שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שובם של "הצעירים הזועמים" של חמאס
    חמאס לא מצליח לקצור את פירות ההסדרה - ושוב עומד לביקורת מצד תושבי רצועת עזה. פעיליו עורקים לארגונים קיצוניים ויוזמים פיגועים - והארגון נאלץ ליישר איתם קו כדי להשיב את יוקרתו. פרשנות

     

    אנשי הזרוע הצבאית של חמאס (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    אנשי הזרוע הצבאית של חמאס(צילום: EPA)
    אחת לכמה שנים חווה חמאס תופעה עם מאפיינים דומים. פעילי הזרוע הצבאית של הארגון, שבדמם זורם הרבה אנדרנלין, מרגישים שאין להם מספיק ממנו במקום שבו הם נמצאים. לפיכך, הם מחליטים לרעות בשדות זרים ואטרקטיביים יותר מבחינתם – שם האצבע הרבה יותר קלה על ההדק.

     

    זה קרה לפני כמה שנים כששלוחת דאעש פרחה בצפון סיני, וגל של עריקי חמאס הצטרפו לשורותיה להילחם לצידה. בשבועות האחרונים מתרבים הסימנים שאותה תופעה מרימה שוב את ראשה עם הצטרפותם של אנשי הזרוע הצבאית של חמאס לשורות ארגונים סלפיים שלא יסרבו אף פעם ליוזמות התאבדות כמו חדירה לשטח ישראל לביצוע פיגוע מתוחכם יותר או פחות.

     

    אם נניח לרגע את עצמנו בצד, הפעולות הללו שחמאס אמור לסכל לפי הבנות ההסדרה, מעמידות אותו באור בעייתי מול תושבי עזה שרואים בכל יום שישי את כוחות הריסון רודפים עם אלות אחרי המפגינים שמתקרבים לגדר עם ישראל - ועושים תיאום ביטחוני דה פקטו עם צה"ל – רק במתכונת שונה מזו המוכרת מול הרשות הפלסטינית שאותה חמאס אוהב כל כך לנגח.

     

    תוסיפו לזה את התחושה של האדם הממוצע ברצועת עזה, לפיה אין שום פירות להסדרה עם ישראל שמיטיבות ולו במעט על מצבו הכלכלי והאישי, ומכאן הדרך לביקורת ציבורית על הארגון שחרט על דגלו את ההתנגדות החמושה – קצרה.

     

    יחיא סינוואר איסמעיל הנייה חמאס עזה (צילום: AFP)
    יצאו לפייס את החמולות. סינוואר והנייה(צילום: AFP)

    זו הסיבה שבשבוע שעבר פתח חמאס בקמפיין שבו הוציא את כל סגל א' שלו, מאיסמאעיל הנייה ויחיא סינוואר ועד לפתחי חמאד, לפגישות עם כל החמולות הגדולות ברצועת עזה שצולמו ותועדו מכל זווית אפשרית. המטרה הייתה להראות שההנהגה מחוברת לעם ולהאדיר בנאומים חוצבי להבות את הפיגועים האחרונים ואת המפגעים שביצעו אותם. אז מה אם רק כמה ימים קודם, אותו חמאס בדיוק היתמם וכינה אותם ''צעירים זועמים שביצעו פעולות עצמאיות''.

     

    הדבר שחמאס רגיש אליו יותר מכל הוא ביקורת פנימית. בין אם מדובר על ביקורת כלפיו כריבון שאחראי על האכלת שני מיליון פיות בעזה, ובין אם זו ביקורת על דבקותו הרבה במאמצי ההסדרה מול ישראל בעזה בשעה שהוא קורא לאינתיפאדה מולה בגדה.

     

    אז איך מנטרלים ביקורת ועל הדרך מנסים ללחוץ את ישראל לפינה? חמאס עשה ארבעה דברים: ראשית, העביר מסר מאיים למתווכים על ההשלכות של אי התקדמות בהקלות על עזה, אחר כך הדליף את הפרטים לתקשורת החצר שלו, בשלב השלישי שלח את בכיריו להודיע כי "כל האופציות על השולחן" ולקינוח עצם עין או ירה כמה רקטות כדי להוכיח לציבור שלו ולישראל את רצינות כוונותיו. את האחריות לירי איש כמובן לא ייקח. מקסימום יגידו שאלה בסך הכל ''כמה צעירים זועמים''.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים