שתף קטע נבחר

המרוקאיות הנכונות לא באות להם טוב

אורלי לוי אבקסיס וכרמן אלמקייס מערערות על הסדר הקיים גם בשמאל. הן מגיעות למועדון עם נושאי שיחה משעממים כמו חטיפת ילדים, דיכוי ואפליה

 

כרמן אלמקייס ()
כרמן אלמקייס

כרמן אלמקייס, שבמסגרת החיבור עם מפלגת גשר ממוקמת עשירית ברשימת העבודה לבחירות, היא הדבר הטוב ביותר שקרה למפלגה הזאת בשנים האחרונות: לא רק כי היא לוחמת אמיתית למען תושבי הפריפריה והשכונות, למען יוצאי אתיופיה, נשים, להט"בים וערבים, אלא בעיקר מפני שהצליחה לעורר בימים האחרונים תחושה של אי-נחת אצל בעלי הבית.

 

 

אלמקייס האשקלונית ניגשה לשולחן המארחים ובלי לבקש רשות שלחה את ידה אל הכיבוד הפוליטי. עוד לפני שהספיקה להכניס משהו לפה – יש דברים יותר ריאליים כרגע מעשרה מנדטים למפלגת העבודה – זינקו לעברה מחנכים דגולים כדי ללמד אותה פרק בהלכות ונימוסים. ככה זה, יש דברים שהמזרחים עדיין לא הפנימו ולעיתים צריך להזכיר להם איך זה עובד. תקישו בדלת, תמתינו בסבלנות שמישהו יפתח אותה, ואם צריך תתייבשו מצמא עד שמישהו יסמן "רשאים אתם לשתות".

 

הצחנה הקלה שהחלה להתפשט לפני כשבועיים יצאה לראשונה מהחדר שבו התכנסו קובעי המדיניות והציגו בפני עמיר פרץ שלל התנגדויות מנומקות למה עליו להיפטר מהסרח העודף ששמו אורלי לוי אבקסיס. הבדיקה המעמיקה שהם ביצעו טרם התכוונו להטביל אותה במקווה הטהרה של השמאל לא הייתה מביישת אף בלנית, והחברים החדשים דרשו הסברים לכל סימן ולו קטן ביותר של חציצה שעלולה לפסול את הכלה.

 

מהימנעותה בהצבעה על חוק הלאום – הם שכחו איך הועלה על נס אומץ ליבו של הנמנע השני ח"כ בני בגין שנמרח במחמאות על ידי חברים מהאופוזיציה, אבל למה להיות קטנוניים כשאפשר להיות נכלוליים? – ועד ישיבתה עם אביגדור ליברמן – הם שכחו כיצד מינפה עד תום את כוחה הפרלמנטרי לטובת השכבות החלשות ונחשבה שנים לסמל חברתי בתוך הכנסת, הם מצאו כל תירוץ אפשרי להשאיר אותה בחוץ.

 

כבר אז נראה היה שצמד המרוקאים הנכונים האלו - פרץ משדרות ולוי מבית שאן - לא באים להם טוב. לראשונה אלו אינם ביטן, אמסלם, רגב, או זוהר – המטרות הנוחות לחיצי לעג שמופנים תדיר כלפי משרתיו של מר פריבילגיה, אותו גבר אשכנזי שלעולם לא ייתן להם את הבכורה. מי שקיבל בזרועות פתוחות את קובי ריכטר - טייקון שהונו נאמד במאות מיליוני דולרים וכל קשר בינו לבין שמאל חברתי מקרי ביותר, ושהתראיין בילדותו למחקרו של הפסיכולוג ברונו בטלהיים "ילדי החלום" וכשנשאל 'מה תרצה להיות כשתהיה גדול?' ענה: "ארצה להיות טייס ומדען" - חזקה עליו כי בבוא היום יטרוק את הדלת בפרצופן של שתי נשים, לא לפני שערך להן בידוק משפיל להוכיח את נאמנותן.

 

לוי ואלמקייס מערערות על הסדר הקיים גם בשמאל הישראלי. הן מגיעות למועדון הקצינים עם נושאי שיחה משעממים כמו חטיפת ילדים, הקרנות לחולי גזזת, דיכוי ואפליה. אין פלא שנשארו בחוץ.

 

  • מרב בטיטו היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דויד וינוקור
מרב בטיטו
צילום: דויד וינוקור
מומלצים