מחקר ישראלי: סטוצים טובים להתפתחות הזוגית
פרופ' שמואל שולמן ליווה צעירים מאז שהיו בני 16 ועד גיל 23, ולמד על ההתנהגויות המיניות והזוגיות שלהם. לדבריו, סטוצים ויחסים מזדמנים הם חלק מתהליך ההתבגרות של צעירים ישראלים בימינו. "זה קיים אצל אוכלוסייה כל כך רחבה, לפעמים מדובר על 60%-70%, כך שמבינים שזו התנהגות נורמטיבית שמשרתת את התהליך האבולוציוני"
יותר ויותר קולות מודאגים נשמעים בשנים האחרונות באשר לדפוסי היחסים האינטימיים הנהוגים בקרב הצעירים, ובעיקר כלפי הנטייה למצוא בן או בת זוג ללילה אחד.
החל מצקצוקי לשון לנוכח מה שנתפס כאווירת פורענות ומתירנות השוררת בקרב הנופשים במקומות כמו איה נאפה, וכלה בנבואות זעם הטוענות שזמינות הפרטנרים הפוטנציאליים דרך האפליקציות המקוונות מחבלת ביכולותינו לקיים מערכות יחסים ארוכות טווח. האוחזים בדעות הללו יופתעו לשמוע כי מחקר ישראלי חדש מצא שלסטוצים יכולים להיות צדדים חיוביים, והם עשויים אפילו לעזור לנו להיכנס למערכות יחסים ארוכות טווח, ולא רק לחבל בהן.
פרופ' שמואל שולמן, פסיכולוג קליני התפתחותי וראש התוכנית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית הנפתחת השנה במכללה למינהל, עקב אחר 144 ישראלים (כ-60% מתוכם נשים) במשך שבע שנים, מהיותם מתבגרים בני 16 ועד שהגיעו לגיל 23. הצעירים התבקשו להגיע לריאיון מדי שנה או שנתיים ולענות על שאלות הנוגעות לדפוסי מערכות היחסים שלהם, כך שסך הכול הם נבדקו במשך חמש פעמים עד היום.
"כשניתחנו את נתוני הריאיונות מצאנו ארבע קבוצות של אנשים שנבדלות במסלול של החוויות הרומנטיות וביכולת להתקדם למערכות יחסים אינטימיות ויציבות", מסביר פרופ' שולמן. "הקבוצה הראשונה היא אנשים שנמצאים רק במערכות יחסים ספורדיות, כלומר סטוצים או יחסים מזדמנים, ולא מגיעים למחויבות וליחסים משמעותיים. גם בקבוצה השנייה יש אנשים שנמצאים במערכות יחסים ספורדיות, אבל הם מתארים שהייתה להם טראומה מסוימת, למשל שהם נפגעו בקשר הקודם, וכתגובה הם אינם מרגישים כרגע ביטחון להיכנס למערכת יחסים מחייבת".
והקבוצה השלישית?
"הקבוצה השלישית כוללת אנשים שנמצאים אומנם במערכת יחסים ארוכה, אבל לא משמעותית, כי אין בה אינטימיות רגשית והם לא מרגישים מחויבות. אלה אנשים שמושכים את הלהיות ביחד. לפעמים הם נמצאים ביחד מתוך נוחות, כמו במקרה של אחת הנחקרות שסיפרה שהיא גרה יחד עם מישהו בגלל שהייתה צריכה לפנות את הדירה שלה והיה מקום אצל הבחור. הם לא החליטו לעבור לגור יחד, אלא התגלצ'ו לתוך המצב הזה ואיכשהו מצאו את עצמם יחד. לקבוצה הרביעית והאחרונה יש היסטוריה של יחסים ספורדיים, אבל היא הלכה והתייצבה, וכרגע לאנשים יש יציבות ואינטימיות. הם מרגישים חום, קרבה ואכפתיות זה כלפי זה".
אם כך, כל מערכות היחסים מתאפיינות ביחסים מזדמנים, בהווה או בעבר, גם בקרב אלו שנמצאים כרגע במערכת יחסים משמעותית?
"בדיוק. אני טוען שהספורדיות היא משהו שקיים כיום בגלל הדחייה של גיל הנישואים. יש צרכים מיניים, אבל אתה לא נמצא במערכת יחסים יציבה כי אתה לא יכול להרשות לעצמך או שאתה עסוק בקריירה, ואז גם גברים וגם נשים מחפשים סיפוק צרכים מיניים, וזה חלק מהרפרטואר של ההתנהגויות. זה קיים אצל אוכלוסיה כל כך רחבה, לפעמים מדובר על 60%-70%, כך שמבינים שזו התנהגות נורמטיבית. לכן אני לא עומד להגיד על ההתנהגות הזאת אף מילה רעה, אלא לשאול מה הם מצליחים לעשות מתוכה.
"הקבוצה הרביעית זו הקבוצה האידיאלית יותר", הוא מוסיף, "כי הם מצליחים ללמוד ולגדול מתוך היחסים המזדמנים ולמצוא את הדרך שלהם למערכת יחסים יציבה. הממצאים הראו כי מעל 50% מהמשתתפים משתייכים למסלול התקדמות לקראת יציבות אינטימית קבועה, דבר המעיד על כך ששינויים רומנטיים תכופים כמו סטוצים דווקא מסייעים להתקדם לעבר מעורבות אינטימית".
למרות טענתך שיחסים מזדמנים הם נורמטיביים, יש כאן שיפוט ערכי שרואה יחסים מזדמנים כדבר חיובי רק אם הם מובילים למערכת יחסים רצינית. כיצד אתה מיישב את הסתירה?
"הגישה שלי היא גישה אבולוציונית. אנחנו מתוכנתים לבניית הדור הבא כמו בעלי החיים, ולכן השאלה שלי היא עד כמה התהליכים האלה משרתים את המהלך האבולוציוני הגדול יותר. כשלוקחים התנהגות, למשל צעיר שהולך לבר, זה נשמע לחלק מהאנשים כמשהו לא כל כך אדפטיבי, אבל כשבוחנים את התהליך ההתפתחותי יכול להיות שזה חלק מתהליך החיפוש וההתפתחות שלו. השאלה שמעניינת אותי היא מה הוא לוקח מהחוויה הזאת? האם מעבר לסיפוק הצרכים באותו הרגע הוא מצליח לגדול מזה, ללמוד מזה, והאם זה ישרת אותו בעתיד?"
"אני טוען", הוא אומר, "שאצל חלק מהאנשים היחסים הספורדיים משרתים את המהלך האבולוציוני, כי זאת היתה חוויה שהם למדו ממנה הלאה. אם אדם לומד על עצמו מתוך היחסים הספורדיים איך הוא עם פרטנר ואיך הוא צריך להתנהג עם מישהו אחר, הרי שמדובר בתהליך למידה חשוב שמשרת אותו. לעומת זאת, אם הוא לא מצליח לקחת שום דבר, אז זה נשאר ברמת האינטראקציה המינית. בניגוד לתוכניות כמו 'וואי וואי וואי' שהן שיפוטיות כלפי דור ה-y, אין כאן הכללה שכולם לא בסדר, אלא ניסיון ללמוד את הדרך שבה הדור הזה מתמודד עם המציאות ולראות אם יש דרכים שהן יותר יעילות ודרכים שהן פחות יעילות".
כיצד מערכות יחסים מזדמנות – שהן המקום שבו אנחנו פחות מתחשבים באחר – מלמדות אותנו דברים על מערכות יחסים משמעותיות שמחייבות ראייה של האחר?
"אנשים שיודעים לקחת מסטוצים איך להתייחס לשני, להתחשב בשני ולא להתייחס אליו רק כאובייקט, על אף שמדובר ביחסים ספורדיים, יש להם סיכוי רב יותר להיכנס למערכות יחסים יציבות. השאלה היא אם אתה מכבד את האחר ובאמת מתייחס אליו כבן אדם. אתה יכול להיות באיה נאפה ולקיים מערכות יחסים מזדמנות, אבל לא להגיע לסיפור שקרה שם לא מזמן. זה ברור לכל מי שבתחום שלי שהנערה הייתה במצוקה, אבל כל החבר'ה האלה לא ראו את זה ולא התייחסו לזה בכלל".
"למיטב הבנתי, נשים לפעמים נסחפות לקשרים מזדמנים מתוך תקווה שבאמת ייווצר משהו מעבר, אבל אם תלמד לא לנצל מישהי אז לא רק שלא תפגע בה, אלא שגם תרוויח מזה משהו בעצמך - תלמד איך לכבד מישהו, וזה ימשיך ללוות אותך בהמשך החיים שלך אחר כך. לכן, מה שנראה מבחוץ כמשהו מזדמן ולא יציב, עשוי להיות מורכב מחוויות קטנות שמתוכן אפשר להצמיח גם משהו חיובי, שאותו ניתן יהיה לקחת לעתיד".
