שתף קטע נבחר

נתבעו לשלם חוב מים אף שלא היו קשורים אליו

אגודה המספקת מים ליישובי פרוזדור ירושלים רצתה לגבות 175 אלף ש' שצבר חקלאי שהלך לעולמו. הם היא תבעה את אחיו ואדם שעיבד את השטח

בית משפט השלום בירושלים דחה לאחרונה תביעה שהגישה האגודה החקלאית "מימי מבואות ירושלים" נגד שני בני אדם בטענה שהם אחראים לחוב מים בסך 175 אלף שקל שצבר בעל משק ממושב צפרירים שהלך לעולמו. השופטת מירית פורר קבעה כי לא הוכח שהשניים קשורים לחוב שנצבר במשק.

 

האגודה מספקת מים ליישובים באזור פרוזדור ירושלים. החוב הנטען נצבר בגין שימוש במים שסופקו עד תחילת 2016 במשק במושב צפרירים שהיה שייך לאדם שהלך לעולמו. לאחר מותו הגישה האגודה תביעה באמצעות עו"ד צבי גולנזר נגד שני אנשים: אדם שעיבד תקופה מסוימת את המשק (הנתבע הראשון), ואחיו של המנוח המתגורר במשק סמוך (הנתבע השני).

 

פרקליטו של הנתבע הראשון, עו"ד אלי יוגב, טען בין היתר שהפסיק לעבד את הקרקע ולהשתמש במים ב-2013, ובתחילת 2014 שילם לתובעת ו"איפס" את חובותיו. לדבריו, את הדרישה לתשלום עבור החוב הנוכחי קיבל באפריל 2016, כשלוש שנים לאחר שהודיע לאגודה שהפסיק את צריכת המים במושב צפרירים.

 

אחיו של המנוח טען באמצעות עו"ד שאול אטיאס שמעולם לא התחייב כלפי האגודה עבור השימוש במים למשק, וצורף לתביעה רק משום שהוא מתגורר באותו מושב ומשום שהוא אחיו של המנוח, מבלי שקיים קשר ישיר בינו לבין החוב הנטען. לדבריו, לאחר שהמשק ננטש על יד הנתבע הראשון (הייתה מחלוקת על מועד הנטישה), הוא ניסה לגדל גידולים חקלאיים המבוססים על מי גשמים, ולא על השקיית מים.

 

שני הנתבעים טענו שקיימים צרכנים נוספים המקבלים מים מאותו מונה, המשויך למשק הרלוונטי, כך שאשפר שהחוב נוצר בגין השימוש של המשתמשים האחרים.

 

ואכן, השופטת פורר קיבלה את טענות ההגנה ודחתה את התביעה. היא הבהירה כי האגודה לא צירפה ראיות לשינוי רישום הצרכן, וכתבה ש"החלפת צרכנים באמצעות טופס שנכתב בכתב יד ואינו תואם את האמור בכללים, אינה אחת מהן".

 

היא שוכנעה שאכן קיימים משתמשים נוספים שקיבלו מים מהקצאת המשק, כך שהתובעת לא הוכיחה שניתן לשייך את החוב למנוח או למי שבא בנעליו. יתרה מכך, גם אם לא היו משתמשים נוספים, התביעה לא הוכחה אל מול כל אחד מהנתבעים.

 

לגבי הנתבע הראשון נקבע שהאגודה לא הציגה כל ראיה לכך שב-2014 הוא המשיך לצרוך מים ולעבד את הקרקע. בנוגע לנתבע השני, השופטת הסכימה שמעבר להיותו אחיו של המנוח, לא הוכח אפילו בראשית ראיה קשר כלשהו בינו לבין המשק, מה גם שקיבלה את הטענה שלפיה ניסה לעבד את השדות בגידולים עונתיים המבוססים על גשם.

 

השופטת זקפה לחובת האגודה את העובדה שהביאה לעדות את מי שמנהל את הגבייה מ-2015, ולא אף נציג שהיה מעורב בהתנהלות מול הנתבעים בתקופה שבמחלוקת. התובעת חויבה לשלם 15 אלף שקל לכל אחד מהנתבעים עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעת: עו"ד צבי גולנזר
  • ב"כ הנתבע 1: עו"ד אלי יוגב
  • ב"כ הנתבע 2: עו"ד שאול אטיאס
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים