שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מהנדס ברפא"ל התאבד - פיצויים יעברו לזוגתו

    גבר רווק אמנם ציווה את כל רכושו לאחותו, אבל לאחר מותו דרשה הידועה בציבור שלו לקבל את הכסף. בתום הליך משפטי ארוך הוחלט שכך יהיה

    בית הדין הארצי לעבודה קבע לאחרונה שזוגתו של מהנדס ברפא"ל, ששם קץ לחייו שמונה חודשים אחרי שעברו לגור יחד, הייתה הידועה בציבור שלו וזכאית לקבל את פיצויי הפיטורים שצבר ב"הפניקס" ו"מגדל". בכך התקבל ערעור שהגישה על החלטה קודמת של בית הדין האזורי, שבה נקבע שתקופת המגורים הקצרה שללה את האפשרות שבני הזוג ראו את עצמם כבעל ואישה.

     

    ב-2013, אחרי היכרות של שנה, עברה האישה להתגורר עם המנוח, שעד אז היה רווק, והשניים ערכו הסכם ממון שקבע הפרדה כלכלית. זמן קצר קודם לכן הוא ערך צוואה שבה הוריש את כל נכסיו לאחותו ושתי בנותיה, ואף מינה את אחותו למוטבת היחידה בשתי פוליסות ביטוח מנהלים שנערכו לו מטעם העבודה. כשמונה חודשים לאחר שעברו להתגורר יחד נעלם בן הזוג מהבית ולבסוף נמצא ללא רוח חיים בבית אמו.

     

    לפני כשנתיים עתרה בת הזוג להכיר בה כידועה בציבור של המנוח הזכאית לקבל את רכיב הפיצויים שנצבר בפוליסות הביטוח. אחותו הגישה תביעה נגדית שבה עתרה להורות על שחרור מלוא הכספים לידיה – כמוטבת בפוליסות.

     

    בית הדין לעבודה קיבל את תביעת האחות קבע שבת הזוג לא הוכיחה שהייתה הידועה בציבור של המנוח, בין היתר לנוכח הסכם הממון שקבע הפרדה רכושית והתקופה הקצרה שבה חיו יחד.

     

    אבל הערעור שהגישה התקבל על ידי בבית הדין הארצי בדעת רוב של השופטים רועי פוליאק ולאה גליקסמן, ונציגי הציבור ירון לויזנון ודן חן, כנגד דעתה של השופטת חני אופק-גנדלר. פסק הדין התבסס בעיקר על הסכם הממון שמיסד את מערכת היחסים בין בני הזוג.

     

    נקבע כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמנוח והמערערת הצהירו בהסכם שהם מעוניינים לחיות יחד כבעל ואישה, ידועים בציבור, ולנהל משק בית משותף. ההפרדה הרכושית, צוין, היא רק חלק אחד מהמשוואה וממילא משטר של הפרדה הוא דבר נהוג ביותר בקרב בני זוג בגילאים מבוגרים.

     

    כמו כן הובהר כי חוק פיצויי הפיטורים לא קובע תקופת מגורים מינימלית לצורך הכרה בידועה בציבור כ"שאירה" הזכאית לפיצויים, ולא ניתן לכפות עליו תנאי שלא קיים בו. השופטים התייחסו לכך שבית הדין לעבודה ייחס משמעות רבה להתנהלותה של המערערת טרם מותו של המנוח, לנוכח טענת אחותו כי ביום היעלמותו היא כלל לא התעניינה היכן הוא והביעה אדישות וחוסר אכפתיות.

     

    "לא לנו לשפוט את התנהגות המערערת ומכל מקום לא ניתן להקיש ממנה לעומק הקשר בין בני הזוג", נכתב. "המבחן אינו עומק הרגשות, אלא כוונת הצדדים לנהל חיים משותפים ומשק בית משותף תחת קורת גג אחת, ואין בהתנהלות המערערת כדי לשלול את החזקה לפי קיים קשר רגשי בין בני זוג המנהלים משק בית משותף".

     

    לנוכח הדברים האמורים נקבע שבת הזוג זכאית לפיצויים של המנוח. מאחר ש"מגדל" העבירה לאחותו 185,477 שקל, היא חויבה להשיב אותם למערערת בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ המערערת: עו"ד לימור ג'נח גוילי
    • ב"כ המשיבה (האחות): עו"ד יונה סירוטה, עו"ד אורית טורנר שטרנברג
    • עו"ד טל לביא עוסק בדיני ביטוח
    • הכותב לא ייצג בתיק
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים