שתף קטע נבחר

ישראל שיחקה באש. והפסידה

האיסור על כניסת חברות הקונגרס טליב ועומאר גרם לא רק נזק תדמיתי, אלא החזיר את השיח האנטישמי על הסיוע האמריקני. העיקר שטראמפ ניצח

 

רשידה טליב ואילהאן עומאר (צילום: EPA)
רשידה טליב ואילהאן עומאר(צילום: EPA)

הנזק שהיה נגרם לישראל אם הייתה מתירה לשתי חברות הקונגרס, רשידה טליב ואילהאן עומאר, להגיע לביקור בגדה המערבית, היה מזערי לעומת החורבן הקולוסאלי שנגרם לה מהסירוב, שנבע מכניעה לגחמה מצויצת של הנשיא. 140 תווים בטוויטר הפכו את החלטת נתניהו, ואחרי שהסכים להכניסן הוא אסר על כך. כך החלה האיוולת.

 

 

נניח שהן היו יוצאות לקטוף תאנים בכפר של סבתא של טליב, מקיימות מסיבת עיתונאים ברמאללה וחושפות את עוולות הכיבוש. מדברות על תת-התנאים, על הפחד, על היעדר תקווה, על החיים תחת מגף הכובש. העולם לא צריך את טליב ועומאר כדי לדעת על זוועות הכיבוש, מספיק לקרוא עיתונים זרים.

 

ישראל הייתה יכולה להרוג ברכות את סערת הביקור. היא הייתה יכולה להציע לשתיים לשמוע גם את הצד השני, להפגיש אותן עם אנשים שיעמיקו את הידע שלהן על ההיסטוריה של הקונפליקט, להראות להן מה שעוד נותר יפה בארץ הזאת. גם אם היו מסרבות, ישראל הייתה יוצאת דמוקרטית, נדיבה ומונעת מצב הרה אסון שבו היא הופכת להיות נושא מפלגתי. היא מעולם לא הייתה כזו, ועכשיו כן: היא איבדה את מעמדה המיוחד בתור מי שנמצאת מעל הפוליטיקה האמריקנית.

 

המנצח היחיד בסאגה הזו הוא הנשיא דונלד טראמפ. הוא קיבל מחברו הטוב נתניהו בדיוק מה שרצה: להשפיל את השתיים, ויותר מכך, אפשרות להציג את המפלגה הדמוקרטית כולה כעוכרת ישראל ואנטישמית. זה טוב לו בבייס הפוליטי שלו. המפסידה הגדולה היא מדינת ישראל: טראמפ נתן לביבי את ההכרה בירושלים, סיפוח הגולן, העברת השגרירות. בוושינגטון אין ארוחות חינם, עתה הגיע זמן הפירעון.

 

גרוע מכך: התקרית הזו העלתה לשיח האמריקני את הנושאים שישראל לא רוצה שינופפו בהם, כמו האם ישראל ראויה לסיוע כספי אדיר ממדים, בעוד היא מונעת ממחוקקים נבחרים אמריקנים לבקר אצלה. וכשזה במרכז השיח, זה מלבה את האנטישמיות.

 

פוליטיקאים ליברלים שעד כה שאלו, בעיקר בסתר, שאלות קשות על מוסריות הכיבוש ועל רמיסת הדמוקרטיה, עכשיו מדברים על כך בגלוי. המילה אפרטהייד חזרה ללקסיקון המדיני. המפלגה הדמוקרטית, שנזהרה לא לפגוע בכבודו של נתניהו, לא מסתירה יותר את הבוז שהיא רוחשת לו. הביקורת הקשה מעתה מונחת על השולחן.

 

טראמפ טוב לנתניהו. הסימביוזה ביניהם מסייעת לשניהם פוליטית. טראמפ רע לישראל, והאופן שבו גרם לנתניהו לשנות את החלטתו העמיד אותה במצב של מדינת חסות. ביום שאחרי טראמפ, ישראל תמצא עצמה בפני שוקת שבורה: הדמוקרטים לעולם יזכרו שהוא לא ספר אותם. נתניהו, שהתפאר שהוא שולט באמריקה, הפך להיות מי שגרם לישראל לאבד את אהדת הקונגרס. זה מה שנקרא, לשחק באש.

 

  • אורלי אזולאי היא שליחת ynet ו"ידיעות אחרונות" לוושינגטון

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים