שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מתגייסים מעוטף עזה סובלים מפוסט-טראומה: "שהמדינה תיקח אחריות"
    חלק מילדי "דור הקסאמים" שגדל בעוטף עזה נושר מיחידות קרביות למרות מוטיבציה גבוהה, ומתקשה לתפקד בסיטואציה הצבאית. העובדים שמלווים את החיילים אומרים: "בני הנוער שומרים הרבה זמן בבטן, ואז זה מתפרץ בצבא". הנושא הועבר לידיעת צה"ל

    בשנת 2001, עוד בימים שצה"ל ישב ברצועת עזה, החלה להיווצר מציאות חדשה ביישובי העוטף: ירי הרקטות. בתחילה היו אלה רקטות קסאם קטנות ששוגרו לעבר שדרות והקיבוצים והמושבים באזור, אך בשנים שעברו מאז הירי התגבר, טווחי הרקטות גדלו, ולמרות מערכת כיפת ברזל אזרחים רבים שילמו בחייהם בסבבי ההסלמה שהפכו לחלק מהשגרה בעוטף.

    מערכת כיפת ברזל שדרות חיילים חייל צה
    אילוסטרציה(צילום: EPA)
     

    הילדים שנולדו ב-2001 כבר בני 18, וכעת, כשהם מתגייסים לצה"ל, מתגלה תופעה מדאיגה שהובאה לאחרונה לידיעת הרשויות המקומיות בעוטף וחייבה אותן לקיים דיון דחוף: בני נוער שגדלו ביישובי העוטף ונולדו אל תוך המציאות הביטחונית הקשה סובלים מפוסט-טראומה בתחילת שירותם הצבאי, ובחלק מהמקרים הדבר פוגע בתפקודם עד כדי פרישה מהיחידות, בעיקר הקרביות.

     

    בשנה האחרונה הגיעו דרך מרכזי החוסן בעוטף עשרות עדויות של הורים על פוסט-טראומה שממנה סובלים ילדיהם החיילים בשלבים הראשונים של הגיוס לצה"ל והשירות הצבאי, וכעת עובדים ברשויות, וכן בתנועה הקיבוצית (חלק מהחיילים הם בני הקיבוצים באזור), על תוכנית סיוע כדי לצמצם את התופעה.

     

    על פי העדויות, אירועי העבר שעמם התמודדו החיילים בילדותם עולים וצפים בתחילת השירות הצבאי, בזמן שהם נמצאים תחת עומס ומתח במסגרת השירות. במהלך הדיון שהתקיים אתמול הוחלט לחקור את התופעה לעומק ולצורך כך הוחלט לגייס חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. אלה יגבשו בחודשים הקרובים את הנתונים והעדויות ולאחר מכן תצא תוכנית שמטרתה לצמצם את התופעה עוד בשלב מוקדם יותר, כלומר בתקופת התיכון. בראש המחקר יעמדו ד"ר סתיו שפירא ופרופ' לימור אהרונסון-דניאל, חוקרות בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון ובמרכז לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון.

    "צעירים נאלצו לפרוש מיחידות קרביות אחרי שאובחנו". שרידי רקטה (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
    "צעירים נאלצו לפרוש מיחידות קרביות אחרי שאובחנו". שרידי רקטה(צילום: רועי עידן)

    "ככל שמועד הגיוס מתקרב ורף החששות הטבעיים ממילא בקרב בני הנוער עולה, אנחנו מזהים שבקרב בני הנוער שגדלו בעוטף עזה ההשפעה היא חריגה יותר", סיפרה נוקי גולדפישר, מנהלת מחלקת הביטחון בתנועה הקיבוצית והממונת על הסיוע והייעוץ למלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) ולבני משפחותיהם.

     

    לדבריה, "זה מתחיל עוד בשנת שירות, כבר אז אנחנו מזהים את זה. במשך תקופת התיכון בני ובנות הנוער מצליחים לשמור בבטן את האירועים שחוו אבל בסופו של דבר זה מתפרץ כאשר הם נדרשים למשימות בצבא, בעיקר מי שמגויס ליחידות קרביות ונמצא תחת עומס. אנו רואים בפירוש קו עולה בקרב ילדי עוטף עזה. המצב הביטחוני שהם חוו לאורך כל ילדותם פוגע בהם בהתמודדות עם אתגרי הצבא".

     

    גולדפישר הוסיפה: "במקרים רבים נתקלנו בצעירים שאחרי חצי שנה ביחידה קרבית נאלצו לפרוש לאחר שאובחנו כפוסט-טראומטים. לאחרונה פנינו לצה"ל על מנת לקבל סיוע בנושא במטרה לגבש סל כלים להתמודדות וכמובן להביא זאת לידיעתם", אמרה.

     

    גורם באחת הרשויות בעוטף עזה אמר: "אנחנו מתמודדים עם תופעות רבות של פוסט-טראומה בעקבות המצב הביטחוני. זו אחת התופעות המדאיגות - הפוסט-טראומה פוגעת בבני הנוער שלנו במשימתם לשרת את המדינה. אנו בוחנים שורה של צעדים לטיפול בתופעה כבר בשלבים הראשונים".

     

    רכזת חינוך באחד היישובים בצפון רצועת עזה סיפרה: "אנחנו מלווים את בני הנוער שלנו מאז שהם עולים לחטיבת הביניים. סבבי הסלמה, אזעקות וריצות לממ"דים זה דבר שבשגרה שלהם. זה שוחק את הנפש, מחליש, ואת התוצאות רואים בשלבים מאוחרים יותר כמו בצבא. האמת צריכה להיאמר, ושמדינת ישראל תיקח אחריות על זה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים