"אין מקום ליוזמות הריסוק של בית המשפט העליון"

בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה

במכון הישראלי לדמוקרטיה העלו לאחרונה קמפיין נגד היוזמות אליהן נחשפנו במשא ומתן הקואליציוני - ובכלל, בקדנציה הקודמת מצד המערכת הפוליטית, שביקשו לצמצם את סמכויות בית המשפט העליון. מה תהיינה ההשלכות של מהלכים כגון פסקת ההתגברות וחוק החסינות, והאם מהלכים אלו אכן פוגעים בבית המשפט העליון ובדמוקרטיה הישראלית? לכל השאלות הללו ועוד הגיע יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה לאולפן ynet. צפו בווידיאו בראש הכתבה.

יש טענות על אקטיביזם שיפוטי במדינת ישראל, אי אפשר לזלזל בהן

"אכן אי אפשר לזלזל בטענות ואני מסכים שיש טענות", אומר פלסנר, "אבל העובדות מספרות סיפור אחר".

יוחנן פלסנר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה

"אם מודדים את מידת האקטיביזם, כלומר עד כמה בית המשפט מתערב בהחלטות של הכנסת ושל הממשלה ביחס לדמוקרטיות אחרות, המצב הוא שהוא יחסית בית משפט מהפחות מתערבים", מבהיר פלסנר. "הוא ביטל 18 חוקים ב-25 שנה, זה פחות ביטולי חוקים מכל בית משפט או מבתי משפט עליון אחרים שבדקנו בעולם, ושש מכל שבע החלטות מנהליות שמגיעות לבג"צ בית המשפט מאשר ולא פוסל, זאת אומרת הרוב הגדול של ההחלטות. לעומת זאת כמה חוקים הכנסת מאשרת מדי שנה? סדר גודל של 150-160, ופחות מאחת לשנה מבוטל"

פוליטיקאיים אומרים אנחנו מגיעים, יש מדיניות, העם נתן לנו מנדט, אנחנו רוצים לחוקק חוקים לפי האג'נדה הזאת, והנה בא בית המשפט פשוט פוסל מעל הראש שלנו

"בית המשפט פוסל במטי מעט של מקרים וזה לחלוטין לא עניין של שמרנים מול ליברלים, עיקרון היסוד השמרני הוא לא לתת יותר מדי כוח למדינה וליצור מנגנונים שמגנים על האזרחים, על החירויות של האזרחים".

"לכן הרעיון של בית משפט חזק שמגביל את הכוח של הפוליטיקאים זה יותר רעיון שמרני מרעיון ליברלי, אז לא נכון להסתכל על זה בציר של השמרניות והליברליות. לטענת פלסנר, מי שבהיסטוריה הפוליטית הישראלית כל כך חיזק את בית המשפט ואת המעמד שלו, היו מנחם בגין וממשלות הליכוד. "הם אלה שרוממו וחיזקו את בית המשפט".

כן אבל אז בא אהרן ברק ועשה אקסטרה מהפכה לתוך הסיפור הזה

"אני אומר שהטענות הללו מוגזמות לחלוטין", טוען פלסנר. "יש מקום לשיח, יש מקום לשקול את האיזונים בין הרשויות. אין מקום ליוזמות הריסוק. אני מקווה שכלל המערכת הפוליטית תתנער מהרעיונות האלה, רעיונות לעשות פוליטיזציה מלאה של הליך מינוי השופטים, כלומר שרק פוליטיקאים ורק הרוב הפוליטי ימנה שופטים".

המהפיכה השיפוטית שאחראי לה אהרון ברק.(צילום: יאיר שגיא)

"אם אנחנו רוצים ללמוד מהאמריקאים ששם הפוליטיקאים ממנים את השופטים, אז בואו קודם כל נחוקק חוקה", אומר פלסנר. "בישראל אין חוקה שקובעת את גבולות הגזרה, אין ממשלות מדינתיות, state governments, כמו שיש בארה"ב, אין קונגרס חזק שלמשל חייב לאשר תקציבים. בארה"ב לפוליטיקאים אין כוח בלתי מוגבל. במדינת ישראל, חוץ מבית משפט עצמאי, לפוליטיקאים יש כוח בלתי מוגבל".

לדבריו, בארה"ב קשה לשנות חוקה עד בלתי אפשרי משום שיש צורך ברוב של שני שליש מהסנאט. בישראל לעומת זאת יש צורך רק ברוב פשוט של חברי כנסת שיכול לקחת חוק ולהוסיף לו את המילה יסוד, והנה קיבלנו שינוי חוקתי.

יש דוגמאות למדינות בהן בית המשפט פחות מבקר את החלטות הממשלה והחוקים בכנסת?

"הרוב הגדול של המדינות הדמוקרטיות - ואנחנו משווים את עצמנו למדינות דמוקרטיות כמובן, בתי המשפט יותר מתערבים - בגרמניה, בבריטניה, בקנדה ובארה"ב, יותר מתערבים מאצלנו, ובכל המדינות הדמוקרטיות, יש הרבה יותר מנגנונים שמפזרים את הכוח", מציין פלסנר. "ההיגיון הדמוקרטי הבסיסי שהוא לא קשור לימין מרכז ושמאל, והוא לא צריך להיות במחלוקת הפוליטית".

"הורינו והרבה מההורים שלנו באו ממקומות או סבים וסבתות באו ממזרח אירופה או מארצות ערב - זה הרוב הגדול של הישראלים, באנו ממקומות עם מסורת לא דמוקרטית, שבה לשליט טוטאליטרי יש לו את כל הכוח. אסור ליצור מצב כזה במדינת ישראל וזה לא צריך להיות תלוי בקונסטלציה פוליטית".

מה ייחשב מבחינתכם הישג בכל מה שקשור לקמפיין?

"אני רוצה שכמה שיותר גורמים במערכת הציבורית הרחבה ובמערכת הפוליטית יתנערו מחלק מהרעיונות ויגידו את זה לא נעביר. ואנחנו שומעים את זה.

בכל מה שקשור לחסינות האינטרסים הפוליטיים נראה לי שיכריעו שם יותר מהכל

אמרת שזו לא חלוקה של ימין ושמאל אבל אנחנו כן רואים שההצהרות האלה מגיעות בדרך כלל מפוליטיקאים שנחשבים ימניים, שמרניים. זה מה שהם מרגישים מהשטח שלהם לא?

"אן. ואותם פוליטיקאים שנשבים ימנים גם אמרו שיתנגדו לשינוי בחוקי החסינות, מדוע? כי רוב גדול בציבור מתנגד לפגיעה גורפת בסמכויות מערכת המשפט, מתנגד לפגיעה בסמכויות מערכת המשפט, כך שבית המשפט לא יוכל להתערב בשאלות של חסינות".

בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה