שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    המדע הצעיר של חקר הזיקנה
    יש רק דבר אחד בטוח בחיים - והוא המוות. אבל החדשות הטובות הן שבשנים האחרונות מדענים בתחומים שונים, בכל העולם, פועלים בהצלחה מתמשכת להרחבת מעטפת החיים, כלומר, להארכת תוחלת החיים מצד אחד, ולשיפור איכותם מאידך

    משנת 1900 ועד היום, הצלחנו כמעט להכפיל את משך החיים הממוצע בעולם המערבי. שני הגורמים העיקריים לתופעה המדהימה הזאת, הם השיפור (בהיגיינה) בסביבות החיים והעבודה, וגילוי האנטיביוטיקה.

     

    אכן, מי ש"הרוויח" את עיקר תוספת שנות החיים במחצית הראשונה של המאה הקודמת - היו ילדים וצעירים, וזאת על רקע המצאת האנטיביוטיקה ומניעת תמותה מיותרת מזיהומים. לעומת זאת, ב 60-70 השנים האחרונות - מי שנהנה מהארכת חיים - הם המבוגרים - בני 60, 70 ו-80. למעשה, בכל עשור מהעשורים האחרונים גדל אורך החיים הממוצע בשנתיים שלמות.

     

    פרופ' גבי ברבש (צילום: שאול גולן) (צילום: שאול גולן)
    פרופ' גבי ברבש(צילום: שאול גולן)

     

    במקביל להארכת משך החיים הממוצע, התפתח בשנים האחרונות מדע צעיר המתמקד בחקר הזיקנה ה-GeroScience. בתחילת חודש ספטמבר, נקיים במכון ויצמן למדע כנס מדעי בין-לאומי שיתמקד במדעי הזיקנה (GeroScience). בכנס ישתתפו בכירי החוקרים בתחום הזה בארה"ב, באוסטרליה ובישראל, ויוצגו מחקרים מהעת האחרונה במדעי הזיקנה.

     

    החוקרים המובילים בעולם יציגו מחקרים, שבהם נבחנות שיטות ותרופות שנמצאו יעילות בהפעלת מנגנוני אריכות החיים בבעלי-חיים. בין החוקרים המובילים מחוץ לישראל: הפרופסורים ניר ברזילי מבית הספר לרפואה אלברט איינשטיין בניו-יורק, דיויד סינקלייר מהארוורד, וולטר לונגו ופנחס כהן מ-USC בלוס אנג'לס, רון קוהנסקי מה-NIA בוושינגטון, אמנדה סאליס מאוסטרליה ועוד. מושב אחד בכנס יוקדש לשינויים תזונתיים שהוכחו כמאריכי חיים.

     

    "רעש" אפיגנטי

    הנחת המוצא המדעית היא שהצטברות "רעש" אפיגנטי (שינויים בדנ"א מבלי לשנות את המבנה הגנטי שלו) - פוגעת בשרידות הגנטית של תאי הגוף וביכולת שלהם לתקן נזקים שמתפתחים לאורך החיים (מה שקרוי ה"שעון הגנטי"). לכן, אחת התובנות המרכזיות המלוות את מדעי הזיקנה היא שכל המחלות הכרוניות הן מחלות תלויות גיל והן תוקפות אותנו בשכיחות הולכת וגדלה ככל שאנו מתבגרים.

     

    כך, השכיחות של מחלות הסוכרת, מחלות לב, סרטן ודמנציה לסוגיה, גדלה והולכת ככל שאנו מתבגרים. לכן, גורם הסיכון החשוב בתחום זה הוא... הגיל (כלומר, ההזדקנות).

     

    מכאן נובעים שני הטיעונים המרכזיים של מדע ה-GeroScience:

    • במקום לטפל בכל אחת מהמחלות הכרוניות שלכל אחת מנגנון גנטי שונה - עדיף למצוא דרכים לעצור, או לעכב את תהליכי ההזדקנות – וכך למנוע את המחלות שהיא גורמת.

     

    • אין די בתוספת שנים לחיים (Life span) - חשוב להילחם על דחיית מצבי התחלואה הכרונית, ועל הוספת שנות בריאות (Health span).

     

    אחד מתהליך ההזדקנות החשובים הם שינויים מטבוליים, כמו מנגנוני התיקון של החומר הגנטי, די-אן-אי, שפועלים ללא הרף בכל אחד מתאי גופנו. מדובר בתהליך חיוני ומורכב שחייב לתקן טעויות גדולות בשכפול החומר הגנטי (שעלולות, למשל, לגרום להתמרה סרטנית), אבל צריך גם לאפשר "מרווח טעות סביר" שמאפשר התפתחות, הסתגלות ולמידה.

     

    מדענים שעוסקים בחקר מנגנוני הזיקנה גילו, בעבר, שהתהליכים הביולוגיים של ההזדקנות נשמרו לאורך האבולוציה, כך שהם דומים מאוד בכל בעלי החיים. העובדה הזאת פותחת פתח לתקווה שתוצאות מחקריות המושגים במחקר בבעלי-חיים, יתורגמו בקלות יחסית לבני-אדם. ואכן, חלק מהמוצרים הנמכרים היום ללא מרשם רופא, הינם תוצרי תצפיות ומחקרים בבעלי-חיים – שבהם הושגה והוכחה הארכת חיים משמעותית.

     

    אילוסטרציה (קרדיט: Shutterstock) (קרדיט: Shutterstock)
    אילוסטרציה(קרדיט: Shutterstock)

     

    אחד מענפי המחקר המרתקים בחקר אריכות הימים ממוקד בהפחתת כמות הקלוריות באוכל (Caloric Restriction) על הארכת החיים של בעלי-חיים. זה שנים רבות שהמדענים מכירים את התופעה שהגבלת כמות האוכל (קלוריות) מאריכה את חיי בעלי-החיים: מתולעים, דרך עכברים ועד לקופים. עשרות אלפי מאמרים התפרסמו בנושא והממצא של הארכת חיי בעלי-חיים בעקבות הגבלת תזונה, מוכר ומוכח.

     

    המחקרים בקופי הרזוס

    המחקרים היותר מפורסמים וקרובים אלינו, בני-האדם, הם שני מחקרים מקבילים בקופי רזוס שבוצעו במימון ה-NIH (רשות המחקר האמריקנית) ונמשכים כבר יותר מ-20 שנים. קופי הרזוס דומים מאוד לבני-האדם במאפייני ההזדקנות והתחלואה שלהם. הם סובלים מסוכרת, מחלות סרטן ודמנציה כמו בני-אנוש. בשני המחקרים חולקו הקופים לשתי קבוצות מחקר: האחת אכלה ללא הגבלה והשנייה קיבלה מזון עם 30% פחות קלוריות.

     

    בשני המחקרים, הקבוצה עם הגבלת קלוריות סבלה פחות באופן מובהק סטטיסטי ממחלות תלויות גיל כמו סוכרת, דמנציה וסרטן. באחד המחקרים, הקבוצה שאכלה פחות, נהנתה גם מתמותה נמוכה יותר באופן מובהק.

     

    ההנחה, אשר מגובה כיום במחקרים רבים היא, שהגבלת קלוריות, או רעב, מפעילים בגוף בעלי-החיים מנגנוני מצוקה אשר גורמים למערכות הגוף שלנו להיכנס לתבנית פעולה של תחזוקה ושימור כגון שינויים אפיגנטיים, שימור תאי גזע ויציבות גנטית. במילים אחרות, הרעב המתמשך, מפעיל מסלולים מטבוליים של תיקון וריפוי שעוצרים תהליכים פתולוגיים, מונעים מחלות כרוניות ומאריכים את חיי בעלי-החיים המוזנים בדיאטה דלת קלוריות, "דיאטת רעב".

     

    חברות התרופות ומדענים רבים בעולם, מנסים לפתח תרופות, או שיטות שידמו את ההשפעה של הפחתת הקלוריות ויפעילו את המנגנונים המטבוליים שמופעלים על-ידי הרעב - מבלי להרעיב את בני האדם.

     

    אכן, קשה מאד לבחון את השפעת הגבלת הקלוריות על בני-אדם. מדובר על הפחתת כמות הקלוריות במזון מ-2,000 בערך ל-1,400 קלוריות ליום. קשה מאוד, עד בלתי אפשרי, להגביל את התזונה של בני-אדם באופן כל כך דרמטי לאורך זמן ממושך. רוב האנשים לא יעמדו בזה.

     

    חשוב גם להבין, במחקרים בבעלי-חיים, הם קיבלו את התזונה מופחתת הקלוריות פעם אחת ביום ומיד אחרי שאכלו אותה – צמו משך 23 שעות עד לארוחה המופחתת הבאה. לעומת זאת, כאשר הזינו את בעלי-החיים באותה כמות מזון וקלוריות מופחתות, אבל פרסו אותה על משך כל שעות היממה, בעלי-החיים ירדו במשקל אבל לא חיו יותר זמן.

     

    מדענים רבים עוסקים כיום בנסיון ל"תרגם" את המידע שהצטבר בניסיונות אלה לבני-אדם, באמצעות שיטות של צום לסירוגין (Intermittent fasting). השיטה הנפוצה בין אלה היא צום למשך 16 שעות לפחות פעם או פעמיים בשבוע. מי שבוחר בשיטה הזו, אוכל כל מה שהוא רוצה אחרי הצום של 16 השעות. מתברר שאנשים לא אוהבים דיאטה. הם מעדיפים צום לסירוגין (פעם או פעמיים בשבוע) כשבין הצומות אין הגבלה על תכולת הדיאטה.

     

    ביום בהיר אפשר לחיות לנצח?

    לנוכח גידול האוכלוסייה המזדקנת ברחבי העולם, חלה בעשורים האחרונים עלייה מרשימה בהיקף המחקר בתחום ההזדקנות ואריכות החיים. בכנס מדעי בין-לאומי שיתקיים ב-4-5 בספטמבר במכון ויצמן למדע, יוצגו מחקרים עכשוויים ופורצי דרך, מרחבי העולם, בתחומי הביולוגיה והביו-רפואה של תהליך ההזדקנות ואריכות ימים; וסוגיות נבחרות בתחום שיתופי הפעולה עם אנשי מקצוע וקובעי מדיניות. פרופ' ברבש,  לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות והמרכז הרפואי סוראסקי (איכילוב) תל-אביב, הוא חבר הוועדה המארגנת של הכנס.

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים