שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ייצוגית: ייבואנית הרכב לא שילמה שעות נוספות
    נהג משלוחים שפוטר מחברת "מאיר" טען ששבוע העבודה בתקופתו חרג מהקבוע בחוק. התביעה נוגעת לכל מי שעבד בחברה בשנים 2017-2010
    בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד קבוצת הרכב "מאיר" בעילה של תשלום שעות נוספות בחסר. השופטת עידית איצקוביץ דחתה את טענת החברה שלפיה הנהיגה "שבוע עבודה גמיש" שרק היטיב עם עובדיה.

     

    התובע, נהג משלוחים שעבד בשנים 2016-2013 בחברה העוסקת בייבוא ומכירת כלי רכב, טרייד אין וליסינג, טען כי בתקופתו הונהגה מתכונת תשלום שכללה עבודה בימי שישי לסירוגין. כך יצא שהוא, כמו אחרים, עבד בשבוע אחד חמישה ימים של שמונה שעות ו-10 דקות, ובשבוע העוקב עבד בנוסף ביום שישי ארבע שעות ו-40 דקות. לדבריו הוא פוטר לאחר שהתלונן על הפרת חוק שעות עבודה ומנוחה הקובע גמול שעות נוספות החל משמונה שעות עבודה ובימי שישי החל משלוש שעות.

     

    הוא טען שמגיע לו פיצוי של יותר מ-15 אלף שקל על תקופת העבודה, ולהערכתו יש כ-525 עובדים שהועסקו או עדיין מועסקים בחברה ולא מקבלים את זכויותיהם. את סכום התביעה לגביהם הוא העריך ביותר מתשעה מיליון שקל.

     

    "מאיר" טענה מנגד כי הנהיגה בחברה "מודל העסקה גמיש" שרק היטיב עם העובדים. לדבריה, לרווחת העובדים גובש הסדר שיאפשר להם יום פנוי אחת לשבועיים. כך היא שילמה להם "גמול היעדרות" על כל יום שישי שבו לא עבדו, ואילו הם החזירו לה את שוויו באופן חלקי בכך שיום העבודה הוגדר כשמונה שעות ו-10 דקות.

     

    מעבר לזה נטען כי התובע, שהרוויח אלפי שקלים ביתר מדי שנה, לא הציג עילת תביעה אישית וממילא הבקשה לא מתאימה להתברר כייצוגית בשל השוני בין העובדים. עוד התלוננה החברה על כך שעורך הדין של התובע הוא "תובע סדרתי", וכי התובע עצמו אינו תם לב כיוון שפוטר בשל הפרות אמון ומשמעת.

     

    אבל השופטת עידית איצקוביץ קבעה כי שיטת העבודה בחברה לא הייתה גמישה כלל וכלל אלא מוגדרת מראש, ולא אפשרה לעובד לשנות את שעות העבודה. הובהר כי בפסיקה שהתירה גמישות בשעות העבודה היומיות, הכוונה הייתה למקרים שבהם למשל העובד קיבל היתר לקצר את שבוע העבודה לארבעה ימים ולעבוד בימים האחרים יותר.

     

    מכל מקום, במקרה של התובע עולה כי ימי העבודה שלו חרגו משמונה שעות ושבוע העבודה, בוודאי זה שכלל ימי שישי, חרג מ-43 שעות כקבוע בחוק. מכאן שהתובע, שהיה זכאי לגמול עבור שעות נוספות, הוכיח עילת תביעה אישית שרלוונטית גם לעובדים נוספים, ובהחלט יש אפשרות שהתביעה תוכרע לטובתם.

     

    עוד נקבע כי השוני בתנאי העבודה ובתקופות העבודה של העובדים לא שולל את ניהול ההליך הייצוגי, "שכן מדובר בשוני מובהק ואינהרנטי הטבוע בתובעים בתחום משפט העבודה".

     

    בנוסף נדחו טענות החברה כנגד התובע ועורך הדין שלו. השופטת ציינה כי כלל לא הוכח שהעובד ביצע עבירות משמעת כלשהן, ואשר לעורך הדין שלו, הובהר כי הניסיון והמומחיות שלו בתחום צריכים לשמש "לזכותו ולא לרעתו". לפיכך, ניהול התביעה הייצוגית אושר לגבי כל מי שעבד בחברה בין אוקטובר 2010 לאוקטובר 2017.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובע: עו"ד אבי מור יוסף
    • ב"כ הנתבעת: עוה"ד חוודת ינקו וולמן, הדס זיגדון ורמי לנדא
    • עו"ד כפיר יפת עוסק בתביעות ייצוגיות
    • הכותב לא ייצג בתיק
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים