שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    88 אלף שקל לספרית שפוטרה בהיריון מתקדם

    עובדת בחודש ה-7 להריונה הגיעה למספרה ומצאה אותה מלוכלכת אחרי שיפוץ. היא עזבה את המקום ובתגובה פוטרה במסרון. ביהמ"ש קיבל את תביעתה

    בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגישה ספרית שפוטרה בעת שהייתה בחודש השביעי להריונה, והורה לבעל המספרה לפצות אותה בכ-88 אלף שקל. השופטת מיכל פריימן אמנם הסכימה שלפיטורים לא היה קשר להריון, אלא הם נבעו מוויכוח רגעי, אולם התוצאה הייתה פיטורים מיידיים בזמן התקופה המוגנת של ההיריון.

     

    התובעת, שיוצגה על ידי עו"ד יאיר ארן, סיפרה שבאוגוסט 2015 הגיעה לעבודה בוקר אחד, גילתה שהמספרה עברה שיפוץ ומצאה בלגן, לכלוך וריח חריף של צבע. בשלב זה, לדבריה, בעלי המספרה יצר איתה קשר בטלפון בתגובה להודעות ששלחה לו, והורה לה בשפה בוטה לסדר את המספרה. לגרסתה, לאחר כשעה שבה ניסתה לנקות. היא חשה ברע והלכה למרפאה. לטענתה, הנתבע שלח לה מסרון שבו כתב: "את עפה בטיל ממני, אני לא רוצה לראות אותך. הזכויות שלך נשללו הרגע". לשיטתה, מסרון זה היווה הודעת פיטורים.

     

    בעלי המספרה, שיוצג על ידי עו"ד שי רובין, טען מנגד שהתובעת הגיעה ומיד נטשה את המספרה, וגרסתו נתמכה בעדותו של עובד נוסף שהגיע זמן קצר אחר כך ומצא את המספרה סגורה. את הודעת הפיטורים, כך טען, הוא שלח בלהט הרגע מתוך כעס, ומאוחר יותר התקשר וניסה להחזירה לעבודה.

     

    השופטת פריימן דחתה את גרסת הספרית שלפיה נשארה במרפאה כשעה, מאחר שלנוכח העדויות, כולל שלה עצמה, עלה כי היא נכנסה ויצאה מיד. היא קיבלה את גרסת הבעלים שלפיה הודעת הפיטורים נשלחה "בעידנא דריתחא", ושלא היה כל קשר לעובדה שהתובעת הייתה בהריון.

     

    היות שהפיטורים לא היו קשורים להריון, הוא לא חויב בפיצוי מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. עם זאת, ובניגוד לגרסתו שלפיה לאחר הפרשה התובעת התחמקה מלענות לו, השופטת שוכנעה שהוא לא פנה אליה בבקשה שתחזור לעבודה.

     

    לנוכח עדות אמינה של בעלה של הספרית, השופטת שוכנעה שהבעל נפגש עם הנתבע, והאחרון סירב למסור לו מכתב פיטורים, אלא ביקש שהיא תגיש מכתב התפטרות, סירב להתנצל ולא דיבר על חזרה לעבודה.

     

    מאחר שלא הוכח שהוא חזר בו מהפיטורים שבוצעו באופן פתאומי ומיידי, ובזמן שהייתה בהריון, השופטת חייבה אותו לשלם לה פיצויי פיטורים בסך כ-3,700 שקל, דמי הודעה מוקדמת בסך כ-1,850 שקל, וכן פיצוי לפי חוק עבודת נשים בסך 15,750, שהם 150% מהשכר עד לאחר התקופה המוגנת מפיטורים.

     

    נוסף על כך, הנתבע חויב בפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, ללא שימוע ובניגוד לחוק עבודת נשים בסך 50 אלף שקל.

     

    השופטת קיבלה את טענת התביעה בכל הקשור לזכויות סוציאליות שונות שלא ניתנו לתובעת, ושלא נערך לה גמר חשבון בסיום ההעסקה. היא חייבה את הנתבע בסכום כולל של כ-7,000 שקל עבור הפרשות לפנסיה, פדיון חופשה, דמי הבראה ונסיעות. הוא אף חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 9,500 שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובעת: עו"ד יאיר ארן
    • ב"כ הנתבע: עו"ד שי רובין
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים