שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    כשמנהל המחלקה חיכה לכסף עבור הניתוח הדחוף

    אף אחד לא הופתע מגניבת אלפי שקלים בבתי החולים בזמן שמטופלים שילמו בשביל כרית, שמיכה או יחס מועדף. התפיסה שלפיה מותר לחרוג מנורמות כדי להבטיח טיפול מיטבי היא קרקע פוריה להתחדשות "הרפואה השחורה". דעה

    באחד מימי חמישי של אביב 1982 אושפזה יעל בת ה-8 במחלקה הנוירוכירורגית באחד מבתי החולים הגדולים בארץ. יעל, בת לטייס לשעבר בחיל האוויר וקברניט באל על בעת ההיא, אובחנה עם גידול מוחי.

     

    תחקיר ynet ו"ידיעות אחרונות" חושף - כסף לכיס, על חשבון הרפואה הציבורית

     

    מנהל המחלקה הסביר למשפחה את הצורך בניתוח דחוף כבר ביום ראשון הקרוב, וכמובן קיבל את ברכתם לתכניתו. שלא כהרגלו באותם ימים, ביקר המנהל במחלקה ביום שישי, ואפילו טרח להגיע בשבת כדי להתעניין במצבה של יעל, ולציין בפני הוריה שניתוח מסובך שכזה מן הראוי שיבוצע בידיו המנוסות.

     

    ההורים המודאגים סמכו על אמירה זו. לאחר מכן פנה המנהל לחדרו - וחיכה. למה חיכה? אף אחד לא יכול לומר בוודאות. אולם, בדיעבד, לאור התפתחות הדברים, ייתכן שהמתין לדפיקתו של הקברניט ולמעטפה שתבטיח שאכן הוא יהיה זה שינתח בעצמו את הילדה. הדפיקה לא הגיעה, וביום ראשון בבוקר, למרות מורכבותו של הניתוח, לא ירד מנהל המחלקה לחדר ניתוח, והודיע במפתיע לאחד הרופאים הבכירים שעליו לנתח את הילדה במקומו.

     

    ד
    ד"ר זאב פלדמן

    באותה תקופה, הייתי סטודנט צעיר לרפואה ועבדתי כאח לפרנסתי. לא ראינו את המעטפות עצמן, אבל הלחישות סביב היו שיש רפואה שחורה. כך סיפר שנים לאחר אותו מקרה בעלה של מטופלת, שאושפזה לפני ניתוח, כשיצא מחדרה ובזעקות שבר סיפר שנגנבו מתיקו 10,000 שקל. אף אחד לא הופתע או תהה לשם מה החזיק סכום שכזה, במזומן, בבית החולים. המציאות השחורה הייתה ברורה. לא פעם פנו חולים ובני משפחותיהם לצוות האחיות בתלונות על כך שלמרות ששילמו כסף רב, אין להם כרית או שמיכה.

     

    הרפואה השחורה הפכה להיות סרטן בגוף מערכת הרפואה הציבורית בישראל. חולים ובני משפחותיהם שחיפשו ערוצי גישה לשירותים כמו אשפוז לבירור במחלקות הפנימיות, או קיצור תור לניתוחים - עשו זאת באמצעות פניה לרופאים בקליניקות הפרטיות שלהם, ובכך הבטיחו שבהמשך יזכו ליחס מועדף על פני המטופלים אחרים במערכת הציבורית.

     

    חקירות משטרה והדחת רופאים בכירים ומנהלי מחלקות בגין נטילת שוחד היו עניין נפוץ, ובתי המשפט נדרשו לטפל בעבריינים. בעת העגומה ההיא, אחד מכל שלושה חולים פנה לרפואה השחורה.

     

    חלפו השנים, וחוק ביטוח הבריאות הממלכתי הכניס תחת כנפיו את הביטוחים המשלימים של קופות החולים הציבוריות. מהרגע שהביטוחים הופעלו, בשנת 1998, חלה ירידה דרמטית ברפואה השחורה. כ-80% מהישראלים רכשו ביטוחים משלימים המאפשרים גישה להתייעצויות, קבלת חוות דעת שניה, ובחירת מנתח בעת הצורך.

     

    למרות שחלק מהמטופלים עברו לבתי החולים הפרטיים כדי לממש את הביטוחים המשלימים, שסתום הביטחון האנושי המאפשר לאדם לבחור מי יטפל בו והיכן נוצל היטב. כרופא צעיר, שמחתי לראות שהתופעות של הרפואה השחורה פחתו משמעותית.

     

    בסביבה של מערכת בריאות קורסת, תורים ארוכים וצפיפות, העלה מחקר שנערך במרכז לניהול ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה בשיתוף עם המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן גוריון כי 27% מהישראלים מוכנים להפעיל פרוטקציה לטובת שירותי בריאות מועדפים להם או לקרוביהם.

     

    48% מהציבור הסכימו שזוהי זכותו של כל אדם לשלם תשלומים מיוחדים לאנשי הצוות הרפואי כדי לקבל טיפול מועדף במערכת הבריאות הציבורית, ו-42% מאמינים כי מרבית הישראלים גם יממשו את הזכות הזאת כדי לשפר את מצבם הבריאותי.

     

    התפיסה הזו של הציבור, שמוכן בשעת קושי בריאותי ובמצוקה מול המערכת העמוסה, לחרוג מנורמות מקובלות כדי להבטיח לעצמו וליקיריו טיפול רפואי מיטבי - היא קרקע פוריה להתחדשותה של הרפואה השחורה.

     

    אסור לנו לנצל את חולשתו של האדם החולה ומשפחתו. אסור לפרוט על מיתרי הפחד ממחלה והחשש מסיבוכים רפואיים, או לנצל את הרצון הטבעי "להיות בידיים הכי טובות". ברור גם שאסור לנתב אדם במצוקה לתשלום לא ראוי בעבור התקווה לריפוי. כל אדם זכאי לקבל את הטיפול הרפואי המיטבי מהצוות המטפל בו, ולצמצם את הלא נודע מבחינת זהות הרופא המטפל בו.

     

    אם בעזרת ביטוחי הבריאות המשלימים, או אפילו באופן פרטי, באם ידו משגת. וגם במצב שבו אין למטופל יכולת כלכלית, או כשמצבו הרפואי מצריך טיפול בבית חולים ציבורי, חייבים לוודא שכל אדם במדינת ישראל יוכל לבטוח במטפל ובטיפול הרפואי אותו הוא מקבל.

    עיקרון הרפואה הציבורית השוויונית שחפה מכל אינטרס זר למעט מצבו הרפואי של החולה, הוא נדבך מרכזי בבסיס פעולתה של מערכת הבריאות הציבורית.

     

    דווקא היום, כשכל האפשרויות כמו רפואה ציבורית מצוינת (אך עמוסה), רפואת הביטוחים המשלימים והרפואה הפרטית קיימות, עלינו לוודא שאין "קצרים" ואין חריגות קטנות כגדולות בהתנהלות שלנו כלפי המטופלים.

     

    ויעל? יעל טופלה במסירות ובחמלה במערכת הציבורית, ללא כל תשלום נוסף למטפליה, שכן אביה הקברניט שנתן אמון ביושרם ובמקצועיותם של אנשי מערכת הבריאות, היה בטוח שכמו בחיל האוויר - לכל משימה נבחר האדם המתאים ביותר לבצעה. אין ספק שגם עלינו, אנשי הרפואה, מוטלת החובה המוסרית והמקצועית להקפיד ולנהוג כך.

     

    ד"ר זאב פלדמן הוא יו"ר ארגון רופאי המדינה ומ"מ יו"ר ההסתדרות הרפואית.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים