שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ההסתה הדתית מוציאה את הדוקרים והדורסים לשטח
    זה היה צפוי שאחרי רצח דביר שורק ז"ל יגיעו החקיינים, ודרשות החג שהלהיטו את הרוחות הוציאו נערים לדקור שוטר, ואת עללא הרימי לבצע את פיגוע הדריסה בגוש עציון. כדאי שגורמי הביטחון ייזכרו בטרור הבודדים בחגי תשרי של 2015 - או שנחווה התפרצות אלימה עוד השנה. הפרשנות של רון בן ישי

     

    המחבל עללא הרימי בן ה-26 שדרס אתמול (שישי) את שני האחים נעם ונחום נביס בגוש עציון, היה מוכר לגורמי הביטחון הישראלים והפלסטינים. הרימי היה עבריין ונרקומן, ועל רקע זה גם מסוכסך עם משפחתו.

     

    פיגוע דריסה גוש עציון (צילום: עמית שאבי)
    פיגוע דריסה גוש עציון(צילום: עמית שאבי)

    להרימי היה גם עבר לאומני. בשב"כ יודעים להגיד שהוא היה מזוהה עם הפת"ח והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני. מקרה קלאסי שבו אדם שהוקע על ידי משפחתו ונודה על ידי החברה שבה הוא חי בגלל אורח חייו העברייני, מבקש לחזור לחיק הקונצנזוס החברתי ולטהר את שמו כשהוא מפגין נכונות להילחם למען העניין הלאומי הפלסטיני והאיסלאם.

     

    נראה שהרימי "התחזק" בדת, ייתכן שבהשפעת איש דת מקומי ובכך הפך לתומך הג'יהאד האיסלאמי. אפשר גם להניח שביצע את פיגוע הדריסה נגד יהודים כדי לזכות במעמד של שאהיד, שהקרבתו הדתית מעניקה לו מחילה אחרי מותו על עברו העברייני.

     

      ()
    חיפש למות כשאהיד. המחבל עללא הרימי

    מקרים מהסוג זה היו בעבר ויהיו בעתיד בחברה הפלסטינית, אבל אסור להתעלם מההקשר הרחב יותר, שככל הנראה קבע את התזמון שבו בוצע הפיגוע. המידע שהצטבר בחודשים האחרונים בשב"כ ובמערכת הביטחון הצביע על כך שהשטח ביהודה ושומרון רחוק מלהיות רגוע בגלל תחושת המבוי הסתום שהשתררה בקרב הצעירים ברחוב הפלסטיני והאכזבה מתפקודם של הרשות הפלסטינית ואבו מאזן. כמו כן, בקרב הצעירים נרשמת אכזבה ממדינות ערב שמשתפות פעולה עם "עסקת המאה" של טראמפ - ובעיקר מהמצב הכלכלי שנעשה גרוע יותר מיום ליום.

     

    הגורמים לשפל הכלכלי ההולך ומחמיר ביהודה ושומרון הם הקיצוץ הדרסטי בתרומות שמעביר ממשל טראמפ לרשות הפלסתינית ולאונר"א, ובעיקר החלטת אבו מאזן שלא לקבל מישראל את המסים והמכסים - מאות מליונים מדי חודש - שהיא גובה עבורו. ישראל מנכה מהכספים שהיא מעבירה לרשות הפלסטינית את התשלומים למחבלים ולמשפחותיהם, ואבו מאזן, כצעד מחאה, אינו מסכים לקבל מישראל את היתרה.

     

    קטאר הסכימה לאחרונה להעביר סכומים חד-פעמיים לרשות הפלסטינית, כדי שיאפשרו לה להחזיק את הראש מעל המים, ומתאם הפעולות בשטחים, אלוף כמיל אבו רוקון, עושה כל שביכולתו לשפר את הזדמנויות הפרנסה ואת איכות החיים של הפלסאינים - אך ללא הועיל.

     

    הנפגעים העיקריים הם הצעירים, שהאבטלה בקרבם גואה למספרים דו-ספרתיים. אולם הגורם המרכזי שמצליח להתסיס את הרחוב הפלסטיני ולהוציא אותו, כבודדים או כהמון, למעשי אלימות הוא הדת. ההסתה הדתית באמצעי התקשורת, ברשתות החברתיות ובדרשות במסגדים, הטענה השקרית שחוזרים עליה פעם אחר פעם אנשי דת מכובדים, על כך שהיהודים מחללים את מסגד אל-אקצא, וגם הפיגועים בהר הבית או בירושלים, הם הנפצים הרגישים והמסוכנים ביותר שמביאים להסלמה רבתי פעם אחר פעם.

     

      ()
    בעקבות הפיגוע: חלוקת ממתקים בעזה

    לאמצעי התקשורת של חמאס יש תרומה נכבדה להתלהטות היצרים המוסלמית-פלסטינית. השבוע היו כמה אירועים שהעלו את המוטיבציה הדתית בקרב צעירי יהודה ושומרון, האחד הוא חג הקורבן שמסמן את סיום העלייה לרגל, ובו שומעים המוסלמים כמעט מדי יום דרשות דתיות במסגד. אפשר לנחש שביהודה ושומרון לא כל המטיפים שומרים על קו מאופק. גם העימות שיזם הווקף בהר הבית מתוך כוונה תחילה לשלהוב הרוחות בעולם המוסלמי כולו בעיצומו של החג.

     

    בזמן החג המוסלמים שובתים מעבודה, מבלים בבית עם משפחותיהם ומקדישים חלק ניכר מזמן הצפייה בטלוויזיה בעימותים בין השוטרים החמושים מכף רגל ועד ראש למתפללים המדממים מהמכות שפסגו מהם. יוזמת הווקף, בשיתוף עם גורמים איסלאמיסטיים מבחוץ, גרמה לכך שהתפילה הראשונה של עיד אל-אדחא בהר הבית הפכה לאירוע אלים. עוד מימי המופתי חאג' אמין אל-חוסייני בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת - ועד היום - הסיסמה "אל-אקצא בסכנה", המופצת ברחוב הפלסטיני ומעל צריחי המסגדים - היא מתכון בטוח לשלהוב הרוחות ולעימותים אלימים במיוחד בתקופות של חגים דתיים מוסלמיים.

     

    זה היה גם סוד "הצלחתו" של השייח ראאד סאלח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בישראל. הוא הפך את "אל-אקצא בסכנה" למנטרה שמצליחה גם בימינו, אפילו כשהיא מחוסרת כל בסיס, לקריאה שמדליקה את הרחוב המוסלמי לא רק בירושלים, ביהודה ושומרון וברצועת עזה, אלא גם בירדן ובמקומות נוספים.

     

    נפץ נוסף שמדליק את הרחוב הפלסטיני הוא ההשראה שמקבלים בעיקר הצעירים מהפיגועים שצלחו. זה היה צפוי שהפיגוע שבו נרצח דביר שורק ז"ל יעורר ניסיונות חיקוי - וכך היה. אלא שפיגועי ההשראה והחיקוי הגיעו רק לאחר שהצעירים המוסלמים סיימו לחגוג עם משפחותיהם את חג הקורבן, ובאו "טעונים" מהדרשות והתפילות במסגדים. החג הסתיים רק אתמול - ומיד הגיע הפיגוע. שני נערים דקרו שוטר בעיר העתיקה, נורו ונהרגו. הלוויותיהם אמש, בשילוב תפילות יום שישי, שלהבו את הרוחות - ואז הגיע פיגוע הדריסה בצהריים. ניתן להעריך שגם הפיגוע הזה בוצע כחיקוי והשראה, וגם לו עלולים להיות חקיינים.

     

    המחבלים נסים אבו רומי וחמודה א שייח ()
    המחבלים שדקרו את השוטר בעיר העתיקה בירושלים

    נתפסו צבא צה
    (צילום: דובר צה"ל באדיבות המשפחה)

    אם נרחיב את המבט, נראה שלחמאס בעזה יש השפעה ניכרת, אם כי לא תמיד ישירה, על מפלס הנפיצות ביהודה ושומרון. חמאס רוצה, ודובריו מצהירים על כך, ליזום אינתיפאדה שלישית ביהודה ושומרון. ארגון הטרור מנסה לעשות זאת באמצעות ייזום פיגועים רצחניים שיטיחו את צה"ל והמתנחלים באוכלוסיה הפלסטינית, וברשות יתעורר זעם עממי - וגם הסתה.

     

    אולם "מטה הגדה" שמפעיל חמאס מעזה, כמו הנסיונות הפתטיים של סלאח עארורי מלבנון ומטורקיה, להוציא לפועל פיגועים היהודה ושומרון, לא ממש מצליחים במשימתם. לא מפני שהם עצלים, אלא מפני ששב"כ וצה"ל מפעילים שיטות סיכול שמתחדשות כל העת ומביאות לסיכול מאות פיגועים בשנה.

     

    לעומת זאת, ההסתה החמאסית מהדהדת היטב ברחוב וברשתות החברתיות הפלסטיניות, והיא גורם חשוב שמריץ צעירים פלסטינים לבצע את מה שמכונה "פיגועי בודדים", "פיגועי השראה" ו"פיגועי חיקוי". לא חסרים צעירים בגדה המערבית שנפגעו מפעילות כוחות הביטחון, או שקרובי משפחתם היו מחבלים שסוכלו. עצם העובדה שמדי לילה צה"ל ושב"כ עוצרים בין 20-5 פלסטינים ולוקחים אותם לחקירה שמטרתה סיכול פיגועים - היא לכשעצמה מעוררת זעם ותסכול.

     

    במערכת הביטחון יגידו, ובצדק, שאין ברירה. בלי "כיסוח הדשא" הזה היינו חווים פיגועים רצחניים וגלי טרור סכינים בתכיפות גבוהה, אך קיומה של הפעילות הביטחונית המסכלת והחיכוך הישיר, הפיזי, בין מתנחלים לפלסטינים אחוזי להט פנאטי דתי או זעם אישי קשה, מייצרים זעם אלים.

    האמצעים המרסנים שמדינת ישראל וצה"ל מנסים להפעיל לא ממש מצליחים להרגיע את השטח, המאמץ הביטחון למקד ככל האפשר את פעולות הסיכול בפעילי הטרור מבלי לפגוע בבלתי-מעורבים ובמרקם החיים מונע החמרה נוספת של ההסלמה, אך הגחלים ממשיכות לבעור - והלהבה מתפרצת מדי פעם. לא מעט בזכות "תרומתו" של אבו מאזן להלהטת השטח כשהוא מכנס את הממשלה הפלסטינית ומודיע על הפסקת שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל.

     

    שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל לא נפסק אפילו לרגע, אבל אנשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים שמקבלים רק חצי ממשכורתם, מבינים את הרמז. כל זאת, כאשר הממשל בישראל מרוכז כולו בבחירות הקרובות - ואינו נותן את הדעת כראוי על התסיסה בשטחים ובירושלים שהולכת וגוברת ממש מתחת לאפו. כדאי שגורמי הביטחון ייזכרו בגל טרור הבודדים במהלך חגי תשרי לפני ארבע שנים, ויבינו שאם לא יתבצעו כבר עכשיו פעולות במישור המדיני והצבאי שיעצרו את התהליך - אנו עלולים גם השנה לחוות התפרצות אלימה דומה. חומר הנפץ והנפצים נמצאים בירושלים ובהר הבית, והמפעילים יושבים בעזה.


    פורסם לראשונה 16/08/2019 20:53

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים