שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    בין הפחונים למגדלי הצמרת: פערי השכונות ביישוב שלכם | הנתונים המלאים

    הערים שבהן הפערים הגדולים ביותר, היישובים שבהם כל השכונות ברמה דומה, ההבדלים התהומיים בתל אביב במרחק של שישה ק"מ בלבד, והשכונה הענייה ביותר שבה מתגורר ראש עיר גדולה. יצאנו לבדוק מה מסתתר מאחורי הדירוג החברתי-כלכלי של הלמ"ס

     

     

    בין השכונה הענייה בישראל לצמרת    (צילום: עמית הובר)

    בין השכונה הענייה בישראל לצמרת    (צילום: עמית הובר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    רק שישה קילומטרים מפרידים בין פארק צמרת בתל אביב לפחוני כפר שלם במזרח העיר, אך רמת החיים בכל אחת מהן שונה בתכלית: לאחר פרסום המדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שמדרג את השכונות בישראל, ביקרנו בשכונה העניות ובשכונות העשירות במדינה, וההבדלים - תהומיים.

     

    לעיון בנתוני הלמ"ס לפי ערים - לחצו כאן

    למפתח מספרי השכונות והרחובות - לחצו כאן   

      

    "ראש העיר עצמו גר בשכונה הענייה ביותר"

    מדד הלמ"ס, שמתפרסם לראשונה אחרי תקופה ארוכה, מתבסס על נתונים ממפקד האוכלוסין בשנת 2015, והרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדה על פי 14 מאפיינים, שכוללים בין היתר הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות.

     

    החישוב בוצע עבור 1,624 אזורים סטטיסטיים בתוך 81 עיריות ומועצות מקומיות עם 10,000 תושבים ומעלה. לא נכללו בו חלק מהיישובים הערביים בשל בעיה של כתובות, כמו גם יישובים קטנים כמו כפר שמריהו, סביון וארסוף. האזורים סווגו לעשרה אשכולות סוציו-אקונומיים של הרשויות המקומיות, לפי ערך המדד של כל אזור סטטיסטי בנפרד ולפי טווח ערכי המדד של הרשויות המקומיות בכל אשכול.

     

    פערי השכונות דו
    פחוני כפר שלם לצד מגדלי פארק צמרת בתל אביב

     

    השכונה שהתייצבה בתחתית המדד היא שכונת רמת אלחנן בבני ברק, והיא כמובן משתייכת לאשכול הנמוך ביותר (אשכול 1). למרות החיים בצפיפות, בדוחק ובעוני, כשרבים מהבניינים בסביבה ישנים ובמצב תחזוקתי רע ומסביב לחלקם נערם זבל רב, ביקור בשכונה לא מניב תלונות רבות על החיים בה מצד התושבים: "אני מסכים שאנשים לא מרוויחים מי יודע מה, אבל חושב שצריך למדוד עושר לחוד ואושר לחוד", אמר ל-ynet משה שוורץ בן ה-27, אברך ואב לשלושה ילדים שמתגורר כל חייו בבני ברק. הוא הוסיף כי "עושר זה דבר שהקב"ה שולח כמה שאתה צריך".

     

    השכונות בצמרת המדד  ()

    השכונות בתחתית המדד  ()

    יישובים בולטים עם פערים גדולים בין השכונות ()

    שכונות נוספות בבני ברק דורגו בתחתית, ובעיריית בני ברק ניסו להסביר: "רבים מהאוכלוסייה החרדית ובתוכם תושבי בני ברק בוחרים בחיים אלו של צניעות ופשטות, זאת באופן מודע מתוך רצון לשמר אווירה תורנית ותרבות ייחודית המחויבת לחיים של רוחניות. ראש העיר עצמו מתגורר בפשטות ובצניעות בשכונת רמת אלחנן, והדבר מהווה סמל ודוגמה לתושבי העיר, הרואים בו את מי שמקדיש עצמו למען רווחת הציבור, ולא כאחרים במעמדו המתגוררים בשכונות יוקרה ומנותקים מהאזרחים - מהעם".

     

    קרית צאנז (צילום: עידו ארז)
    קריית צאנז בנתניה(צילום: עידו ארז)
      

    גם בעיני המומחים הדברים הגיוניים. פרופ' דניאל פלזלשטיין, מומחה לפערים בין-אזוריים בישראל מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, אמר כי הנתונים הם כלי מדידה, אך הם אינם מעידים על הכול: "מדובר במדד קר, כביכול אובייקטיבי אבל שלא ניתן לפרש אותו מעבר למה שהוא. גם אם אתה נמצא בתחתית הסולם מבחינת רמת השכר, זה לא אומר שאין לך אושר או שביעות רצון מהחיים".

     

     נווה שאנן מול מאה שערים (צילום: אלי מנדלבאום, משה מזרחי )
    נווה שאנן מול מאה שערים(צילום: אלי מנדלבאום, משה מזרחי )

    שכונה ד', באר שבע (צילום: רועי עידן)
    שכונה ד', באר שבע(צילום: רועי עידן)

    שכונת רמות, באר שבע (צילום: רועי עידן)
    שכונת רמות, באר שבע(צילום: רועי עידן)

    מנגד, חבר מועצת העיר יעקב וידר, איש הליכוד, תקף את העירייה וטען כי ההתנהלות שלה מרחיקה עסקים מהעיר ובכך גם תעסוקה לתושבים. "אני יהודי חרדי, אין שום אזכור בתורה על צורך להיות עני. אנחנו צריכים להתפרנס בכבוד, ואין שום סיבה שהעיר לא תתפתח ותהיה מעצמה כלכלית, שבסוף תשליך גם על התושבים", אמר וידר. "תראה את ההבדל בין תל אביב לבני ברק, זה לא אמור להיות ככה. אין פה שום סיבה דתית. התושבים פה לא רוצים להיות עניים".

     

    בעיריית בני ברק הגיבו לדברים: "בניגוד גמור לטענות הסרק של גורמים פוליטיים אינטרסנטים, הרי שהעירייה השקיעה בשנים האחרונות מאות מליונים בקליטת עסקים חדשים, ויעידו על כך מגדלי המשרדים הנבנים בעשור האחרון באזור, וכאלו שבעיצומה של בנייה ביוזמת ראש העיר הרב רובינשטיין, ושיאכלסו בקרוב אלפי עסקים".

     

    "גטו לעשירים בלבד"

    במקביל, שכונת פארק צמרת המשקיפה על נתיבי איילון בתל אביב, במרחק לא רב מהשכונה הענייה בבני ברק, היא עולם אחר. רכבי יוקרה חולפים ברחובות מתחת למגדלי הפאר. האזור רחב ידיים, שקט ומנומנם, והתושבים מתארים רמת חיים גבוהה.

     

    יישובים בולטים בהם כל השכונות ברמה דומה ()

    תל אביב וירושלים בשני קצוות המדד ()

    יפה צדיפור, תושבת השכונה, אמרה ל-ynet כי "זו שכונה נורא טובה, שקטה, אנשים טובים. אני רואה אנשים נהנים מהחיים שלהם. כולם מבסוטים". אדי צמח, שגר אף הוא בשכונה בשנים האחרונות, מתנגד להצגתה כמקום שהוא לעשירים בלבד. לדבריו, יש בשכונה גם דירות שותפים, במחירים גבוהים אומנם אך לא בלתי ניתנים להשגה. "ראיתי את הפרסום של הלמ"ס", אמר אדי, "אני לא חושב שהמקום הזה באמת יקר. הנדל"ן מעבר לכביש (בהתייחסו לאזור כיכר המדינה) הרבה יותר יקר. דירות יוקרה זה לא דירות יקרות. אנשים פה לא כאלה עשירים. יש פה אנשים שמגרדים את הכסף כדי לחיות פה בכבוד".

     

    השכונות הירושמיות. מרביתן בתחתית המדד    (צילום: אלי מנדלבאום, משה מזרחי)

    השכונות הירושמיות. מרביתן בתחתית המדד    (צילום: אלי מנדלבאום, משה מזרחי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ישראל גודוביץ', מי שהיה מהנדס העיר תל אביב, טען בשיחה עם ynet כי ההצלחה של פארק צמרת היא ייחודית ואינה בת שחזור. "אישרנו שם מגדלים של 30-20 קומות", שחזר גודוביץ' את ההחלטה לקחת שכונה של כמה בניינים בני 12 קומות ולהפוך אותם למגדלי ענק. "השכונה קמה מראש כשכונת יוקרה כשהמחירים שם היו אבסורדיים. הם עשו גטו לעשירים בלבד. אי אפשר להשוות את מה שקורה בפארק צמרת עם שום דבר במדינה".

     

    תל אביב וירושלים בקצוות

    המדד מספק הוכחה נוספת להבדלים העצומים בין תל אביב לבירת ישראל ירושלים: 43 מתוך 100 השכונות שבתחתית המדד הן שכונות ירושלמיות, ו-44 מתוך 100 השכונות שבצמרת מגיעות מתל אביב.

     

    השכונה שדורגה במקום הגבוה ביותר בירושלים הייתה דווקא שכונת נווה שאנן, שהשאירה מאחור שכונות יוקרה ידועות כמו ימין משה, טלביה והמושבה הגרמנית. השכונה ממוקמת במורדות מוזיאון ישראל ומול קמפוס גבעת רם והגן הבוטני, ובמבט ראשון קשה לראות כי השכונה הפסטורלית היא אכן שכונת יוקרה.

     

    הפערים בבאר שבע    (צילום: רועי עידן)

    הפערים בבאר שבע    (צילום: רועי עידן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    במשך שנים השכונה הייתה מבודדת יחסית בתוך ירושלים, ומשכה אליה בעיקר אקדמאים ואנשי משרד החוץ, ורוב הבניינים בה צנועים יחסית. בעשורים האחרונים המחירים החלו לעלות, במיוחד עם בניית פרויקט היוקרה מוזיאון רזידנס. "זה אזור שקט ורגוע", אומר אוריה זקן, בן 25 שגדל בשכונה: "יש בתים יפים עם חצרות של אנשים עשירים, אבל לא תראי פה אנשים שמנפנפים בכסף שלהם".

     

    סיגל קפלן, מומחית לתכנון ערים מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, ניסתה להסביר מה יכול להפוך שכונה לכזו שתדורג בצמרת: "שכונה מבוססת לא נוצרת דווקא מאנשים עשירים אלא ממגוון של אנשים. לא מחפשים עושר, צריך לחפש אמידות. שכונה אמידה זו שכונה שיש בה סוגים שונים של אנשים. הדרך הנכונה ליצור שכונות כאלה היא להיפרד מהדפוס של השכונות ההומוגניות, ולהתחיל לבנות שכונות שיש בהן דורות שונים, זה לצד זה. הדרך ליצור את זה היא על ידי דפוסי דיור של דירות קטנות לצד גדולות. בתל אביב יש הרבה דירות שמתאימות לסוגים שונים של אנשים, ולכן האמידות של העיר תל אביב היא גבוהה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים