שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    לא זה הפתרון לגזענות במשטרה

    בעקבות הירי בסלומון טקה פרסם המשרד לביטחון פנים תוכנית להכרת התרבות של יוצאי אתיופיה וקירוב לבבות. זה נחמד, אבל ממש לא מספיק

     

      (צילום: רויטרס)
    מחאת יצאי אתיופיה בחודש שעבר(צילום: רויטרס)

    לאחרונה פורסם שמשטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים החליטו על הקמת יחידה "לשוויון מגדרי ולמגוון תרבותי", כמענה למחאות האזרחיות על מותו של סלומון טקה. הדבר נודע לנו, ביחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, מהתקשורת. על פי הפרסומים, היחידה תהיה אמונה על "קידום ופיתוח הכשירות התרבותית במשטרה, ועל מתן כלים לשוטרים בכדי לשפר את הממשק עם אוכלוסיות מיוחדות בחברה הישראלית, כל אחת על פי תרבותה הייחודית".

     

    לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

     

    הנחת היסוד של גישת ה"כשירות התרבותית" היא שלקבוצות מיעוט יש תרבות שונה מקבוצת הרוב, והפתרון הוא לגשר על הפער דרך היכרות של השוטרים וקירוב לבבות.

     

    אין כל פגם בהיכרות וקירוב לבבות, אך אלה אינם מענה מספק לטענות שבגינן התקיימו המחאות - שהן יחס שונה של שוטרים לאזרחים על פי השתייכותם הקבוצתית. מקור הבעיה אינו השוני התרבותי. הוא נמצא בפרקטיקות השיטור בשטח ובתרבות הארגונית. לצורך כך יש להקים מנגנונים היכולים לאבחן פרקטיקות כאלה, וכדי לשנות אותן נדרשת הכרה בקיומן ומחויבות אמיתית של המערכת לבדוק את עצמה.

     

    בפברואר 2016 הקימה הממשלה צוות בין-משרדי למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, והמלצותיו שהתקבלו כהחלטת ממשלה הכירו בקיומה של גזענות ממסדית נגד יוצאי אתיופיה: "בעיית הגזענות נגד יוצאי אתיופיה היא ממסדית וכלל חברתית, ושני המעגלים מזינים זה את זה" (עמ' 48). הממשלה הכירה בכך שהבעיה אינה התרבות של יוצאי אתיופיה, ולכן התיקון חייב להתבסס על הכרה הזו. אם המשטרה תגיד באומץ "יש לנו בעיה ואנחנו רוצים להתמודד איתה", היא תייצר בציבור אמון חזק אלפי מונים יותר מכל אירועי ההיכרות וקירוב הלבבות.

     

    המשטרה מפעילה שורה של תוכניות "כשירות תרבותית" על מנת לשפר את הממשק עם יוצאי אתיופיה, אך המיקוד באוכלוסייה זו יוצר עוול כפול: פעם ראשונה, כי הדבר מקבע את הנרטיב שהבעיה היא בתרבות של יוצאי אתיופיה, ולא בתרבות של הממסד והמשטרה, ופעם שנייה, כי זה מאפשר התעלמות מאוכלוסיות נוספות בחברה הישראלית שגם הן סובלות מאותן פרקטיקות שיטור לא שוויוניות.

     

    אנו ביחידה הממשלתית למאבק בגזענות מציעים למשטרה לאמץ את שלושת ערוצי הפעילות הבאים:

     

    הכשרות. על המשטרה לשלב את נושא מיגור ומניעת גזענות בהכשרות שוטרים ומפקדים באופן מתמשך ושיטתי.

     

    איסוף נתונים. מהלך זה יאפשר מעקב וטיפול מהיר ויעיל ככל שמתגלות בעיות, מה גם שעצם העובדה שכל הגורמים יודעים שהנתונים נאספים ונמצאים במעקב, היא כשלעצמה בעלת אפקט מניעתי.

     

    הקמת מנגנון מעקב אחר הנתונים. יש להקים מערך מסודר שמזהה נתונים חריגים או בעייתיים (early warning systems), ומציע כלים להתמודד איתם. למשל, אם יש תלונות רבות למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) כלפי תחנת משטרה מסוימת, המערכת תדע להתריע על כך לגורמים הרלוונטיים. בנוסף יש צורך בהסדרה ברורה, אפקטיבית ושקופה של טיפול משמעתי ופיקודי כלפי שוטרים שחורגים מנהלים.

     

    חשוב לזכור שהמשטרה אינה חזות הכול. כלל מערכות המדינה והחברה נושאות באחריות למקרי מופעי גזענות ואפליה כלפי קבוצות שונות בחברה, ורק עבודה אמיתית, כנה ומעמיקה של כולם תוביל לשינוי מהותי.

     

    • ד"ר גליה בונה היא מנהלת תחום הכשרות ופיתוח ידע ביחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות. עו"ד אווקה זנה הוא ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים