עמידת מוצא
"טיול שורשים", כאן 11, 21:34
נדמה שאיש אינו מופתע מההשתתפות של אברהם טל ב"טיול שורשים", סדרה חדשה שבה סלבס מתחקים אחר עברם המשפחתי. למה? מאותה סיבה שהוא משתלב בטבעיות גמורה בפסיפס של "שבט אחים ואחיות", שיר העשור בתחום מסיבות הסיום והצלצול להפסקה.
הדימוי של הזמר הפופולרי מייצג נאמנה את הרוח המשותפת לשני הפרויקטים: פרסומת קיטשית לחיזוק הזהות הישראלית בתקופה של פילוג וכאסח. בשיר טל קיבל את הספוט השני, אחרי דויד ברוזה. כאן הוא מככב בפרק הבכורה. אפשר אפילו לקרוא לזה קידום.
אלא שלהיט מתקתק הוא לא יצירה דוקומנטרית. טל, מוזיקאי מוכשר ופרפורמר מצוין, כבר התקשה לסחוב כדמות טלוויזיונית עוד בעונתו היחידה בתור שופט ב"דה ווייס". מה שעובר ככריזמטי ומלהיב על הבמה אינו בהכרח מספיק מול המצלמות ועוד לפרק באורך 50 דקות. לכן תיעוד הנסיעה שלו עם הוריו ואחותו למרסיי שבצרפת ממאן להתרומם, ואף נזקק לאיפור תסריטאי כבד על מנת לזוז. די לצפות בפרק השני, שבו טהוניה רובל מסתערת על אתיופיה כדי להבין את ההבדל.
הדבר בולט במיוחד דווקא בגלל נרטיב בעל פוטנציאל: טל מגיע עם בני המשפחה לעיר הנמל בעודו מתמודד עם התפרקות נישואיו. ניכר שהאופן שבו אביו מוריס ואמו ריין שרדו את טלטלת ההגירה, שבה האב היה הגורם הדומיננטי לעומת האם הסקפטית, מעוררים אצל טל תחושות של החמצה ואשמה. למרות איפוק מקסים למדי, הרושם הוא שכך גם חושבים מוריס וריין.
החשיפה מקרוב לסטנדרטים הגבוהים שהציבו ההורים מעצימה את השבר שטל חווה ממילא. במונולוג יוצא דופן בפתיחותו ביחס אליו (ובחוסר נינוחות מופגן), הוא אכן מתוודה שיצא למסע גם כדי לגשר על הפער התפיסתי בינו ובין הוריו: הם דוגלים בתחזוק החבילה בכל מחיר והוא מאמין שבחיים יש "פעולות שהן הרבה יותר גדולות ממך". ולמרות זאת, הנושא נותר כמעין פיל שמוטל בחדר. גם שחזור תמונת החתונה של ההורים, שם טל מתרגש להתוודע לרובד חדש בקשר העמוק ביניהם, לא מנוצל כדי לפתוח את מה שבאמת יושב על ליבו.
במקום, "טיול שורשים" צועדת בדרך כל בשר בז'אנר ה"מנין באתי": הנוסטלגיה השמאלצית כלפי המסורת, כולל שירת "קול גלגל" בבית הכנסת; הדגשת הפחד מפני האנטישמיות; הנימה המצקצקת לאור הכניסה של תושבים מוסלמים לשכונות; וכמובן המסקנה הכה מקורית ולפיה למרות הכל, לא הייתה ברירה אלא לעלות ואין כמו בארץ. כמעט כרגיל: לא משנה שהדרמה האישית הרבה יותר מעניינת וגדולה מזו הקולקטיבית; במאבק בין שניהן, אין דקה של ספק מי תנצח.
“מאסטר שף” נמצאת בשיאה של עונה מצוינת, אולם הפיצול של “משימת הקמח” לשני פרקים הוא חוצפה גם במונחי ריאליטי ישראלי. עם כל הכבוד לרצון של קשת לייצר מקפצת רייטינג עבור “זה לא הגיל”, הצופים סובלים מספיק מהנוהג המגונה למרוח, לנפח ולגרור כל דקה על פני שלושה עשורים. המינימום שמגיע להם הוא משימה שמתחילה ונגמרת באותו פרק. במקום, הם חטפו מקשת ומ”מאסטר שף” ביצה מלאה בקמח ישר לתוך הפרצוף.
