הרומן של ענקית הבירה העולמית עם ישראל
אחרי שרכשה סטארט-אפ ישראלי שמודד באמצעות חיישנים את צריכת הבירה בברים, התאהבה חברת AB InBev בהייטק הישראלי והחליטה להקים כאן מרכז מחקר ופיתוח. "אנחנו מרגישים פה יותר נוח מאשר בעמק הסיליקון", אומרים בחברה שאחראית על כרבע מצריכת הבירה העולמית. לחיים!
הנתונים של וייסבירגר נאספים בצורה אוטומטית, באמצעות חיישנים שמחוברים ישירות לברזי הבירה בברים. ככה מתגלה ש-30 אחוזים משתיית הבירה בברים מתרחשת ב-45 הדקות שלפני תחילת המשחק, והיא מגיעה לשיאה ארבע דקות לפני תחילת המשחק, כשבשלב זה כל אחד מברזי הבירה בבר מוזג כ-5 ליטר לדקה. במחצית השנייה אנחנו שותים פחות בירה - רק 23 אחוזים נצרכים במהלכה.
אפשר לקרוא להן חברות "בירה-טק" - סטארט-אפים שמשלבים טכנולוגיה ובירה. בתחרות שבין ענקיות הבירה העולמיות, הטכנולוגיה היא מה שמסתמן כערך המוסף שיביא את הגדלת המכירות. זו כנראה הסיבה שחברת הבירה הגדולה בעולם, בעלת השם המסובך אנהוייזר-בוש אינבב (Anheuser-Busch InBev), שמה את עינה בטכנולוגיה של וייסבירגר. בינואר 2018 היא רכשה את הסטארט-אפ התל אביבי והחלה בקידום מאסיבי של הטכנולוגיה למאות אלפי בעלי ברים שהיא עובדת איתם בעולם.
קרוב לשנתיים לאחר מכן, המותג של וייסבירגר שומר על עצמאותו למרות שהחברה נבלעה לתוך אינבב. תחת המותג Beverage Analytics החברה מציעה טכנולוגיית ניתוח נתוני צריכת משקאות לברים, גם כאלה שאינם לקוחות אינבב. ללקוחות אינבב המערכת מציעה מבצעי קידום מכירות, הנחות וצ’ייסרים על בסיס הצריכה בכל רגע. המוצר החדש של החברה, Trayz, נועד לאפשר לבעלי הבר למדוד את הביצועים בכל רגע נתון מול הברים השכנים ולהגיב מיידית.
כמה דברים שכדאי לדעת על אינבב: מדובר ביצרנית הבירה הגדולה בעולם, שאחראית לכרבע מהצריכה העולמית של המשקה, וגם בחברה הגדולה בעולם של מוצרים צרכניים ארוזים. היקף מכירותיה הגיע ב-2018 ל-55 מיליארד דולר. החברה צמחה בעקבות שורה ארוכה של מיזוגים בין חברות בירה ומבשלות בעולם והיום היא מחזיקה ביותר מ-400 מותגי בירה בכ-100 מדינות בעולם.
כשאתם מרימים כוס באדווייזר, זה אינבב. גם אם הזמנתם בקבוק קורונה או סטלה ארטואה, זה אינבב. חובבי בק’ס, הוגרדן, או לף? כולן אינבב. ועוד לא התחלנו לדבר על בירות מקומיות כמו Jupiler, הבירה הלאומית הבלגית, Oranjeboom ההולנדית, Skol מסקוטלנד,Tolstyak הרוסית, Alexander Keith הקנדית, Brahma הברזילאית, Becker מצ’ילה, Busch האמריקאית. ואלה רק כמה דוגמאות על קצה הכוסית.
ספק אם באינבב התעניינו בשוק הבירה הזעיר בישראל, שצריכת הבירה בו נאמדת ב-15 ליטר לנפש לשנה, שבריר מהצריכה בארה"ב או אירופה. אבל העניין שלהם צמח אחרי רכישת וייסבירגר, כשבהנהלת החברה למדו להכיר את סצינת ההייטק הישראלית ונדמה שהשתכרו ממנו. אינבב זיהתה את יכולות הגנת הסייבר הקיימות בישראל ובחודש יוני השנה הודיעה על הקמת חטיבת הגנת סייבר בישראל, במרכז טכנולוגי שהקימה במגדל סונול בתל אביב.
לפני כמה שבועות הגיעו ראשי המחקר והפיתוח של אינבב לביקור בישראל, והכריזו ששלוחת ההייטק שלהם, שזכתה לשם The Beer Tech, תרחיב את פעילותה מעבר לסייבר ותכלול גם פיתוח טכנולוגיות פודטק, אגריטק, תעשייה 4.0 ועוד.
"אקוסיסטם אמיתי"
"אנחנו כאן כי אנחנו חושבים שיש כאן ערך עבורנו", אומר פול דונלדסון, סגן נשיא עולמי לאסטרטגיה באינבב. "ראינו דברים נהדרים בתחומי החקלאות והיבולים, פגשנו אנשים מהאקדמיה, חברות גדולות וסטארט-אפים. אנשים משתמשים במונח ‘אקוסיסטם’ יותר מדי, אבל כאן זה רלוונטי, זה באמת מרגיש אקוסיסטם אמיתי. כולם מסבירים לנו למה ישראל היא מיוחדת ואני חושב שזה אמיתי. יש כאן תחושה של מומנטום בעולם הסטארט-אפ והטכנולוגיה".
דונלדסון והצוות שלו שמעו מהישראלים את כל הדברים שאנחנו בישראל אוהבים לחשוב על עצמנו – מדינה קטנה בשכונה בעייתית, צבא מתקדם שמכשיר מומחים ממדרגה ראשונה, מחסור במשאבים שמכריח אותנו להמציא דברים – וגם למדו על ה"חוצפה" הישראלית, שנראית להם עניין מגניב. הרבה אנשי עסקים מחו"ל מגיעים לישראל כל הזמן, הרבה מהם נשבים בקסם, שלפעמים אנחנו שוכחים שיש לנו. אבל במקרה של אינבב, זה נראה כמו אהבה חסרת תקנה. "אחד הדברים שגילינו כאן", אומר דונלדסון, "זה שאם אתה מגדיר את הבעיות וזורק אותן לאקוסיסטם הישראלי, זה יותר חזק מאשר אם נבוא עם פתרונות ונבקש לבצע אותם. אז אנחנו מקדישים זמן להגדרת הבעיות ומחכים לפתרונות".
טוני מיליקין, מנהל קיימות ראשי באינבב, אומר שהתפקיד שלו הוא לחשוב מעבר לבירה: "אנחנו רוצים לקחת את הרעיונות המגניבים שלנו ולראות אם אפשר ליזום פה פעילויות חדשות. לחשוב בקטן זה קל, לנו יש יכולת לחשוב בגדול. ראינו דברים די מגניבים כאן, ראינו שהישראלים פתוחים, מקשיבים. לא שמענו אפילו פעם אחת 'אי אפשר לעשות את זה'. כן שמענו 'האם חשבתם על האפשרות הזאת?' וזה משתלב מצויין בתרבות הארגונית שלנו".
איך אתה מעריך את הפוטנציאל של ההייטק הישראלי עבורכם?
"במיליארדים. ראינו פה הרבה דברים. אנחנו חושבים שמימון חקלאים זה עניין גדול ויש לנו יכולת לעזור לחקלאים בעולם בשיתוף הבנקים. אנחנו נרחיב את היכולת האנליטית שלנו, זה כמו גוגל על סטרואידים. אנחנו רוצים להגיע ל-100 אחוזים מיחזור פסולת. מצאנו שכשליש מהפסולת שלנו היא חלבונים, אפשר להאכיל בזה 20-25 מיליון אנשים בשנה. אנחנו מנסים לברר מה אנחנו יכולים לעשות מעבר לבירה ואני חושב שתל אביב היא הזדמנות אדירה לעשות את הדברים האלה כאן”.
אז אנחנו צפויים לראות בקרוב "ביר בורגר", המבורגר מחלבון בירה?
"יש לנו סטארט-אפ שסיים כבר את שלב הפיילוט ומתחיל לייצר בהיקף נמוך חלבונים במצב יבש, מסיסים במים. בינתיים כבר ראינו יוגורט על הבסיס הזה, גם גלידה, הכל יהיה חלק מתהליך יצור הבירה. תחשוב על זה: הפסולת הזאת הייתה שם תמיד ואנחנו מכרנו אותה לחקלאים כאוכל לחזירים. אבל אני לא חושב שנייצר המבורגרים. אנחנו נסייע למי שירצה לעשות את זה".
לואיס ורונסי, מנהל טכנולוגיות וסייבר באינבב, הוא למעשה ישראלי בפועל, לאחר שהעתיק את מקום מגוריו להרצליה. מרכז הסייבר של אינבב מעסיק כיום שבע חברות סייבר ישראליות כנותנות שירותי הגנת סייבר לרוחב החזית כולה, והוא גם אחראי על פעילות וייסבירגר, מה שמצדיק את שהותו של ורונסי בישראל כל העת. “זו הוכחה למחוייבות שלנו כאן. כל דבר שאנחנו עושים, זה בגדול, גם המרכז בישראל".
גם ורונסי נמנה עם מעריצי ההייטק הישראלי: "ידענו כל הזמן שזה מקום טוב לאתר טכנולוגיות סייבר, אבל זו הייתה הפתעה שיש פה גם הרבה דברים אחרים. למעשה אנחנו מעדיפים חברות ישראליות על פני עמק הסיליקון כי יש ישירות ותקשורת קצרה, אנחנו מרגישים פה יותר נוח”.
מוסיפים קנאביס לבירה
אל ורונסי מצטרף כעת אבי קרמר, ישראלי חוזר ועובד ותיק באינבב, שיהיה אחראי לפיתוח מערך הקשרים עם ההייטק הישראל. "הפוקוס העיקרי שלנו הוא על אג’נדת חדשנות הפתוחה", הוא אומר, "חדשנות פתוחה זה לפתוח דלת בפני האקוסיסטם, להציף את הצרכים שלנו ולראות מי עשויים להיות השותפים שלנו ולצמוח איתנו". לדבריו, השותפים יכולים להיות סטארט-אפים או חוקרי אקדמיה, אבל גם חברות ותיקות שיבואו עם פתרונות מתאימים.
ואחרי כל זה צריך לזכור שאינבב היא בכל זאת חברה מוטת צריכה, שמחפשת בראש ובראשונה להגדיל את מעגל הצרכנים שלה. זו הסיבה שההתרחבות מעבר לייצור בירה מתחילה במוצרים קרובים, אם כי מעניינים. למשל, האם הייתם שותים יין בפחיות? אז בקרוב על המדפים. משקאות עם קנאביס? גם כן, באותם מקומות שבהם הצריכה היא חוקית, כמובן.
מה עם פתרונות לבעיות הרעב בעולם?
מיליקין: "דיברנו על זה הרבה. לחברה יש יכולת מדהימה לחלום בגדול, ולא נפחד לקחת על עצמנו את זה".
