שטרות עבור קנייה פשוטה. המחירים הגבוהים הביאו לכך שאין שימוש במטבעות באיראן. לפיכך, אחד היתרונות של מחיקת האפסים והמעבר למטבע חדש הוא חיסכון בעלויות הדפסת הכסף.

     

    איראן אינה המדינה הראשונה שתמחק אפסים מהמטבע ותכריז על מטבע חדש כדי להיחלץ ממשבר כלכלי. תכנית הייצוב הכלכלית משנת 1985 כאן בישראל, וההכרזה על השקל החדש בשיאו של המשבר הכלכלי, היא דוגמה אחת לכך. מדינות נוספות שנקטו צעדים דומים הן ברזיל, יוון וארגנטינה. איראן יכולה ללמוד על האפקטיביות של המהלך גם מוונצואלה ומטורקיה שיישמו את השיטה בשנים האחרונות.

     

    דוגמה מוצלחת להחלפת מטבע אירעה בטורקיה בתחילת שנת 2005, אז נמחקו ששה אפסים מהלירה והוכרז על המעבר למטבע החדש - "הלירה החדשה". החלפת המטבע הגיעה לאחר כשלושה עשורים של שקיעה כלכלית ומשבר חמור במשק הטורקי בתחילת שנות האלפיים. בשיאו, הערכים הכלכליים הנקובים היו בערכים של מיליוני, טריליוני וקוודריליוני לירות טורקיות. כתוצאה מכך, טורקיה נאלצה להדפיס שטרות בעלי ערך נקוב גבוה יותר, עד לרמה של שטר שערכו 20 מיליון לירות.

     

    מצב זה פגע קשות ביכולת של המשק הטורקי לתפקד, אפילו ברמה הבסיסית ביותר כמו השגת נתונים סטטיסטיים. המוניטין הכלכלי של המדינה נפגע והפך אותה ללא רלבנטית מבחינת המשקיעים. החלטת הממשל על מחיקת האפסים נועדה להקל על ביצוע עסקאות ולצמצם את הבעיות הכרוכות בחשבונאות הכוללת אפסים רבים. חשוב להדגיש כי המעבר ללירה החדשה לא בוצע בוואקום אלא כחלק מתכנית כלכלית כוללת לחילוץ הכלכלה הטורקית והסדרת האינפלציה. מומחי קרן המטבע הבינלאומית ליוו את התהליך שנמשך כשנה.

     

    בתחילת 2009, ולאור הצלחת המהלך נשמט הכינוי "החדשה" מהלירה. השינוי במטבע, ביחד עם הרפורמות הכלכליות שבוצעו בטורקיה בהנהגת הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן נחשבו עד לאחרונה כהצלחה כלכלית שהחזירה את המשקיעים ומיצבה את טורקיה כאחת מ־20 הכלכלות הגדולות בעולם. הישגים אלה מעומעמים מאז תחילת 2018, אז החלה הלירה לאבד מערכה עקב המצב הפוליטי הפנימי בטורקיה והתפתחויות גיאופוליטיות.

     

    בוונצואלה - חמישה אפסים נמחקו

    דוגמה מדאיגה יותר למחיקת אפסים והחלפת מטבע יכולים לראות האיראנים במה שמתחולל בוונצואלה בעשור האחרון. ישנן נקודות דמיון מסוימות בין ההתנהלות באיראן לזו בוונצואלה ובייחוד בהסתמכות הכלכלה על ייצוא הנפט. הסנקציות על שלטונו של הנשיא ניקולס מדורו בדגש על תעשיית הנפט עשו שמות במשק המקומי. עם זאת, איראן עדיין לא הגיעה לקריסה שחווה המדינה הדרום אמריקאית.

     

    באוגוסט 2018, נוכח ההיפר אינפלציה הכריז מדורו על מחיקת חמישה אפסים ומעבר למטבע חדש "הבוליבר הריבוני" שהחליף את "הבוליבר החזק". המעבר לבוליבר הריבוני נחל כישלון חרוץ ובאחרונה הודיע מדורו על ניסיון נוסף להחלפת המטבע.

     קראקס ונצואלה עימותים ניסיון הפיכה (צילום: AFP)
    ונצואלה. דוגמה מדאיגה יותר למחיקת אפסים והחלפת מטבע (צילום: AFP)

    המחסור בכסף פוגע ביכולת לבצע עסקאות במשק ולכן הרוב המוחלט של הצרכנים הוונצואליים זנח כליל את השטרות ועבר לשימוש בדולר או ביורו, לכרטיסי אשראי, לעסקאות מקוונות להעברת כספים או לעסקאות ברטר. קצב האינפלציה בוונצואלה הוא בלתי נתפס ומוערך בשנה האחרונה בכ-1,000,000%.

     

    תקציב לא מציאותי

    קיימת מחלוקת לגבי הסיבות שהביאו לקריסתה של אחת הכלכלות שנחשבו בעבר כמבטיחות באמריקה הלטינית. מדורו ומשטרו תולים את האשם בסנקציות האמריקאיות החריפות, אולם מתנגדיו טוענים כי זרעי הפורענות נשתלו אצל קודמו, הוגו צ'אבס, עם ניהול שערורייתי ומושחת של הכנסות המדינה. ויכוח זה מזכיר במידה רבה את זה המתנהל כיום לגבי הסיבות למצוקותיה הכלכליות של איראן.

     

    הדוגמה של ונצואלה מוכיחה כי צעד קוסמטי לבדו אינו תרופת פלא למשק הסובל מאינפלציה גבוהה. האפקטיביות שלו תלויה ברפורמה כוללת הנשענת על תמיכה פוליטית מצד הגורמים החזקים במדינה.

     

    ההכרזה על שינוי המטבע לבדו לא תוכל להושיע את כלכלת איראן נוכח המשברים שהיא חווה כתוצאה מלחץ הסנקציות והניהול הכלכלי הכושל. דרושה שורה ארוכה של רפורמות במגזר הפיננסי, וכמו כן הגברת השקיפות והפחתת השחיתות. ספק אם בתנאים הנוכחיים ההנהגה באיראן בשלה לכך.

     

    לפי הערכות, ייצוא הנפט של איראן בחודש שעבר נע בין 100 אלף ל־200 אלף חביות ביום, לעומת שיא של 2.5 מיליון חביות לפני נסיגת ארה"ב מהסכם

    הגרעין. בהיבט זה, התקציב האחרון שאישרה ממשלת איראן, שבונה על הכנסות מנפט בגובה 25 מיליארד דולר - כמעט 30% מהתקציב - נראה לא מציאותי. אם לא יהיו התפתחויות בלתי צפויות, המשק האיראני אמור לסיים את שנת 2019 בצמיחה שלילית של 6%. לצד זאת, סיכויי ההיחלצות מהמשבר בזכות החדרת השימוש בתומאן אינם גבוהים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים