שתף קטע נבחר

דרושה הדתה של החופש הגדול

הסמיכות בין יולי-אוגוסט לחגי תשרי היא בלתי נסבלת. מתבקש לציין את שנת הלימודים לפי לוח השנה העברי ולא הלועזי. חשבו על היתרונות

 

תלמידים ביום הראשון ללימודים השני לספטמבר (צילום: יאיר זעפרני)
ארכיון(צילום: יאיר זעפרני)

השנה באופן מפתיע מתאחדים הלוח העברי והלוח הלועזי באופן קוסמי, כך ש-1 בספטמבר נופל בדיוק על ראש חודש אלול. מה כל כך מיוחד בצירוף המקרים הזה? התשובה היא שבעצם הוא מדמה לנו לוח שנה נורמלי (יחסית) שבו החופש הגדול לא נושק לחגי תשרי.

 

 

כל הורה סביר יודע לדקלם מתוך שינה (מועטה וגרועה) שאוגוסט זה השטן ויולי זה שטן קטן. באמת שהג'אגלינג שנדרש מהורים עובדים בשביל לצלוח את החופש הגדול הוא מוגזם ואכזרי לכל הדעות. רבים וטובים ניסו לפתור את בעיית החופשות של מערכת החינוך וחוסר ההתאמה שלהן לשוק העבודה, אבל בסוף הפתרונות הם קטנים וסולידיים. בית ספר של החופש הגדול, ימים ארוכים לפני פסח או בחנוכה, אבל הפלסטרים האלו מספקים פתרונות נקודתיים. אז אם כבר תיקונים קוסמטיים בלוח השנה, הכי מתבקש לציין את שנת הלימודים לפי לוח השנה העברי ולא הלועזי. לפתוח אותה ב-א' באלול ולסיים בסוף סיוון. רגע לפני זעקות ההדתה, שווה לחשוב על היתרונות:

 

אחת הבעיות המרכזיות עם החופש הגדול זה שלא מספיק שהוא גדול מאוד, מיד אחריו מגיע החופש הקטן ‑ חגי תשרי. מראש השנה ועד שמחת תורה התלמידים כבר מספיקים לשכוח איך קוראים לילד שישב לידם. בחלק גדול מהשנים החגים מגיעים מיד בתחילת ספטמבר, כך שהילדים עוד לא סיימו הסתגלות וכבר הם צריכים להסתגל מחדש לעוד חופש.

 

הסמיכות הזו בלתי נסבלת ‑ גם עבור התלמידים שזקוקים לרצף, גם עבור ההורים שמנסים לחזור לשגרת עבודה, ואפילו לצוותי ההוראה. השנה, באופן נדיר, כיוון שפתיחת שנת הלימודים נופלת על תחילת אלול, יש חודש שלם של לימודים לפני שיוצאים שוב לחופש. כך עובד עולם ישיבות ותלמודי התורה. שם התלמידים בחופש מצומצם של שלושה שבועות (מט' באב עד ראש חודש אלול ‑ "בין הזמנים"), ויש מה ללמוד מהם.

 

יתרון נוסף הוא האפשרות של המורים ללמד את הילדים על החגים ולהתכונן לקראתם, כך שאם ממילא נגזר על הילדים לצאת לחופש לכבוד החגים, שלפחות יהיו בעניינים ויזכרו לכבוד מה יש סליחות או למה אוכלים תפוח בדבש. סנכרון של שנת הלימודים עם התאריכים העבריים גם יוביל לכך שתשעת הימים בין ראש חודש אב ל-ט' באב, שבהם רבים נמנעים מטיסות או בילויים, ייצאו תמיד באותו שלב בחופש ולא ישבשו תוכניות של קייטנות למשל. נשמע שולי, אבל הפרט הזה רלוונטי להמון דתיים ומסורתיים.

 

חודשיים חופש בקיץ זו הגזמה שצריך לטפל בה לעומק ולמצוא לה פתרון אמיתי ויצירתי. שינוי לוח השנה הוא לא פתרון כזה. הוא פשוט יכול להקל במעט על התסמינים. לרווח את הבקשות המתחננות לסבתא לבייביסיטר ולתת קצת יותר אוויר ושגרה ‑ גם לנו וגם לילדים. במקום התנגשות בין החופשים והחגים, מונחת לפנינו הצעה להרמוניה בינונית וסבירה. מה עוד אפשר לבקש בסוף הקיץ?

 

  • חן ארצי סרור היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים