שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ביהמ"ש: בן 3.5 לא יוכל לחזור עם אמו לרוסיה
    אישה שהגיעה כתיירת הכירה ישראל ונולד להם ילד. בקשתה לחזור למולדתה עם בנה נדחתה בנימוק שטובת הילד היא לגדול לצד משפחת האב
    בית המשפט למשפחה בראשל"צ דחה לאחרונה תביעת היתר הגירה שהגישה אזרחית רוסיה בבקשה לאפשר לה לחזור למולדתה עם בנה בן ה-3.5, שנולד כאן ממערכת יחסים עם גבר ישראלי. השופטת מירה רום פלאי קיבלה את עמדת האב שלפיה עדיף לילד להישאר בארץ, וכעת על האם להחליט אם היא חוזרת לרוסיה או נשארת בישראל.

     

    האם הגיעה לישראל באשרת תייר לפני כחמש שנים וכאן הכירה את אבי בנה. לאחר כשנה וחצי של מגורים משותפים היא נסעה ללדת את הילד ברוסיה ולאחר מכן חזרה ארצה. מערכת היחסים בינה לבין האב התערערה על רקע טענותיה לאלימות מצדו, וניסיון בריחה שלה עם הבן שנמנע על ידי משטרת הגבולות. היא שהתה עם הילד זמן קצר במקלט לנשים מוכות ולאחר שיצאה משם הקשר בינה לבין האב נרגע. הוא שכר לה דירה וחידש את הקשר עם בנו.

     

    בתביעה שהוגשה באמצעות עורכי הדין מיכאל רייכלסון וקרן וינברג ביקשה האם לאפשר לה לחזור לארץ מולדתה עם הילד. האם טענה בין היתר שאין לה זיקה לישראל, היא אף פעם לא התכוונה לגור כאן ומאחר שאסור לה לעבוד פה היא תלויה לחלוטין באב.

     

    האב, המיוצג על-ידי עו"ד אסי סגל, טען מנגד כי הקשר בינו לבין האם היה רציני והוא רצה להינשא לה. לדבריו, העובדה שהם ביררו על הליכי גיור והחלו להסדיר את מעמדה בישראל מעידה על כוונתם לגדל את הילד בארץ. לדבריו טובת הילד להישאר בישראל שבה שהה רוב חייו כשהוא מוקף במשפחה אוהבת. הוא הבהיר שהוא מסייע לאם בכל תחום, מממן לה דירה והוצאות, ודואג לכל צרכי הילד.

     

    השופטת רום-פלאי קבעה כבר בתחילת פסק הדין כי השיקול היחיד שהוביל לדחיית התביעה הוא טובת הילד. היא ציינה שהתרשמה ששני ההורים טובים ומבינים את החשיבות שיש לכל אחד מהם בחיי הילד. עם זאת, היא הצדיקה את חששו של האב מפני מהלך חד-צדדי נוסף שיביא לניתוק הקשר עם בנו. היא כתבה כי אינה מתעלמת מהתנהגותו הבעייתית כלפי האם אולם אין ספק שכשניסתה לברוח מישראל היא שמה את טובתה לפני טובת הילד.

     

    השופטת הוסיפה כי מאז "מים רבים עברו בנהר": האב לקח אחריות על מעשיו, שיפר את התנהגותו ועושה כיום ככל יכולתו כדי לקיים חיי משפחה תקינים.

     

    בפסק הדין צוין לנוכח התלאות שעבר הילד, הדבר הראשון שהוא זקוק לו היא יציבות – שאותה הוא מקבל בישראל מסבו וסבתו, מאביו ומאמו. מלבד זאת, השופטת קיבלה את טענת האב כי הכוונה המקורית של האם הייתה לגדל את הילד יחד עמו בישראל.

     

    מעבר לזה, השופטת סברה כי הילד כבר פיתח קשר רגשי ונפשי לישראל וסביר שהגירה לרוסיה עם אמו תביא לכך שישכח את השפה העברית - אחת משפות האם של הוריו. בנוסף ליציבות, צוין, המגורים בישראל יספקו לו חום, אהבה, ביטחון, הכלה והתחשבות.

     

    לפיכך נקבע כי הילד יעבור לחזקת אביו אלא אם כן האם תחליט להישאר ואז המשמורת תהיה משותפת. אם תבחר לעזוב, האב ידאג להביא את הילד לרוסיה חמש פעמים בשנה על חשבונו.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ האם: עוה"ד מיכאל רייכלסון וקרן וינברג
    • ב"כ האב: עו"ד אסי סגל ממשרד סגל-שמחיוב
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים