שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    בנק ישראל ממליץ: יותר שעות הוראה בביה"ס, שיפור תשתיות התחבורה

    דו"ח מיוחד מציג המלצות לממשלה שטרם קמה, לראשונה מאז נכנס הנגיד לתפקידו. לפי הבנק, השקעה של 42 מיליארד שקל בחינוך, בתשתיות ובצמצום רגולציה תגדיל את התוצר ב-270 מיליארד שקל בטווח הארוך

    השקעה בחינוך, בתשתיות ובצמצום הבירוקרטיה והרגולציה תגדיל את התוצר. כך עולה מדו"ח מיוחד שפרסם היום (א') בנק ישראל. הבנק הכין מסמך מפורט, בהתייעצות עם משרדי הממשלה השונים, המציג בפעם הראשונה מאז נכנס הנגיד פרופ' אמיר ירון לתפקידו, המלצות אופרטיביות לממשלה שטרם קמה. אלה המלצות שראוי שהמפלגות השונות יקראו עוד בטרם הן מבטיחות הרים וגבעות במסגרת הבחירות הקרובות.

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    דו"ח ה-OECD: הפריון הישראלי נמוך ומעכב את התפתחות המשק

    בגלל תעריפי המים והארנונה? פריון העבודה בישראל נמוך משאר העולם

     

    בעיית הפריון של ישראל ידועה כבר שנים, בעיקר לאחר שבנק ישראל החל להעלות אותה על סדר היום, לנוכח ההשוואות הלא מחמיאות ליתר מדינות ה-OECD. התוצר לשעת עבודה בישראל נמוך ב-24% לעומת הממוצע במדינות ה-OECD - פער שלא הצטמצם בעשורים האחרונים.

     

    סגירה של אותו פער והעלאת הפריון של העובדים בישראל תאפשר עלייה בשכר ועלייה ברמת החיים. בעוד שהעלות הכוללת של הצעדים המומלצים על ידי בנק ישראל עומדת על כ-42 מיליארד שקל, התועלת שתצמח ממנה בטווח הארוך מוערכת בכ-270 מיליארד שקל.

    פרופסור אמיר ירון  (צילום: עמית שעל)
    נגיד בנק ישראל, אמיר ירון(צילום: עמית שעל)

    עיקר ההשקעה הנדרשת - בתחום החינוך והתשתיות

    עיקר ההשקעה שהממשלה נדרשת לבצע כדי לשפר את הפריון בישראל היא בתחומי החינוך והתשתיות. בתחום החינוך שמים בבנק ישראל דגש על הגיל הרך: בעוד שמערכת החינוך כיום נתפסת בעיקר כמסגרת טיפולית שמאפשרת להורים לצאת לעבוד, בבנק המרכזי מדגישים את הצורך לחזק את הרכיב החינוכי גם בשלבים המוקדמים, במיוחד בקרב משקי הבית בעשירונים התחתונים.

     

    לצד זאת, מדגיש הבנק את החשיבות שבהעלאת איכות כוחות ההוראה בבתי הספר - גם אם על חשבון צמצום גודל הכיתות או הוספת שעות ההוראה. לשם כך מבהירים בבנק ישראל כי יש לשנות את מבנה התגמול למורים ותנאי עבודתם, כך שתנאי השכר ישתפרו במיוחד למורים חדשים, בפרט בעלי הכשרה במקצועות שבהם קיים מחסור (מתמטיקה, מדעים ואנגלית), ובמיוחד בבתי ספר המאכלסים תלמידים מרקע חלש.

     

    בבנק מוסיפים כי תוספת המשאבים למערכת החינוך תהיה רלוונטית רק לצד שיפור בתהליכי ההערכה האישיים והארגוניים - מה שכמובן יעורר את זעמם של ארגוני המורים. זאת משום שאחרי שנים במהלכן ניתנו תוספות תקציביות רבות למערכת החינוך מבלי שניכר שיפור כשלהו, בבנק ישראל טוענים כי תוספת משאבים שתתועל אל כוח אדם איכותי - תניב תועלת גדולה יותר.

     

    לצד זאת, מציינים בבנק כי גם שיפור הפריון והגדלת האטרקטיביות של מקצוע ההוראה דורשים השקעה בשיפור סביבת העבודה הפיזית של המורים; בפרט לנוכח הארכת השהות שלהם בבתי הספר, במסגרת הרפורמות שבוצעו בעשור האחרון במערכת החינוך.

     

    השקעה גם בהכשרת גברים חרדים ובתחבורה ציבורית

    בתחום החינוך מתייחסים בבנק גם להכשרת הגברים החרדים, מה שעד היום נמנע משיקולים פוליטיים, בעיקר. בבנק מציינים כי "קידום לימודים רלוונטיים לשוק העבודה בקרב הגברים במגזר החרדי הוא קריטי, מכיוון שמשקלם באוכלוסייה צפוי לגדול באופן משמעותי, ומכיוון שקשה מאוד לתקן בגיל מאוחר יותר את החוסרים במיומנויות שלא נרכשו בגילי בית הספר". אולם, בממשלה האחרונה סירבו להזכיר בכלל את לימודי הליבה, לכן מדובר בהמלצה שיהיה קשה לפוליטיקאים לקבל.

     

    על פי הניתוח של בנק ישראל, העלות של ההשקעה בתחום החינוך צריכה לעמוד על 1% תוצר (מעל 12 מיליארד שקל). אולם, התועלת שתצמח מההשקעה תהיה גבוהה ביותר מפי שישה מההשקעה - כאשר זו תתפרס על פני שנים. בעוד שההשקעה בגיל הרך תניב פירות רק לאחר מספר עשורים, השקעה בהכשרות ובתיכונים תניב פירות כבר לאחר מספר שנים.

     

    בתחום התשתיות הפיזיות, כפי שכבר הומלץ בעבר, מדגישים בבנק ישראל את החשיבות שבהשקעה בתשתיות תחבורה ציבורית - בעיקר מטרו בגוש דן לצד מערכת תומכת של רכבות מסביב, יחד עם השקעה בנתיבים ייחודיים לצד מס גודש. עוד מדגיש הבנק את החשיבות בהשקעה בתשתיות תקשורת שישראל מפגרת בהן בהשוואה למדינות ה-OECD. העלות המוערכת בהשקעה בתשתיות היא מעל 25 מיליארד שקל, אולם זו אמורה להניב שיפור בתוצר של כמעט פי ארבעה.

     

    המלצות הבנק מדברות גם על צמצום הטבות המס שניתנות כיום לחברות מייצאות באמצעות החוק לעידוד השקעות הון. לדברי בנק ישראל, "על סמך התיאוריה הכלכלית, הממצאים האמפיריים והניסיון הבינלאומי - אנו מסיקים כי מתן הטבה קבועה לחברה יצואנית, גם אם בעלת פריון גבוה יותר, אינו מוצדק כשלעצמו. ההטבה צריכה להינתן לחברות שמביאות עימן ידע ייחודי, או מאפיינים חיוביים אחרים, הזולגים לחברות אחרות". לצד זאת, ממליצים בבנק לשמור על מתן ההטבות לחברות ענק במסגרת המסלול האסטרטגי (שמעניק שיעורי מס שמגיעים גם ל-5% בלבד), במטרה לשמור על האטרקטיביות של המשק הישראל בעיני החברות הבינלאומיות.

     

    נקודה נוספת אליה מתייחס בנק ישאל היא שיפור הרגולציה והסביבה העסקית. הבנק ממליץ "לקבוע יעדים בהסכמי השכר לאימוץ תהליכים דיגיטליים בשירותי הממשלה למגזר העסקי, ולאמץ תהליך של חתימה דיגיטלית שיחסוך את הצורך להגיע פיזית למשרדי הממשלה". עוד ממליצים בבנק "לתקן את החקיקה, כך שתאפשר קיצור תהליכים בהקמת עסקים, בהרחבתם ובניהולם מחד גיסא, והצהרה ופיקוח עליהם בדיעבד מאידך גיסא, תוך הבטחה שהמנגנונים האמונים על תהליכים אלה יהיו מתוקצבים ברמה שתאפשר אכיפה אפקטיבית ושירות הולם". שיפור הרגולציה והבירוקרטיה יכול לשפר בטווח הארוך את הצמיחה ב-2%, לפי חישובי בנק ישראל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עמית שעל
    נגיד בנק ישראל, אמיר ירון
    צילום: עמית שעל
    מומלצים