שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    זו הסיבה שהילד שלכם צמוד למסכים
    אנחנו מתלוננים כל הזמן שהילדים מול מסכים, אבל מה קורה איתנו ההורים? מנחת הורים מציגה 5 חטאי מסכים שגם ההורים נופלים בהם - ומה אפשר לעשות כדי להימנע

    כהורים, אנחנו מוטרדים מאד מהזמן הרב שהילדים שלנו מבלים מול מסכים. הטלפון הסלולרי, הטאבלט והמחשב נהפכו לזוללי זמן בלתי נגמרים. אנו דואגים שהילד שלנו לא ייפגש מספיק עם חברים, לא יבלה בחוץ או לא יעסוק מספיק בפעילות ספורטיבית.

     

    הדאגה הזאת מובנת לחלוטין, והתפקיד ההורי שלנו הוא לוודא כי הילד מתנהל בצורה מאוזנת ולא נמצא כל יום וכל היום באחד משלל המסכים. עם זאת, אם נסתכל רגע על עצמנו, ההורים, ביחס להרגלי המסך שלנו, האם אנו מלמדים את ילדינו להתנהל בצורה מאוזנת? ויותר מכך, האם כשהם במסכים, האם אנחנו מלמדים אותם להתנהל בצורה שקולה, מתחשבת ואחראית?

     

    ניידים (צילום: shutterstock)
    כולם במסכים. גם ההורים(צילום: shutterstock)

     

    קיראו עוד על ההתמכרות למסכים:

    המלצות חדשות: להוציא מסכים מחדרי הילדים

    הילדים מתעניינים רק במסכים? כך תגיבו

    ניסינו: שבוע לילדים עם מסכים ללא הגבלה

     

    כהורים, אנחנו דמויות משמעותיות ומודל לחיקוי עבור ילדינו, והילדים שלנו צופים בנו תמיד. לכן, להתנהגות שלנו יש ערך חינוכי, משמעותי יותר מדיבורים או אפילו מאיומים. הנה מספר התנהגויות שאם אתם כהורים נוהגים לעשות, יש סיכוי סביר שאתם למעשה, מעודדים את הילדים לנהוג בדיוק כמוכם.

     

    1. שנייה חמוד, אני תיכף מתפנה אליך

     עם יד על הלב, האם כאשר אנחנו נמצאים בבית, אנחנו ללא המסך?. פעמים רבות הילד שלנו מסתכל עלינו, או גרוע מכך, אפילו פונה אלינו, ואנחנו אומרים לו: "שנייה, אני תיכף מתפנה אליך ..., אני בטלפון".

     

    זה נכון שהיום אין כמעט הפרדה בין הבית לבין העבודה, ויכול להיות שאתם באמת בדיוק שולחים מייל חשוב ולאו דווקא באמצע גלישה בפייסבוק או באינסטגרם, אבל הדרישה שלנו מהילדים להתנתקות אינה מבוצעת על ידינו, ועלינו להיות מודעים לכך.

     

    לכן, חשוב להקפיד לשים את הטלפון הסלולרי על מצב שקט ולהרחיקו מאיתנו עד כמה שניתן. רק ברגע שאנחנו נהיה ללא טלפון סלולרי גם בשעות הפנאי, נוכל לבקש זאת גם מילדינו.

     

    2. רגע מסתכלת בנייד

    פעמים רבות אנחנו משתאים מכך שהילדים שלנו אינם יודעים להעסיק את עצמם אפילו זמן קצר. בכל הפסקת פרסומות בטלוויזיה הם קופצים לנייד, ובכלל הם מוקפים בו זמנית בכמה מסכים. ואנחנו? מה אנחנו עושים בהפסקת הפרסומות בטלוויזיה? הרי גם אנחנו כבר לא מסוגלים שלא להציץ למסך אחר בזמן הפרסומות.

     

    החשש שמא אנחנו מחמיצים משהו, מחייב אותנו להתעדכן בכל רגע נתון בכל מדיה. אך הרגל זה, מכניס אותנו ללחץ מיותר ואינו מאפשר לנו להתאוורר ו"לנקות" את הראש. חשוב שהילדים יראו גם אותנו מתבטלים לעיתים, בדיוק כפי שהם משועממים מדי פעם. ידוע כי זמן זה, של שעמום, מעודד יצירתיות, מפתח את הדמיון ונחוץ להתפתחות תקינה של ילדינו.

     

    3. אל תתחיל לאכול, עוד לא צילמתי

    הורים רבים נוהגים לצלם מנות במסעדות ובכלל לתעד כל פריים בטיול או כל רגע בחוויה משפחתית. למעשה הם עסוקים בעצם התיעוד יותר מההנאה שבחוויה המשפחתית.

     

    המסר שעובר כאן לילדים הוא שגוי: גם ההתעסקות בתיעוד וגרוע מכך, ההתעסקות האינסופית בקבלת האישורים החיצוניים באמצעות קבלת הלייקים או התגובות כאשר מעלים את התמונות ברשתות החברתיות השונות. הדבר חמור עוד יותר כאשר הילדים שלנו רואים אותנו מעלים תמונות שלנו בבגדים חשופים או אפילו של ילדינו בבגדים חשופים או בפוזות מביכות.

     

    4. שולחים אימוג'י קורץ

    הורים רבים מצאו שהדרך הקלה לתקשר עם הילדים היא באמצעות הודעות טקסט. כך אנחנו בטוחים שהילד יקבל את ההודעה וגם יגיב. זאת דרך נוחה מאד לנושאים השוטפים והתפעוליים, אך השיח מאחורי המסך, גם אם תיבלנו אותו בלבבות ואימוג'ים מחייכים, לא יכול להחליף שיח רגשי פנים אל פנים עם הילדים שלנו. התפקיד ההורי שלנו הוא ללמד את ילדינו אמפטיה, לדבר רגשות, לעודד, להכיל ולתמוך. את כל זאת הם ילמדו, רק באמצעות שיח שלנו איתם הכולל מרכיבים אלה.

     

    5. ככה לא מדברים בחיים האמיתיים

    הורים רבים מגיבים על אירועי אקטואליה או סוגיות פוליטיות בטוקבקים. הם סבורים כי מכיוון שהתגובה היא אנונימית ומאחורי מסך, יש להם לגיטימציה לשיח בוטה וביריוני. מעבר לכך, שכל תגובה מגיעה לנמען בשר ודם ופוגעת, יש כאן מסר חינוכי שגוי לילדינו.

     

    מחובתנו ההורית ללמד התנהלות של שיח אחראי ומכבד גם בעולם הדיגיטלי. אותו הכלל חל גם בקבוצות הווטסאפ הרבות בהן אנו פעילים. עלינו לכבד כל משתתף בהן, גם אם עייפנו מהדיונים המתישים בקבוצות של הורי הגן או הכיתה. אם אנחנו לא נכבד את ההורים, אל לנו לצפות שהילד שלנו ילמד כיצד לנהוג בכבוד בחבריו. חשוב שנזכור כי בעידן הווירטואלי הסוער, הילד שלנו יכול להיות בכל רגע בצד הפוגע כמו גם בצד הנפגע.

     

    הילדים שלנו מסתכלים עלינו ועל ידי כך לומדים כיצד להתנהג. מודעות הורית לנושא השימוש במסכים לצד שימוש עצמי אחראי ומאוזן, תסייע לילד שלנו ללמוד ולהפנים את הרגלי השימוש המיטביים והאחראיים של שלל המסכים.

     

    לאה שטרן, מרצה ומנחת הורים , מכון אדלר

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים