550 אלף ש' למשפחת קשיש שנפצע בתאונה

בן 82 שנפגע מרכב הלך לעולמו לפני שהסתיימה התביעה שהגיש נגד הנהג והמבטחת. יורשיו נכנסו בנעליו ויקבלו פיצוי על הנזקים שנגרמו לו

עו"ד עופר לוי | פסקדיןפורסם: 28.08.19 , 07:07

השופט הבכיר מנחם (מריו) קליין מבית משפט השלום בתל-אביב קבע לאחרונה כי משפחתו של קשיש שהלך לעולמו ב-2017, תקבל פיצויים בסך 549 אלף שקל בעקבות תאונה שעבר לפני כתשע שנים.

התאונה אירעה ב-2010 כאשר בן 82 חצה כביש ברחוב ראשי בנס ציונה, ונפגע מכלי רכב. כתוצאה מכך נגרמו לו נזקי גוף קשים, ובעיקר פציעת ראש ושבר בארובת העין. את התביעה הוא הגיש ב-2012 נגד בעל הרכב הפוגע ונגד המבטחת שלו "ביטוח חקלאי", אולם ב-2017, כאשר ההליך עדיין בעיצומו, הלך הקשיש לעולמו. בנסיבות אלה, עזבונו ובני משפחתו (יורשיו) נכנסו בנעליו.

תביעה

פרסם שגרושתו היא אם מזניחה - ויפצה אותה

מערכת פסקדין

אב לשניים שלח למעסיקים של אשתו לשעבר מכתב ובו טען שהיא מתעללת בהם. ביהמ"ש קבע שהוא עשה זאת במטרה להשפילה. הפיצוי: 25 אלף ש'

פרסם שגרושתו היא אם מזניחה - ויפצה אותה

בתביעה נטען כי עד התאונה היה המנוח אדם עצמאי ודינמי ואפילו עבד כיועץ מס בהתנדבות בעסק משפחתי, אולם לאחריה הוא הפך נכה סיעודי וסבל מאי שקט, מצב רוח ירוד וירידה בזיכרון. הירידה בזיכרון ובקוגניציה, לפי עמדת מומחה שצורפה, הייתה תוצאה של חבלת הראש.

התביעה התבססה בין השאר על חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירו-כירורגיה, שקבע למנוח 37% אחוזי נכות בעקבות התאונה. את הנזקים השונים, ובראשם "עזרת הזולת" (פיצוי על עזרת בני משפחה) וכן הוצאות רפואיות וכאב וסבל, העמידה התביעה על סך 729 אלף שקל.

מנגד, חברת הביטוח של הנהג העריכה את הסכום ב-130 אלף שקל. בין היתר טענה שהמומחה מטעם בית המשפט ביסס את מסקנותיו על התרשמות סובייקטיבית מהמנוח, ללא ביצוע של בדיקות רפואיות שהתחייבו בנסיבות העניין, כגון בדיקות נוירופסיכולוגיות ומבחני הערכה לבחינת מצבו הנוירופסיכולוגי. כמו כן, נטען כי גם לפני התאונה המנוח היה אדם לא בריא.

אבל השופט קליין כתב כי "כפי שהתרשמתי מעדותו של המומחה, חוות הדעת מטעמו אובייקטיבית ומקצועית. ניסיונות הנתבעים בחקירתם הארוכה להטיל בעדותו דופי או בחוות הדעת איזה שהוא פגם או למצער להפחית ממשקלה, לא צלחו". הוא הוסיף כי המומחה אפילו היה "שמרן" בקביעת אחוזי הנכות של המנוח כתוצאה מהתאונה, לאחר שעדותו, אותה כינה אמינה וקוהרנטית, שכנעה שפסיכיאטר או נוירופסיכולוג היו קובעים לו אחוזי נכות גבוהים יותר.

פסק הדין הפנה לעמדת מומחה בנושא שפרסומה בכתב עת רפואה ומשפט, ולפיה רופאים ומשפטנים רבים טועים כאשר הם מפנים נפגעי ראש להערכה אל פסיכולוגים או פסיכיאטרים, שהכשרתם אינה מתאימה לאבחון או טיפול בנפגעי מוח, כלומר נפגעי חבלות ראש שאינם לוקים בהפרעה נפשית.

כמו כן, לאחר שהעמיק במוצגים ובעדויות, שוכנע השופט כי אכן עד לתאונה המנוח היה צלול ותפקד באופן עצמאי. "על כן, מסתבר יותר להניח כי יכולותיו הקוגניטיביות והתפקודיות נפגעו והתדרדרו בעקבות התאונה והחבלה בראשו, ואינני רואה ב'תג הגיל של המנוח' כגורם הסותר קביעה זו," הוסיף השופט.

לפיכך הועמדה נכותו הרפואית על 37%, כפי שקבע המומחה מטעם בית המשפט. כנגזרת מכך נקבעו שיעורי הפיצוי בגין רכיבי הנזק השונים. השופט הורה לנתבעים לשלם לבני המשפחה 549 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפטיות ושכר טרחת עו"ד בהתאם לחוק. מסכום הפיצוי ינוכו תשלומים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי.