"הערוץ השלישי בטלוויזיה שלך": בחזרה לתור הזהב של הטלטקסט
רוצים לבדוק מה שער הדולר? התשובה בעמוד 315. הטלטקסט הישראלי היה האינטרנט שלפני האינטרנט - וסיפק לצופים מידע שימושי (וגם ברכות ואיחולים!) במרחק נגיעה בשלט. חזרנו אל האנשים שהקימו ותפעלו את המבצע הטכנולוגי ונזכרנו איתם בימי הזוהר
איש אינו זוכר מתי בדיוק נסגר "שירות הטלטקסט הישראלי". יום אחד לפני כעשור הוא כנראה התאדה ונעלם.
אפשר לשייך את היעלמותו לכניסת האינטרנט לחיינו, מה שהפך את הטלטקסט לאנכרוניזם של ממש, אבל בליבותיהם של האנשים שעשו את הטלטקסט - שחיו, נשמו וכתבו אותו - הוא חי ובועט, ומרגש עד דמעות.
מנהרת הזמן מובילה אותנו לשנת 1982, אז נפתחו שידורי הטלטקסט בישראל: "הערוץ השלישי בטלוויזיה שלך". לקוראים הלא מעטים, ככל הנראה, ששואלים את עצמם "טלטקסט מי?" צריך לספר שטכנולוגיית הטלטקסט אפשרה להציג דפי טקסט ברזולוציה של 24X40 תווים על מסך הטלוויזיה, בימים שבהם עוד קלטנו את השידור בעזרת אנטנה על הגג. סוג של הוקוס פוקוס אלקטרוני אפשר להשתמש בחלקיק שנייה, שבו הטלוויזיה משדרת מסך ריק, כדי לדחוס 100 דפי טקסט לתוך פס השידור של הטלוויזיה מבלי להפריע לשידור עצמו.
טכנולוגיית הטלטקסט פותחה על ידי ג'ון אדמס, מהנדס בחברת פיליפס, עבור שירות Ceefax של ה-BBC, שנפתח ב-1974. בימי השיא של הטלטקסט מרבית ערוצי השידור בעולם התהדרו בשירותים כאלה, וכל מכשירי הטלוויזיה באירופה נמכרו עם מפענח טלטקסט מובנה. פיסת טריוויה: ארבעת המקשים הצבעוניים שיש לנו בשלטים של הטלוויזיה עד היום הגיעו לעולם לצורך תפעול הטלטקסט.
מנכ"ל הטלטקסט הישראלי היה מיקי גור, כיום מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי אקווסול. לדבריו, בשורת הטכנולוגיה החדשה הגיעה למנכ"ל הטלוויזיה החינוכית יעקב לורברבוים מצד אנשי שגרירות בריטניה בישראל, שקידמו במרץ רב את הטכנולוגיה הבריטית בעולם. היכולת להציג לציבור באופן נגיש בכל רגע מידע רב חשיבות כמו שער הדולר (עמוד 315), רגעי ספורט, מזג האוויר (עמוד 316), ברכות ואיחולים (עמוד 385), טיול השבוע (עמוד 173), פרשת השבוע, המספרים הזוכים בפיס (עמוד 123) ומועדי המראות ונחיתות בנתב"ג נראה באותם ימים כמו מדע בדיוני.
"היו אצלנו גם תכנים חינוכיים וגם חדשות, ולא כתבנו שום דבר שנוי במחלוקת", אומר גור. "שמנו מסופים בקול ישראל, וחנן נווה (לימים ראש בית הספר לתקשורת במכללת ספיר) היה מזין את התכנים בשעות נוספות. אני לא חושב שהיה לנו אי-פעם רייטינג". היום אולי היו שואלים מי ישלוט בתכנים ומי יהיה הרגולטור האחראי, אבל באותם ימים הסתפקו בסיכום בין לורברבוים למנכ"ל רשות השידור אורי פורת.
{"type":"image","data":{"imageId":"ArticleImageData.5567828~7423191","url":"https://ynet-pic1.yit.co.il/picserver5/crop_images/2016/12/01/7423191/7423191_0_0_640_360_0_large.jpg","caption":"","credit":""}}"הערוץ השלישי בטלוויזיה שלך" היה הסלוגן של הטלטקסט הישראלי, שהציף את הצופים הישראלים בסדרת תשדירים בכיכובה של ילדת הפלא רותם אבוהב. "זה היה התשדיר הראשון ששודר אי פעם בישראל", אומר גור. "רותם הייתה ילדה מעצבנת, אבל אני אישרתי את התשדיר כי יוהנה פרנר, מנהלת התוכניות, ומשרד הפרסום אמרו שזה מה שצריך. כנראה שהם צדקו".
אחד השירותים החשובים של הטלטקסט הישראלי היה הכתוביות ללקויי שמיעה (עמוד 888), שאותן ניתן היה להציג על גבי תוכניות הטלוויזיה החינוכית בעת שידורן. לילי סגל, מי שהייתה אחראית לשירות, מספרת על "נער נחמד בשם אופיר אקוניס", תלמיד גימנסיה הרצליה, שהתנדב לסייע בהקלדת הכתוביות במסגרת פרויקט "מחויבות אישית" שלו.
"לדעתי השירות ללקויי השמיעה היה הכי חשוב מכל הטלטקסט", אומרת סגל, שבהמשך הדרך התמנתה למנהלת שירות הטלטקסט כולו. "אתה מחזיר אותי במנהרת הזמן... יש לי עד היום ארגז עם מכתבי תודה שקיבלנו מלקויי שמיעה. הייתי נוסעת לבתי הספר לראות איך זה עובד, והיה מרגש לראות את התלמידים צוחקים, כי הכתוביות הסבירו להם את התוכניות".
עבודת הזנת התכנים, במשמרות מ-8:00 בבוקר ועד 23:00 בערב, נשמעת היום מפרכת: "היו לנו סטודנטים שהיו מקלידים את הכתוביות ומכניסים לטלטקסט, וביום חמישי, לאחר שידור התוכנית "זהו זה!", הם היו עובדים אל תוך הלילה כדי להכין את הכתוביות לשידור החוזר ביום שישי", היא מספרת. "היו סטודנטים שבגרו ועלו לגדולה, כמו העיתונאית רוני לינדר שמאוד אהבתי, ושקיבלה השנה את פרס סוקולוב".
אייל גונן, כיום בעל משרד עורכי דין בבאר שבע, היה כתב המחשבים (דפים 301 ו-302) של הטלטקסט. "היו לי שני דפים, שזה יוצא 500 מילה פעם בשבוע, ושילמו לי 18 אגורות למילה. הכתבה הראשונה שלי היתה על זה שיצא תקליטור למחשב שאפשר לצרוב עליו. אחרי זה הכנתי כתבה על Windows וכתבת טיפים. היה לי גם חידון בנושא מחשבים, שבו היו שאלות כמו מה זה כרוכית ומה זה Batch. הפרס היה חולצה של 'זהו-זה!' ותקליט".
גונן זוכר עד היום את הרגעים המרגשים בבית הטלוויזיה החינוכית: "הייתי בא פעם בשבוע על הטוסטוס ויושב עם לילי והעורכת אוסנת. הייתי מביא את הכתבה שכתבתי במעבד התמלילים קיוטקסט, על שני דיסקטים 5.25 אינץ', כי לא תמיד המחשב הצליח לקרוא את הדיסקט. ישבנו במין אופן ספייס כזה, שהיה מורכב מכמה שולחנות ששמו במחסן. אני חושב שזה היה מחסן הבובות, כי מאחורי לילי ראיתי את קישקשתא כל פעם".
התקנת המערכת הצליחה להוציא את המהנדסים הבריטים הצוננים משלוותם. גור מספר שארגזי הציוד שנשלחו מבריטניה נפתחו מיד על ידי טכנאי החינוכית, מבלי להמתין לבואם של המהנדסים. "הבריטים אמרו לי שכששלחו את זה לגרמניה, הגרמנים למדו את ספר ההוראות בעל פה, וכשהגיעו הבריטים ההתקנה עבדה לפי הספר. כששלחו את זה ליפן, היפנים היו עדיין באמצע קריאת הספר והבריטים נאלצו לחכות כמה ימים עד להתקנת המערכת. ואילו בישראל - הטכנאים בחינוכית פרקו את הארגזים לבד, לא קראו את הספר וגרמו נזקים בלתי רגילים לציוד, אבל המציאו כאלה תיקונים שהבריטים לא היו חושבים עליהם".
אחד התורמים הגדולים לטלטקסט היה ההייטקיסט ואיש ההשקעות יובל רכבי. ולא, לא מדובר בתרומה כספית. גור מספר שגילה את רכבי כשהיה עוד תלמיד תיכון ואשף מחשבי קומודור 64, והטיל עליו את הסבת מערכת הטלטקסט לעברית. "אחר כך גייסו אותו לצבא, ומכיוון שמדובר היה בגאון מחשבים, צה"ל נתן לו את התפקיד הכי מתאים - ש"ג בבסיס תל נוף של חיל האוויר".
כמה חודשים אחר כך הוחלט על הכנסת השירות לכבדי שמיעה, וגם שם נדרשה הסבה לעברית, אבל איש המו"פ של הטלטקסט עשה משמרות בחיל האוויר. גור מספר: "הלכתי לראש להק כוח אדם בחיל אוויר, אלוף יעקב טרנר, ואמרתי לו: 'תשמע יעקב, יש אצלך אחד, ש"ג, אתה יכול לתת לי אותו לשבועיים-שלושה? אני אשלח אותו לאנגליה והוא יעשה את התוכנה לחירשים'. טרנר אמר לי: 'אתה יודע מה מיקי? אתה נחמד, קיבלת'. הלכתי ליובל וסיפרתי לו. הוא היה המאושר באדם".
למחרת השיחה כבר מצא עצמו רכבי עולה על מטוס להייסטינגס, מעוז טכנולוגיית הטלטקסט הבריטית. גור אומר שהבריטים העריכו את משך הזמן שיידרש לפיתוח המערכת בשלושה שבועות, אבל רכבי השלים את המלאכה ב-48 שעות - "ושבועיים וחצי הוא הסתובב באנגליה ונהנה".
רכבי עצמו סיפר לפודקסט "עושים עסקים" עם רן לוי שמערכת הטלטקסט שפיתח הייתה הפעילות העסקית הראשונה שלו, ועל בסיסה הוא פיתח שימושים נוספים. בין היתר פיתח מערכת מידע לבתי מלון - כולל לקוחות במצרים - ומערכת מידע ליישובים בגבול הצפון, שם היא שימשה להעברת התרעות בשעת חירום. כמה שנים אחר כך הקים עם עמרי מן והאחים ניר ואלי ברקת את חברת BRM, שהייתה המשקיעה הראשונה בענקית הסייבר הישראלית צ'ק פוינט.
איש אינו זוכר בוודאות מתי נסגר שירות הטלטקסט הישראלי, אבל הוא דעך לאיטו בשנות ה-2000. ה-BBC, יזם הטכנולוגיה, המשיך להיאחז בה בכל כוחו עד שב-2012 גם הם נאלצו לכבות את השירות - אבל חובבי הנוסטלגיה והחדשות השווייצריות ישמחו בוודאי לגלות שבמדינת השעונים והשוקולד עדיין מאמינים בטלטקסט.
