היועמ"ש: מתנגד להצבת מצלמות בקלפיות

כפי שפורסם לראשונה ב״ידיעות אחרונות״ וב-ynet, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מתנגד להצבת מצלמות בקלפיות בבחירות הקרובות, כך הודיע היום (ה') נציגו, עו"ד רן רוזנברג, בדיון שהתנהל בסוגיה בוועדת הבחירות המרכזית.

נציג היועמ"ש הדגיש כי מדובר הן על הצבת מצלמות מטעם חברי ועדת הקלפי והמשקיפים, שמייצגים את המפלגות, והן מטעם ועדת הבחירות המרכזית עצמה. זאת מאחר שלהשקפת היועמ"ש מהלך כזה אינו בסמכותה של ועדת הבחירות אלא נדרש עבורו שינוי בחוק.

כל העדכונים על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet

אביחי מנדלבליט. ארכיון (צילום: אוהד צויגנברג)

יו"ר ועדת הבחירות חנן מלצר במהלך הדיון (צילום: אלכס קולומויסקי)

הדיון, שנערך בפני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, התקיים בעקבות פניות שונות שהוגשו לוועדה בנושא. מלצר קבע בתחילה את הדיון ליום שני הקרוב, אך הקדים אותו לטובת המשתתפים המוסלמים, מאחר שביום ראשון בערב מתחיל חג הקורבן (עיד אל-אדחא).

הדיון התקיים בעקבות המהלך של מפלגת הליכוד בבחירות באפריל, כש-1,300 חברי ועדות קלפי מטעם המפלגה צוידו במצלמות נסתרות ומכשירי הקלטה על גופם ונשלחו לקלפיות ביישובים הערביים. אחרי שהמצלמות התגלו, פרצו עימותים בחלק מהקלפיות והמשטרה נאלצה להתערב.

בלחץ הזמן ובעקבות תלונה שהוגשה בנושא, קבע אז יו"ר הוועדה מלצר שרק נציגי המשטרה או ועדת הבחירות יוכלו לעיין בהסרטות. "חל איסור לצלם מאחורי הפרגוד - אלא באירוע חריג", קבע מלצר והוסיף כי יהיה מותר לבצע הקלטות אודיו אבל בשום מקרה אסור לצלם ספרי בוחרים או פרוטוקולים.

חוללו סערה במגזר הערבי. מצלמות נסתרות שנמצאו בבחירות הקודמות

עו"ד סאוסן זהר, שייצגה בדיון את מרכז עדאלה, שעתר נגד הצבת המצלמות, ביקשה לאסור באופן מוחלט את השימוש בהן. "מספר סרטונים ותצהירים שהוגשו לוועדה מצביעים באופן מובהק על הפרעה למהלך הבחירות ועל פגיעה בפרטיות של הבוחרים, והכל תוך תיוג אתני ברור נגד המצביעים ביישובים הערביים. הבאנו עדויות של מצביעים שמתארים חוויה של השפלה".

עו"ד עמרי שגב, שייצג את מפלגת העבודה, אמר כי המפלגה אינה מתנגדת עקרונית להצבת מצלמות בקלפיות, כל עוד הן ייפרסו בכל הקלפיות ברחבי הארץ ויבוצעו על ידי ועדת הבחירות המרכזית ולא גוף פוליטי. "כל עוד הצבת המצלמות בקלפיות נעשית על ידי גורמים פרטיים או מפלגות, ללא הסדרה ברורה של הנושא, עולה חשד כבד כי הדבר יניא מצביעים מלהגיע לקלפי וגובר החשש לזיופים ולפגיעה אנושה בטוהר הבחירות", הוא הוסיף. "מדובר באפליה קשה ובפגיעה חמורה בפרטיות".

"משחק מסוכן". עאידה תומא סלימאן (צילום: אלכס קולומויסקי)

דוד ביטן. "חשוב לנו להגן על האנשים" (צילום: אלכס קולומויסקי)

(צילום: אלכס קולומויסקי)

נציג הליכוד: "אין חוק שאוסר על שימוש במצלמות"  

ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון, עו"ד תומר נאור, אמר כי "זה לא תפקידן של מליציות כאלה ואחרות לקחת מצלמות אל הקלפיות. מרחב הקלפי הוא לא מרחב ציבורי רגיל, זה לא קניון או בנק. במקומות כאלה אזרח יכול להחליט 'אני יודע שאני מצולם ואני מחליט שאני לא נכנס לקניון'. התנהלות מפלגת הליכוד גם בבחירות האחרונות גוררת עבירות פליליות של ממש - להפריע לבוחר ולמנוע ממנו להצביע".

ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש) טענה כי "המטרה הייתה להוריד את אחוז ההצבעה באוכלוסייה הערבית ולא טוהר המידות. ליצור מצב של תיוג אתני גזעני והכפשה של ציבור שלם. מה אמור להרגיש האזרח הערבי? שהקול שלו לא שווה לקול היהודי? הכניסו פעילי ימין ליישובים הערביים במטרה להתסיס את השטח ולגרום לעיכובים. זה משחק מאוד מסוכן".

היועץ המשפטי של הליכוד, עו"ד אבי הלוי, הגיב לטענות ואמר כי "אותי לימדו שאם החוק לא אוסר על דבר מסוים אז הוא מותר ואין חוק שאוסר על שימוש במצלמות. המשקיף רשאי להשתמש באמצעים כדי להגן על טוהר הבחירות, כי לצורך כך המחוקק מינה אותו. היום בכל קרן רחוב יש מצלמה, המכשיר הטכנולוגי הזה עוזר באופן מובהק לייצר סדר ציבורי. אנחנו סבורים שהזכות הזאת נתונה לכל המשקיפים וחברי ועדת הקלפי מכל המפלגות ושכל אחד זכאי להפעילה לפי שיקול דעתו".

ח"כ דוד ביטן (הליכוד), טען כי המצלמות לא גרמו לכל הפרעה למצביעים בבחירות הקודמות. "ההפרעה הייתה הפוכה. הוציאו נציגים של הליכוד מהקלפיות ולא נתנו להם לחזור. יש לנו אנשים שהעידו שהם מפחדים לכתוב בפרוטוקול על זיופים. אנחנו מגינים על הדמוקרטיה וגם שאר המפלגות יכולות לשים מצלמות איפה שהן רואות לנכון. מה שחשוב לנו הוא טוהר הבחירות כי אנחנו מושפעים מזה. יש בעיה בקלפיות האלה וחשוב לנו להגן על האנשים שלנו שם. אם לא ניתן להציב מצלמות, צריך להציע פתרון חלופי".