שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    כך יקבע שיעור ההצבעה מי יהיה ראש הממשלה
    נראה שרק דבר אחד ישבור את התיקו בין הגושים בסקרים לקראת בחירות מועד ב': שיעור ההצבעה. באילו ערים נוטים המצביעים להישאר בבית? ואיזה גוש ירוויח מעלייה בשיעור ההצבעה? זאת מפת ההצבעה בבחירות מועד א'

     

    הזוג נתניהו מצביעים (צילום: חיים צח, לע
    נתניהו מצביע במועד א'(צילום: חיים צח, לע"מ)

    את בחירות 2019 מועד ב' ניתן לסכם עד כה במילה אחת: אדישות. ייתכן שהציבור אינו מבין מדוע הולכים לבחירות, ייתכן שהמועמדים כבר בזבזו את כל האנרגיה שלהם על המערכת הקודמת, וייתכן שזו השפעתו של הקיץ עם השמש הקופחת. תהא הסיבה אשר תהא, לאור האדישות מסתמן כי הבחירות הללו לא יוכרעו לצד זה או אחר בזכות הקמפיינים המנומנמים שמנסים להעביר פירורי מנדטים מגוש לגוש, אלא בזכות שיעורי ההצבעה. לפניכם מפת שיעורי ההצבעה בבחירות הקודמות.

     

     

    לאחר שלוש מערכות בחירות רצופות שבהן עלה שיעור ההצבעה, במערכת הבחירות לכנסת ה-21 הסתמנה דווקא ירידה, עם שיעור הצבעה של 68.5% (לתנודות בשיעורי ההצבעה – ראו גרף). במפת שיעורי ההצבעה המוצגת כאן, שכוללת את 30 הערים הגדולות בישראל וכן את אילת ואת קריית שמונה, ניתן לראות כי רק בעשר ערים שיעור ההצבעה היה גבוה מהממוצע, וכי מדובר לרוב בערים קטנות יחסית.

     


    לחצו על התמונה להגדלה

     

     

     

    מאפיין בולט אחד לכאורה הוא שיעור ההצבעה הנמוך מאוד ביישובים הערביים – שהצביעו לגוש המרכז-שמאל – לצד שיעור הצבעה גבוה יחסית ביישובים המזוהים עם המגזר החרדי, שהצביעו לגוש הימין.

     

    על פי נתוני ועדת הבחירות המרכזית, רק 49.2% מבעלי זכות הבחירה ביישובים הערביים והדרוזיים הצביעו באפריל, ו-57 מתוך 60 הישובים שבהם הצביעו פחות מ-40% מבעלי זכות הבחירה הם ערביים.

     

    מגמת הירידה בשיעור ההצבעה לכנסת ב- 30 השנים האחרונות ()

    אינפו גרפיקה שיעור הצבעה בחירות כחול לבן הליכוד ()

    כ-71% מקולות המצביעים הערבים הלכו למפלגות הערביות, ועלייה ניכרת בשיעור ההצבעה בקרבם תגדיל את גוש המרכז-שמאל. נתון זה יושפע מאוד גם מהחלטתו של יו"ר ועדת הבחירות אם להתיר את הצבת המצלמות בקלפיות הערביות, כפי שביקש הליכוד – מהלך שנחשב לגורם לשיעור ההצבעה הנמוך.

     

    מהמפה, כמו גם מנתונים נוספים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומניתוחים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ניתן לראות ששיעורי ההשתתפות בבחירות היו גבוהים יותר במרכז בהשוואה לפריפריה, וכי בחלוקה גסה גוש הימין ניצח יותר בפריפריה ואילו גוש המרכז-שמאל ניצח יותר במרכז.

     

    ככלל, ביישובים היהודיים נרשם אחוז הצבעה גבוה יותר בקרב המעמד הסוציו-אקונומי הגבוה, לעומת הנמוך – כשחריגים בנוף הם היישובים החרדיים, שעל אף היותם עניים יחסית נרשם בהם שיעור הצבעה גבוה. ההסבר המקובל לשיעורי ההצבעה הגבוהים במגזר החרדי, מסבירים במכון הישראלי לדמוקרטיה, הוא שהצבעתם מושפעת מהנחיות של מנהיגים דתיים, ושהם מצביעים למפלגות סקטוריאליות. על כל פנים, שיעורי הצבעה גבוהים יותר בפריפריה צפויים, כנראה, לשרת את גוש הימין.

     

    שיעור הצבעה גבוה מעיד על הליך דמוקרטי בריא. עם זאת, למפלגות שונות יש אינטרסים שונים בנוגע להעלאה או להורדה שלו, בקרב מגזרים מסוימים או בציבור הכללי. על דבר אחד אין ויכוח: כל מועמד יתמוך בשיעור הצבעה גבוה, כל עוד המצביעים ינהרו לקלפיות עם הפתק שלו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: חיים צח, לע"מ
    בני הזוג נתניהו מצביעים במועד א'
    צילום: חיים צח, לע"מ
    מומלצים