לראשונה בישראל - פסטיבל סרטי גלישת גלים

בין 21 ל-24 באוגוסט יתקיים בתל אביב פסטיבל סרטי גלישת הגלים הראשון בישראל אי פעם, אירוע עצמאי שלהפקתו שותפים ארבעה חברים: ארתור רשקובן, לשעבר יו"ר ארגון גלישת הגלים ודמות מוכרת בסצנה בארץ מזוויות רבות שלה, יאיר אלדר, במאי ועורך וידאו, שושו אהרוני כמפיק בפועל ואור קנטור, הארט דירקטור. כל הארבעה, מיותר לציין, הם גולשים פעילים.

בערב הפתיחה, במרכז הפנינג שיתקיים בפאב התדר - ויכלול בין השאר מוזיאון פופ-אפ של גלשנים היסטוריים - יוקרן הסרט "ספונס" ("spoons"). דוקו שמציג את היסטוריית התפתחות הגלישה בארה"ב דרך תעשיית ייצור הגלשנים, והשינוי שחל בהם לאורך השנים במקביל לשינויים בגלישה. הסרט עשיר בצילומי נוף וגלים מרהיבים וביצועי גלישה מהטופ העולמי לאורך השנים.

מימין: ארתור רשקובן, יאיר אלדר, אור קנטור ושושו אהרוני(צילומים: ריאן)

מבחינת רשקובן (הבעלים של "הקליניקה" בת"א), אחד הכוחות המניעים להפקת הפסטיבל היה התחושה שלו שהמילה "קהילה" התרוקנה ממשמעות בכל מה שנוגע לגלישת הגלים בישראל. "יש דברים שמרגישים ויודעים", הוא אומר. "מאז שהענף הפך ממש לספורט, זו כבר לא קהילה. יש אולי קהילות קטנות ספציפיות, אבל הסצנה הזו נעשתה צינית יותר בשנים האחרונות".

כרזת הפסטיבל. ניסיון לבסס תרבות גלישה

יאיר אלדר: "סרטי גלישה הם פורנו"

אלדר הוא האיש שאחראי על Med Breaks, סדרת סרטים שסוקרת את סצנות הגלישה השונות בחופים ברחבי הארץ. יש ביצירה שלו משהו עדין, שמסתדר עם הטמפרמנט הרגוע שלו. הדיבור שקט, סמכותי וברור, ומסביר אולי את האופן שבו הוא נותן לאנשים את המקום בסרטים הקצרים שהוא עושה. הגלישה עולה מתוך ההוויה של בני האדם שעומדים במרכז הסרט, ומשתלבת באופן אורגני בסיפורי החיים שהוא מציג על קצה המזלג.

צפו בטריילר הסרט "Spoons" שיוקרן בפתיחת הפסטיבל

אבל מבחינת אלדר יש כמעט חטא בעשייה קולנועית מהסוג שהוא עוסק בו: "סרטי גלישה הם סוג של פורנו. הם מציגים חלום, פנטזיה, מציאות שלא יכולה באמת להתקיים. בפועל, הסיטואציה היום היא שיש אינפלציה של גולשים במים, במקביל לתהליך מתמשך של צמצום שטחי הגלישה על ידי הרשויות. יותר ויותר אנשים רוצים לגלוש, בזמן שיותר ויותר חופים מופקעים לטובת ציבור הרוחצים".

לדבריו של אלדר, המאבק מול הממסד שעליו מדבר רשקובן מתקיים בעיקר בתחומי תל אביב. "במקומות שבהם זה נחוץ באמת, אין לאנשים את הכוח להרים את זה". הפסטיבל לא מתיימר, אם כן, לשנות את העולם - לפחות לא במובן החברתי העמוק. אבל הוא כן מבקש לספר סיפור אותנטי ככל שניתן על משמעות הגלישה עבור רבים ברחבי העולם, ולצייר את תמונת התפתחותה של התרבות המגוונת שבתוכה מתקיימת גלישת הגלים.

"הנסיך" בנחלת בנימין יארח את הערב השני, למחרת הפתיחה, עם תחרות שורטס - עשרה סרטי גלישה קצרים של עד עשר דקות, של יוצרים עצמאיים מרחבי העולם. המסקרן שביניהם הוא כנראה סרט שצולם כולו בלבנון על ידי גולש צרפתי יליד לבנון - שחזר אל מולדתו למסע גלישה.

צפו בטריילר הסרט "Heavy Water"

ביום השלישי, ב-24 באוגוסט, בסטולרו, יוקרן הסרט "heavy water" (בתרגום חופשי "מים כבדים") סיפור חייו של נתן פלטשר, גולש גלי ענק שהפך את הסכנה והפלירטוט הבלתי פוסק שלו עם המוות לקריירה.

כל הסרטים נאספו דרך עבודת נמלים והפעלת קשרים אישיים ברחבי בעולם. המטרה המקורית הייתה לקיים ערב אחד, אך ככל שהתקדמה העבודה הבינו הארבעה שהוויתורים יהיו כואבים מדי, במיוחד לאחר שהצליחו לקבל את הזכויות להקרין את הסרט על פלטשר. למרבה הצער, הסרט הישראלי היחיד שהיה אמור להיות מוקרן לא היה מוכן בזמן, וההתעקשות להכניס רק חומרים טריים מנעה את כניסתם של סרטים מקומיים ישנים יותר. אז הנה עוד סיבה טובה לשחזר את האירוע בשנה הבאה.

מימין לעלה עם כיוון השעון: אלדר, רשקובן, קנטור ואהרוני(צילומים: אורי ריכטר, טל אברבנל)

"דור המומנטום" – ככה זה התחיל

הקשר בין קולנוע לגלישת גלים הולך הרבה אחורה, אל ארצות הברית של שנות ה-70 וה-80. הסרט הדוקומנטרי "דור המומנטום" של האחים מייקל וג'ף צימבליסט ("שני האסקוברים", "צ'אפה שלנו") פורס את סיפורה של חבורת גולשים שקיבלה את אותו הכינוי – ומכמה סיבות. האיש המוכר ביותר בחבורה הוא כנראה גם המפורסם ביותר בתולדות גלישת הגלים בעולם – קלי סלייטר.

צפו בטריילר הסרט "דור המומנטום"

הערך הוויקיפדי של סלייטר יכול היה באותה מידה להיות פארודיה על ערך ויקיפדי של אדם-שהפך-למותג-שיצא-משליטה, עם רשימה בלתי נגמרת של תארים שמגדירים אותו. אבל לפני ומעל הכל, מדובר בספורטאי-על, הגולש הגדול בהיסטוריה, שיאן הזכיות באליפות העולם עם 11 כאלה ומי שעד היום, בגיל 47, נחשב לאיש שגולשים בעולם כולו נושאים עיניהם אליו.

סלייטר וכל שאר חברי "דור המומנטום" שמופיעים בסרט חולקים ביוגרפיה שכוללת בתים מפורקים ומשפחות רעועים, דמויות הוריות אלימות ומזניחות, לרוב בשילוב התמכרות לאלכוהול, סמים או שניהם. אלו מביניהם שלא גדלו בהוואי לתוך גלי הענק של חופיה, נפלטו אליה בשביל אותם גלים מתוך הריסות חייהם במקומות אחרים בארה"ב. הם הפכו לקומונת גולשים, מעין תחליף למשפחה שלא הייתה להם.

אבל הרומנטיקה הזו היא רק חלק קטן מהסיפור. אחרי תקופה ארוכה מאוד שבה הגולשים האוסטרלים שלטו לחלוטין בצמרת הגלישה העולמית, חבורת המומנטום זינקה לפסגה והשתלטה עליה לחלוטין. התחרות כירסמה בחיבור ביניהם עד לנקודת שבר שאותה לקח שנים ארוכות לאחות.

קלי סלייטר. המלך הבלתי מעורער(צילום: GettyImages)

לפני השבר הזה, הגיע חיבור עם טיילור סטיל, קולנוען צעיר שגר בוואן לא רחוק מהם באותה התקופה. זה המפגש שהוציא אותם לראשונה אל האור ושינה את פני סרטי הגלישה לתמיד: עד אז, היה מדובר בתוכן אקסקלוסיבי, כמעט אריסטוקרטי, שלא היה נגיש להמונים. הסרטים היו מהוקצעים ומעודנים, והתבססו על הלוקיישנים האקזוטיים שבהם הם צולמו - ושאליהם יכלו להגיע רק גולשים עשירים.

חברי דור המומנטום, לעומת זאת, נהגו לסכן את חייהם על בסיס יומיומי, עם סגנון גלישה פרוע, קיצוני ואטרקטיבי. הם חיפשו קצוות חדשים לדחוף את עצמם אליהם והגביהו אחד עבור השני את הרף בכל פעם מחדש. ברגע שסטיל נחשף אליהם והתחיל לצלם אותם, הוא החליט לחבר בין הסרטים המחוספסים והמגורענים שלו לבין מוזיקת פאנק-רוק, ובלי להתכוון המציא מוצר שכל ילד יכול היה להתחבר אליו, ושהפך "ויראלי" במונחים של אז.

כל העותקים ששוכפלו נחטפו. מיצירה פיראטית, אגבית ושולית, החבורה הפכה להיות מפורסמת והגלושים התחילו לצאת לסיבובי הופעות עם הלהקות ששיריהן שימשו כפסקול של הסרטים, והוקרנו במהלך ההופעה. הקהל זיהה את הגולשים, חלקו ממש סגד להם. מנערים בסיכון הם הפכו לסופרסטארים - כמעט בין לילה.

הסרט "דור המומנטום", זמין לצפיה ב-yes דוקו וב-STINGTV.