כניעת הציונות הדתית - מגולדה עד איילת שקד
בעבר התנגדה הציונות הדתית לקידום של גולדה מאיר ואפילו לבחירתה כראש עיר בשל היותה אישה. כך הסתיימה פניית הפרסה בראשות הימין המאוחד
ב-1946, כאשר גולדה מאיר (אז מאירסון) נבחרה למלא את מקומו של ראש המחלקה המדינית בסוכנות היהודית, משה שרת, שנאסר ב"שבת השחורה", כתב עיתון "הצופה": "קשה להתרגל לעובדה שבעם זה אשר חקק לדורות את המטבע כבודה בת מלך פנימה, שתורתו הטילה מצוות על האיש ולא על האישה, ששללה מהאישה את הזכות לדיינות, הנהגה ולעדות, שקבעה לה את מקומה המכובד באוהל פנימה, שבעם זה תעמוד אישה בראש מחלקה מדינית. כל הכבוד לאישה נבונה וחרוצה, בראש אחד המכשירים המרכזיים בציבוריות היהודית, אי אפשר להעמידה. זהו חוק כחוקי הטבע, זהו החוק העברי הנצחי. יש תחומים וגבולות, וכל מין צריך לדעת את תחומיו".
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
כעבור שבע שנים, כאשר מאיר רצה לראשות העיר תל אביב, היא הוחרמה על ידי המפד"ל, שותפתה המסורתית של מפא"י, בנימוק: "לא יקום ולא יהיה, האם אישה תהיה ראש? שום תשים עליך מלך, מלך ולא מלכה". ואכן, נציגי המפד"ל העבירו את קולותיהם לציונים הכלליים וחיים לבנון נבחר לראשות העיר.
בסוף שנות ה-50 יצא הנשיא יצחק בן צבי לחו"ל. במקביל עמד גם יו"ר הכנסת, קדיש לוז, לצאת בשליחות, ובהיעדרו הייתה עתידה סגניתו ח"כ בבה אידלסון למלא את מקומו. מאחר שיו"ר הכנסת משמש בתוקף תפקידו ממלא מקום הנשיא, הייתה אידלסון אמורה למלא גם תפקיד זה. כדי למנוע את האפשרות שאישה תעמוד בראש המדינה נמנעו המפלגות הדתיות מלאשר את נסיעתו של לוז.
לעמדותיהן של המפלגות הדתיות בסיס איתן בהלכה. עם כניסתם לארץ כנען נצטוו אבותינו: "כי תבא אל הארץ... וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבותי שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלהיך בו". וה"ספרי" דייק: "'שום תשים עליך מלך'... מלך ולא מלכה". הרמב"ם הרחיב איסור זה בקובעו: "אין מעמידין אישה במלכות, שנאמר: 'עליך מלך' - ולא מלכה. וכן כל משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש".
אלא שבעמדתן של המפלגות הדתיות חל כרסום מתמשך, ולמעשה פריצת הדרך אירעה כבר לפני שנים. כשנבחרה גולדה מאיר ב-1969 לעמוד בראשות הממשלה במקום לוי אשכול שנפטר, ניצבו שרי המפד"ל בפני דילמה. הם לא חפצו לוותר על כיסאותיהם בממשלה אך נתקלו בבעיה קשה. לא זו בלבד שהיו הם אלה שפסלו אותה מלעמוד בראש עיריית תל אביב, אלא שאגודת ישראל אף צלפה בהם מספסלי האופוזיציה. את הערמונים הוציא עבורם מן האש הרב הראשי לישראל יצחק נסים, שקבע כי המקביל למלך במשטר דמוקרטי הוא הנשיא ולא ראש הממשלה, שהנו רק ראשון בין שווים, ואיננו ראש. וכך נסללה דרכה של המפד"ל לממשלה.
וזו הייתה רק ראשיתה של הנסיגה. ב-2014 התמודדה דליה איציק על כהונת נשיא המדינה. רבים מסיעת ש"ס ומסיעת יהדות התורה הצביעו עבורה. הגדיל לעשות שר הדתות, יעקב מרגי מש"ס, שאף חתם על טופס המועמדות שלה והתחייב להצביע "רק לדליה איציק" ולמועמד שאותו תציע אם לא תעלה לסיבוב השני.
זמן קצר לפני ההסכם שהוביל להקמתה של רשימת "הימין המאוחד", פרסמו עשרות מרבני הציונות הדתית גילוי דעת שבו חיזקו את ידיו של הרב פרץ בעמדתו שלפיה בראש המפלגה הדתית לאומית חייב לעמוד יהודי ירא שמים ששומר תורה ומצוות. המעניין הוא שגילוי הדעת לא יוצא נגד הצבת אישה בראש הרשימה, אלא מדגיש את היותה של שקד – שבשמה אין הם נוקבים – חילונית.
לא חלף זמן רב והתגלה שהרב שמואל אליהו, רבה הראשי של צפת ומחותמי גילוי הדעת, חזר בו והוא תומך בהצבתה של שקד בראש הרשימה המאוחדת. לתמיכתו בשקד, פורסם, הצטרף הרב אלי סדן, ראש מוסדות מכינת עלי ומי שיזם את הצבת פרץ בראש הרשימה. הרב סדן אמנם הכחיש את הידיעה בחצי פה, אבל ציין כי הוא "מבין שיתכן ולא תהיה ברירה".
חזר בו גם הרב איתן אייזמן, מרבני ישיבת מרכז הרב ומחשובי הרבנים של הבית היהודי, שבישיבת מרכז המפלגה הביע התנגדות לאיחוד "בגלל הצבתה של איילת שקד, אישה חילונית, בראש רשימת הציונות הדתית". מעבר לתועלת המעשית באיחוד, מתורצת פניית הפרסה בכך שבעומדה בראש איחוד מפלגות הימין אין שקד עומדת בראש הבית היהודי, שם עדיין נמצא הרב פרץ.
אכן, דרך ארוכה עברה המפלגה הדתית-לאומית מהתנגדות להצבתה של גולדה מאיר בראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית עד לבחירתה של איילת שקד לעמוד בראש הגוף שכולל בתוכו את המפלגה הדתית לאומית.
- פרופ' אשר מעוז הוא דיקן בית הספר למשפטים במרכז האקדמי פרס, וסגן נשיא כבוד של האגודה הבינלאומית להגנת חופש הדת
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
