שתף קטע נבחר

ליברמן, איפה סא"ל יוסל'ה?

לו רצו מערכת הביטחון וזה שפעם עמד בראשה, כבר היה בצה"ל מג"ד חרדי שהשפעתו על המגזר גדולה מכל חוק גיוס. אבל הרבה יותר כיף לשנוא

 

נתוני גיוס החרדים לצה
(צילום: shutterstock)

סא"ל יוסל'ה אדלשטיין הוא קצין מוערך. מג"ד קרבי שסומן לקידום. השנים הרבות באימונים ובפעילות מבצעית ניכרות על עורו שהכיר בעבר רק את הפלורסנטים של הישיבה. גם צלקות נותרו מההיתקלות בעופרת יצוקה, אז היה מ"פ צעיר. על חזהו הוא נושא, לצד כנפי הצניחה, את צל"ש הרמטכ"ל על חיסול שני מחבלים באירוע. אשתו חוי נושאת בעול ומגדלת את הילדים כמעט לבד. כאשר הרכב הצבאי חונה על יד ביתם, יוצאים אליו תשעת הצאצאים ויוסל'ה הלבוש מדי ב' מחבק אותם. הגמרא הקטנה מבצבצת מכיס מכנסיו.

 

 

אבל יוסל'ה איננו. המג"ד שיכול היה להוות מודל לחיקוי לאלפי בני נוער חרדים לא קיים. הוא לא נפל בקרב, חלילה, הוא פשוט לא נוצר מעולם.

 

על פי הערכות, בעשרים שנות גיוס חרדים לצה"ל באו בשערי הבקו"ם כ-30 אלף חיילים חרדים. הם שירתו וגזרו חוגר – ועדיין אין לנו מפקד חרדי בכיר אחד. הסטטיסטיקה לא פוגעת והחרדי נשאר חייל פשוט. למה?

 

אביגדור ליברמן, שר ביטחון לשעבר, תוקף את החרדים על שאינם מתגייסים. לאחרונה הוא הציג סרטון משחיר ומביך ובו יהודי בוגר מלחמת ששת הימים שחייו מלאים בעשייה ונתינה – כפרזיט. בנוסף השחיל ליברמן בקמפיין את המשפט: "אנחנו לא מבקשים שתתגייסו לסיירת מטכ"ל – רק רוצים שתתגייסו". כביכול הוא עושה הנחה לחרדים. רק ללבוש מדים, ודי.

 

אז לא. לא מדובר בוויתור אלא בהדרה. לא סתם נתון מעמדם של בני הישיבות, ולא של אזרחים ערבים למשל, במרכזו של ויכוח ארוך שנים בחברה הישראלית סביב "חוק הגיוס". אם נלמד זכות ונתעלם גם מהצורך הפוליטי וההשתמטות החילונית, נוכל לומר שהסיבה שליברמן, וכמובן גם יאיר לפיד, מבקרים דווקא את החרדים, היא האמונה בשותפות הגורל היהודית, בנצח ישראל, ולא בשירות כתף אל כתף עם איימן עודה.

צה"ל הכיר לפני שני עשורים באורח החיים היהודי שמרני עבור החייל הפשוט, ולא מכיר בו בקורסים הפיקודיים ובמסלול הקצונה. זו הסיבה העיקרית שבגינה התהליך שמתחיל לוחם חרדי עם יכולות פיקוד, ממשיך רק קצת מכוח האינרציה – ומתמסמס. כי מה לעשות, חיי היהודי החרדי האותנטי לא משתנים מיום לידתו ועד יום מותו.

 

כך, מודל השירות הקיים, ללא מסלול פיקודי, חוסם בפני החייל החרדי אופק משמעותי בצה"ל, אשר להגדירו "קריירה" יהיה עוול עבור מפקדי וגיבורי צה"ל לדורותיהם.

 

למרבה הצער לא מדובר בתקלה כי אם בתפיסה. בהמלצות עמותת השמאל "המכון הישראלי לדמוקרטיה" לצה"ל הוגדר במפורש שגיוס חרדים הינו בעדיפות שנייה לגיוס נשים, ושיש לצמצם את מודל הגדוד החרדי למסגרת פלוגתית בלבד. צה"ל אימץ זאת.

 

במסגרת ניהול המתחים והמורכבויות בין האוכלוסיות השונות בתוך הצבא, ליברמן לא נקט שום פעולה מאזנת שתאפשר את פיתוח החייל החרדי. נכון, אי אפשר להעמיס על כתפיו של ליברמן את כל תקלות הצבא אך הקמפיין שלו כפוליטיקאי מסביר היטב את שורש הבעיה ומחזיר את הכדור אליו.

 

מי שבאמת רוצה לקדם את הנושא, מתוך כבוד לחברה החרדית אשר ערך ההתנדבות בה גבוה מאוד, ישכיל לכבד את אורח החיים היהודי-שמרני מדורי דורות. כי מה שתעשה קבוצת מג"דים חרדית אותנטית, אשר תוכיח לנוער שאפשר לפרוץ את תקרת הזכוכית, לא יעשו אלף חוקים או קמפיינים.

 

זה כמובן מורכב ודורש לשבור את הראש, אך אני מאמין שכך צריכים לעשות בנימין נתניהו ופוליטיקאים שדוגלים בגזרים, ולא במקלות. ליברמן מעדיף ללכת על העבודה הקלה – ולהפיק סרטונים.

 

  • אביעד גדות הוא סרן במיל', לשעבר רב בית הספר להנדסה צבאית

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים