בעלי עסקים נגד יום השבתון: "הפסד של מאות שקלים על כל עובד"

ביום הבחירות הקרוב ילכו אזרחי ישראל לקלפיות כדי לבחור את נבחריהם ביום שמוגדר כיום שבתון במשק . השנה, יום השבתון מגיע אלינו בפעם השנייה, ויש לכך כמובן השלכות כלכליות נרחבות. אייל בן דרור, בעל עסק לשיפוצים ובנייה קלה המוגדר כעסק קטן, התראיין לאולפן ynet כדי לשתף אותנו בהשפעה של יום הבחירות החוזר על העסק הפרטי שלו.

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

זכות הבחירה: האם המעסיק יכול לחייב אתכם לעבוד ביום הבחירות?

עלות יום השבתון בבחירות: 2.5 מיליארד שקל

"חוץ מהעניין שאני הולך להצביע, יש לי גם עובדים, שגם להם כמובן מגיע להצביע", אומר בן דרור. "יום השבתון הוא יום לא בכפייה, כלומר זה לא כמו יום שבת שהעובד לא יכול ואסור לו לבוא לעבוד, אלא הוא יכול לבחור האם הוא מגיע לעבודה ומקבל 200% או בוחר לקחת יום חופש בזמן אחר ומצביע בזמן שלו". בן דרור מציע פתרון יצירתי להפסד העסקים ביום זה: "בדיוק כמו שעובד שמקבל חופש כשהוא חולה, מביא אישור מהרופא, למה שעובד לא יביא אישור שהלך להצביע?"

בחירות: "הפסד של מאות שקלים ליום, לכל עובד"(צילום: אבי רוקח)

ואם הוא באמת הלך להצביע?

"אז הוא יקבל חופש. אני מדבר על העניין שרוב העובדים בישראל... הרבה מהם לא הולכים להצביע. אם אני לא טועה בסביבות 30% אחוז מהאזרחים לא הולכים, ובעצם היום שבתון הזה עולה למדינה המון המון כסף".

וכמה הוא עולה לך?

"אצלי הוא מסתכם במאות שקלים ליום, לכל עובד".

אם אתה בענף השיפוצים אני מניחה שיש לך עובדים פלסטינים, זרים, שלא מצביעים.

"יש לי גם עובדים פלסטינים עם אישור עבודה, הם לא מצביעים".

אייל בן דרור(צילום מסך)

הם מקבלים יום חופש?

"לא, אבל המדינה מכריחה אותם לא לעבוד. ברגע שיש סגר בשטחים ביום השבתון הזה אני לא יכול להעסיק אותם, אז אני מפסיד גם מפה וגם מפה".  

ומה לגבי השבתון הקודם? בן דרור אומר כי "חלק מהעובדים באו לעבודה, חלק באמת ניצלו את השבתון, אני כמובן לא נכנס לחיים האישיים שלהם, האם הלכו להצביע או לא. זה כבר עניין שלהם".

ליום השבתון ישנן גם השפעות מאקרו כלכליות. פרופ' אייל וינטר, מומחה לכלכלה מהאוניברסיטה העברית אומר לאולפן ynet: "אני חושב שהנקודה החשובה זה לנסות להבין האם באמת יום שבתון מביא יותר בוחרים לקלפי, והתשובה היא לא. בנוסף להפסד הכספי הענק שמדינת ישראל נוטלת על עצמה בשבתון הזה, היא גורמת לכך שפחות אנשים יבואו לקלפי בהשוואה למצב שלא היה יום שבתון".

"אני חושב שיש פה חוסר הבנה של תמריצים מאנשים מצד אחד וחוסר רצון של המפלגות עצמן שבאמת כולם יגיעו להצביע", מוסיף פרופ' וינטר. "כל מפלגה רוצה שיגיעו רק הבוחרים שלה וכמה שפחות יגיעו הבוחרים של המפלגות האחרות. זה שגוי מבחינה תמריצית משום שאין חובה להצביע. זאת אומרת אתה יכול לעשות יום חופש בלי שתהיה לך שום מחויבות להצביע, אתה לא צריך. כשאת צריכה להחליט מה יותר יקר לך, לעשות הפסקה בחופשה כדי להצביע או לחילופין לעשות הפסקה בעבודה על חשבון המעסיק כדי להצביע, ברור שיהיה לך יותר תמריץ להצביע כשזה על חשבון המעסיק מאשר על חשבון החופשה שלך".

מעבר לדבר הכביכול אינטואיטיבי הזה, איזה עוד תמריצים היית מציע?

"אני חושב שהתמריץ החיובי החשוב ביותר הוא לא חומרי, אלא מנטלי. אזרח במדינת ישראל שנמצא בארץ והוא בריא ויכול להגיע לקלפי, אך לא עושה את זה, עושה מעשה לא אזרחי. הוא כמו אדם שזורק לכלוך ברחוב או כמו אדם שעושה עבירות תנועה קלות שלא מביאות אותו לכלל ענישה. הוא נוהג בצורה לא נאותה".

זה לא קצת נאיבי?

"מחקרים רבים בכלכלה התנהגותית מראים שדווקא תמריצים חומריים כמו התמריץ הנוכחי שנותנים, דווקא הם פוגעים ברצון של אנשים להשקיע. תמריץ של איזשהי מחויבות פנימית, שאני עושה את מה שאני מחויב לעשות ומתנהג כמו אזרח נאות, הרבה יותר אפקטיבי".

אתה אומר שבכל מקרה יום השבתון הוא לא התשובה.

"מיותר לחלוטין".