שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    גם נתניהו מפחד מערבים

    לקמפיין הגזעני להצבת מצלמות בקלפיות ביישובים הערביים יש סיבה: אחוזי הצבעה גבוהים יביאו לאובדן השלטון שלו. מכאן, כל אמצעי פסול הוא כשר

     

    מאיר כהנה  (צילום: דוד רובינגר)
    מאיר כהנא. 25 שנה, לא הרבה השתנה(צילום: דוד רובינגר)

    1984 היא שנה שלא אשכח. הייתי בת 12 ויחד עם אלפי ערבים ויהודים חסמנו את הכניסה לאום אל פחם. מי שביקש להיכנס ולא הצליח היה מאיר כהנא. הוא בא לשם כדי לשכנע את התושבים לעלות על אוטובוסים ו"לגרש" את עצמם. זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את המילה "טרנספר", אבל גם הפעם הראשונה שבה ראיתי ערבים ויהודים, יחד, לא מוכנים להיכנע לרעיון הגזעני. היינו "سد بوجه الفاشية" – "סכר בפני הפאשיזם". עמדנו לא רק מול כהנא האדם, אלא גם מול כהנא כרעיון – השנאה, הגזענות, ההסתה וניסיונות ההפחדה.

     

     

    ב-1984 כהנא היה בשוליים. היום, ב-2019, כהנא נמצא בשלטון. כשבנימין נתניהו והליכוד מכריזים שיכשירו מאות מתנדבים שיגיעו עם מצלמות נסתרות לקלפיות ביישובים הערביים, הם מנסים להפחיד אותנו. אבל מי שבאמת מפחדים – זה הם. הם מפחדים מערבים והם מפחדים מערבים ויהודים שעומדים יחד. 

     

    הם מפחדים שנצא להצביע כי הם יודעים שאם זה יקרה באחוזים גבוהים, הם יאבדו את השלטון. בשבילם, כל האמצעים הפסולים, הפוגעים בכבוד האדם וחירותו - כשרים להשגת המטרה החשובה מכל: הישרדות שלטון נתניהו. לכן אנחנו משמשים עבורם שק חבטות שאפשר להסית נגדו. 

     

    בכל פעם שבימין מרגישים שהשלטון שלהם מתנדנד הם שולפים את אותו הטריק. הם יוצאים בקמפיין נגד האזרחים הערבים, מציירים אותנו כאויב וכסכנה, אומרים שאנחנו פושעים אלימים. ככה זה היה כשהם המציאו את "אינתיפאדת ההצתות" (ועוד לא התנצלו), ככה זה היה כשהם שיקרו שיעקב אבו-אלקיעאן מאום אל-חיראן, שנורה למוות על ידי שוטרים במהלך מבצע להריסת הכפר, היה מחבל של דאעש (ולא התנצלו באמת). ככה זה היה בבחירות ב-2015 כשנתניהו הזהיר מהנוהרים לקלפיות, וככה זה היה גם לפני שנה כשהם חוקקו את חוק עליונות הגזע היהודי (חוק הלאום).

     

    וכמובן, ככה היה גם בבחירות באפריל, כשהחדירו לקלפיות מאות מצלמות נסתרות. הפעם, הם התחילו מוקדם יותר, וזה אומר דבר אחד – מבחינת נתניהו, זו רק ההתחלה.

    המשימה שלנו מול ההסתה וניסיונות ההפחדה היא להראות שאפשר אחרת. זה נכון לגבי הציבור הערבי ומנהיגיו, אבל גם לגבי הציבור היהודי. צריך להתייצב יחד מול הניסיונות להרעיל את היחסים בין ערבים ויהודים. הערבים לא יכולים להיאבק לבד למען שוויון ונגד הגזענות, אבל בלעדינו ייכשל גם כל יהודי שנאבק למען חברה אחרת.

     

    לכן אנחנו צריכים לבנות שותפות שתתחיל בהתנגדות לניסיונות למנוע מערבים להצביע, אבל תמשיך גם אל מעבר לבחירות; שותפות שתיאבק יום-יום, בכל מקום בארץ, למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

     

    עד הבחירות אנחנו צפויים לשמוע על עוד ועוד ניסיונות של הימין להפחיד אותנו, מוסווים תחת אמירות על "טוהר הבחירות". אני כאן כדי לומר להם מראש – לא תצליחו. האזרחיות והאזרחים הערבים לא רק זכאים לשוויון, הם גם יצאו מהבית ויגרמו לזה לקרות. בניגוד לנתניהו, אנחנו יודעים שזה הבית של כולנו, ושביחד גם נוכל להפוך אותו למקום טוב יותר.

     

    אנחנו בני המקום. ב-1984 כהנא ניסה לגרש אותנו, ואלפי ערבים ויהודים הבהירו לו יחד שזה לא יעבור. ב-2019 נתניהו הוא ממשיכו של כהנא. גם הוא יגלה שלא ניתן לתוכניות שלו לעבור.

     

    • מייסם ג'לג'ולי היא יושבת ראש נעמת במרחב המשולש הדרומי

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים