שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בג"ץ: שוויון בחינוך - לא על חשבון מצוינות
    שופטי העליון אישרו פה אחד חוזרי מנכ"ל שמסדירים את תשלומי ההורים לבתי הספר: "מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להקריב את איי המצוינות הקיימים ואת השאיפה למצוינות לטובת עקרון השוויון בחינוך, ונגזר על השניים לחיות זה לצד זה תוך מציאת איזון"

    אילוסטרציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

    שוויון בחינוך או מצוינות? זו השאלה שעמדה בפני שופטי בג"ץ, שדחו היום (ד') פה אחד את העתירות לביטולם של שני חוזרי מנכ"ל, המסדירים תשלומי הורים מסוג "תל"ן" (תוכנית לימודים נוספת) ו"רכישת שירותים מרצון".

     

    לפסק הדין המלא - לחצו כאן

     

    בעתירות נטען כי תשלומי ההורים יוצרים מצב שבו חלק מתכני החינוך הציבורי ניתנים רק לתלמידים שיד הוריהם משגת, וכי מכך נובעת פגיעה שאינה מידתית ושאינה סבירה בזכות החוקתית לשוויון בחינוך. העותרים, שמשון ג'קלין ופרופ' גבריאל סלומון, טענו בין היתר כי חוזרי המנכ"ל גורמים לתלמידים שהוריהם אינם רוצים או אינם יכולים לעמוד בתשלומים הנוספים, "השפלה הפוגעת בליבת כבוד האדם".

     

    "בעולם אוטופי היו מסופקים לכל תלמיד אמצעי קצה חינם אין כסף, וכל בתי הספר היו נהנים מתוכניות תקשוב מתקדמות ומתוקצבות", כתב השופט יצחק עמית. "אך בעולמנו בעל התקציבים המוגבלים, אין תמיד אפשרות לקדם הן שוויון באמצעי הלימוד והן את שאיפתה (וחובתה) של מערכת החינוך להתאים עצמה לעידן המודרני", הוסיף השופט, שקבע עוד כי לגביית התשלומים יש סמכות חוקית והצדקה מהותית.

    אין להקריב שאיפה למצוינות לטובת עקרון השוויון בחינוך. השופט יצחק עמית (צילום: אתר בתי המשפט) (צילום: אתר בתי המשפט)
    אין להקריב שאיפה למצוינות לטובת עקרון השוויון בחינוך. השופט יצחק עמית(צילום: אתר בתי המשפט)

    השופט עמית, שלצדו ישבו בהרכב השופטים דוד מינץ ואלכס שטיין, התייחס עוד בפסק הדין לשאלת מעמדה של מערכת החינוך אל מול מדינות ה-OECD. לדבריו, הגישה המכונה "השוואה כלפי מטה" בחינוך – כלומר שלילת יתרונות חינוכיים מתלמידים בעלי אמצעים מפני שחבריהם לספסל הלימודים אינם יכולים לממנם – עלולה לפגוע ברמת החינוך בארץ בהשוואה למדינות המפותחות. דבר זה, ציין, "עשוי לפגוע, בטווח הארוך, בחוסנה של המדינה".

     

    "על רקע זה, דומה כי מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להקריב את איי המצוינות הקיימים ואת השאיפה למצוינות לטובת עקרון השוויון בחינוך, ונגזר על השניים לחיות זה לצד זה תוך מציאת נקודת האיזון ביניהם", הוסיף השופט עמית.

     

    בג"ץ פסק כי תשלומי ההורים אכן טומנים בחובם סיכון לאי-שוויון ולפגיעה בתלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך. עם זאת, השופטים לא מצאו מקום להתערב באיזון שהתווה משרד החינוך בין הזכות לשוויון לבין הזכות לאוטונומיה בחינוך, וזכותם של ההורים להשפיע על החינוך הניתן לילדיהם. כמו כן, נקבע, חוזרי המנכ"ל אינם המקור לתופעת תשלומי ההורים, אלא ניסיון להסדירם ולרסנם. עוד קבע בית המשפט כי בעת מתן אישור לגביית תשלומי הורים, יש לוודא שמוצע לתלמידים פתרון חלופי אשר אינו מותנה בתשלום.

     

     

    פסק הדין נפתח בסקירת תופעת "החינוך האפור": תכני חינוך שרוכשים הורים עבור ילדיהם כתוספת לתוכנית הלימודים הרגילה, כמו מגמות מיוחדות (אמנות, טכנולוגיה, מנהיגות וכו'), ותוכניות לימודים ייחודיות כמו בתי ספר דמוקרטיים או אנתרופוסופיים, וגם תוכניות תורניות בבתי ספר ממלכתיים-דתיים. כמה עתירות של קבוצות הורים שונות, נגד התשלומים השונים, אוחדו לפסק דין בודד שדן בשאלה האם ישנו פסול במתן היתר לגביית התשלומים, והאם משרד החינוך מסדיר את הנושא באופן חוקי וסביר.

     

    "לא מצאנו להתערב בשיקול דעתו של משרד החינוך, שהחליט להקריב מידה מסוימת של שוויון לטובת האוטונומיה ההורית בחינוך, ועל מנת לקדם מטרות אחרות של החינוך הממלכתי", הסביר השופט עמית בסיכומו של פסק הדין.

     

    "בהתגוששות בין שני הערכים המתחרים – שוויון בחינוך מול אוטונומיה של ההורים – אף אחד משני הערכים אינו מוחלט. העדפה מוחלטת של ערך השוויון על פני האוטונומיה ההורית בחינוך, עשויה להוביל לתוצאה לא רצויה של זליגה גדולה יותר לחינוך הפרטי. למצער, יש להכיר בכך כי לא ניתן להתגבר לחלוטין על 'כוחות השוק' בחינוך, כך שעדיף לרסן אותם ולפקח עליהם".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים