"בתחום החינוך לא רואים חשיבה ולא קידמה. ואף אחד לא מדבר על זה"

בשיתוף אורט

שנת הלימודים נפתחה, אך לא לפני האיומים השגרתיים בשביתה מצד ארגוני המורים, כאשר מהצד השני משרד החינוך ומשרד האוצר הנמצאים בממשלת מעבר ואי ודאות גדולה מאוד באשר להמשך הדרך. אך אם שמים את בעיות היום-יום בצד, מתי בפעם האחרונה שמענו על מצב החינוך מנקודת מבט של אחד מהאנשים העומדים בראש אחד מרשתות החינוך הגדולות בישראל?

"אנחנו נמצאים בתקופת בין הערביים כבר תקופה ארוכה מאוד", אומר צביקה פלג, מנכ"ל רשת החינוך אורט. "לעניות דעתי זה התחיל הרבה לפני תום הקדנציה של השר לשעבר בנט. מערכת החינוך מדשדשת מזה שנים רבות כתוצאה מחוסר יכולת של ממשלת ישראל לקבל החלטה על השאלה 'חינוך לאן?' ".

"שר חינוך שבא לתקופה קצובה וקצרה, לא יכול לבצע שינויים ורפורמות. כמו שזה מובן לגבי משטרת ישראל וצה"ל, אותם מנהלים אנשי מקצוע ומעליהם שרים שלא מתערבים להם בתכנונים ובאסטרטגיות - בחינוך מעצבי המדיניות לא הגיעו למסקנה של הקמת רשות לחינוך בראשות איש מקצוע ולא איש פוליטי".

לדבריו, "זה מתבטא בהרבה היבטים, כמו שיטת התקצוב ופתרון בעיות, המושפעים מהפוליטיקה של השר המכהן. כבר שנים שאני אומר שנדרשת רפורמה אמיתית, אבל לצערי הרב, בשתי מערכות הבחירות האחרונות לא שומעים על מערכת החינוך. אני נדהם איך דור העתיד של ישראל לא מרים קול צעקה של 'החינוך לאן?' ".

למרבה הצער, אומר פלג, "למשרד החינוך אין אסטרטגיה. אין תכנית חומש, כמו זו שהגשנו לפני מספר ימים. היום אין ארגון או מפעל שמתנהל בלי אסטרטגיה - אבל משרד החינוך מתנהל כך. עדיין לא הבינו שחינוך צריך לעמוד בפני עצמו, בלי תלות פוליטית קצרת-טווח".

גאים לשרת את כלל אוכלוסיית מדינת ישראל

"אחד הדגלים שלנו הוא שירות של כלל האוכלוסייה" אומר פלג. "מתוך 250 הקמפוסים של הרשת, 25 מהם הם בתי ספר דתיים, לעומת קומץ קטן רק לפני מספר שנים. באוכלוסייה החרדית יש לנו כבר 20 בתי ספר, מכל גווני החברה החרדית, כולל בית ספר לבנות בבני ברק, שם הבנות מוכוונות ללימודי הנדסאות. באלקנה קיבלנו את ניהול בתי הספר התיכון, והיום אחד מהמובילים מבחינת המדדים. אנחנו נמצאים במגזר הערבי והדרוזי בשיעורים משמעותיים, וחולשים על המגזר הבדואי, בעיקר בדרום ועד לשבטים שעל גבול רפיח". מבחינה זו, פלג גאה בשינוי המשמעותי שהתרחש בפזורה. "אם פעם תלמידות היו מסיימות אחרי 8 שנות לימוד, היום 85% מהן מסיימות י"ב".

"כחלק מהערך החברתי, אנחנו גם מנהלים תנועת נוער, אורטוב, בה משתתפים 25 אלף נערים העוסקים במגוון פעילויות קהילתיות, חברתיות וחינוכיות. לדעתנו, אי אפשר להטמיע חינוך בלי ללמוד איך להיות בני אדם", אומר פלג. הדגל השני שלדבריו הרשת נושאת בגאווה הוא 'מדע וטכנולוגיה'. "בכל בית ספר של הרשת, 60% בוחרים מגמות של מדע וטכנולוגיה. זה העולם של המחר. כל המקצועות חשובים, אבל בסופו של דבר, האופק העתידי, החוסן הכלכלי של ישראל – הוא המדע והטכנולוגיה. כל בית ספר שאנחנו קולטים, מגיע אחרי 3 שנים לשיעור גבוה של לימודי מדע וטכנולוגיה".

"המטרה היא לפתח מודלים חינוכיים עתידיים"

השנה הרשת נמצאת במצב ייחודי, בו היא תנהל את כל בתי הספר העל-יסודיים בקריית גת, לרבות אולפנה וישיבה. "מבחינת חזון, כשאתה מקבל את כל החינוך העל-יסודי בעיר, במיוחד בעיר עם אוכלוסייה במצב סוציו-אקנומי נמוך, חלק מהמשימה היא לסנכרן, ולבנות תכנית מערכתית חינוכית" מפרט פלג. "ה'אני מאמין' שלנו הוא לא להחליף את משרד החינוך, אלא לפתח מודלים חינוכיים עתידיים, שהמשרד יאמץ אותם".

למידה חוויתית מוטמעת טוב יותר. (צילום: משה שי)

"מדינת ישראל עובדת על שבלונות תקציביות, אבל אנחנו אומרים 'לא - קודם נמפה, נבדוק את הצרכים, ונבנה תכנית מקיפה של 3 שנים'. נבנה את קריית גת בתור מודל חינוכי, החל מגיל גן", לדבריו.

להטיל ספק בכל פרדיגמה

פלג מעלה שאלות שמערערות את הנחות הבסיס של משרד החינוך, ומאתגר את הפרדיגמות המקובעות בתחום. "למה צריך 12 שנות לימוד? מ-1948 אנחנו עומדים על 12 שנים. הרי לא לומדים היום כמעט בכתה י"ב, מלבד בגרויות. אנחנו עומדים ליישם, בשתי רשויות קטנות מאוד, מודל של 11 שנות לימוד - המורים ילמדו עוד חודש בכל קיץ, נקצר את החופשות, ניתן למורים תשלום מיוחד, ונקצר את משך הלימודים. המטרה היא להקדים את הבגרויות מהשנה האחרונה, ולפנות אותה ללימודים מקצועיים, מכינות קדם-צבאיות, לימודים לתואר אקדמי - סיכמנו על כך עם אוניברסיטת חיפה".

"חינוך זה משהו יצירתי ועוצמתי, ואי אפשר להעתיק כל שנה את אותו דבר. לצערי מדינת ישראל לא עושה שינויים - כתוצאה מפחד מארגוני המורים, כתוצאה מחוסר חזון. עצם זה שלא יודעים אם שנת לימודים תיפתח יומיים לפני, מראה על הכוח של הארגונים. אנחנו נעשה הכל כדי לשנות את דעת מעצבי המדיניות במדינת ישראל, בלי לפחד מארגוני המורים - גם מבחינת תכנים וגם ארגונית", מצהיר פלג.

צביקה פלג, מנכ"ל רשת "אורט" ישראל. (צילום: משה שי)

בנוסף, חלק מהחזון של פלג כולל העלאה משמעותית של רף הכניסה ללימודי הוראה בישראל. "נכון להיום, כשמקבלים מועמדים עם נתונים יחסית נמוכים, זה יוצר מצב בו ברור לכולם שהמורים הם Second Best. אם נעלה את רף הקבלה, במשך שנה-שנתיים לא יהיו מספיק מורים, אבל לאחר מכן תהיה הצפה של המורים הכי טובים שייכנסו למערכת".

"מערכת החינוך יכולה להגיע ליכולות טובות יותר"

לדבריו של פלג, אין אף רפורמטור שיבוא למשרד החינוך וינסח תכנית עבודה. "לקראת הבחירות הקודמות, הרשת הוציאה את 'חזון רשת אורט לקראת הבחירות' - אני רוצה לראות אנשים מקצועיים שבאים מהשטח, שיש להם אג'נדה". במצב הנוכחי, הוא אומר, "לא רואים במשרד החינוך חשיבה וקידמה, ואף אחד לא מדבר על זה.

חינוך הוא נושא יקר ערך. המערכת חשובה מאוד לטיפוח דור העתיד, והיא יכולה להגיע ליכולות טובות יותר, לאהבת ישראל טובה יותר".

מכינים את התלמידים לעתיד. אורט (צילום: משה שי)

"לתקצב רשויות ורשתות לפי מדדי הצלחה"

"הצעתי לשרי החינוך להתייחס לבית ספר על-יסודיים כמו מפעל, ולמדוד אותם לפי מדדי הצלחה", מספר פלג. "בכל תיכון המדינה משקיעה 10-30 מיליון שקלים. אי אפשר שראשי הרשויות ינוחו על זרי הדפנה וידעו שהם מקבלים תקציב, בלי להראות הצלחה ושיפור. ההצעה שלי היא לזמן את מנהלי רשתות החינוך כל שנה ולבחון את בתי הספר - אם במשך שנתיים-שלוש בתי ספר מסוימים לא מתקדמים, הרשת מקבלת כרטיס צהוב, ולאחר מכן כרטיס אדום, ובית הספר עובר משליטתה. אני יודע שגם אורט עשויה להיפגע, אבל לטווח הרחוק זה הדבר הנכון לעשות. ראשי הרשויות יידעו שהם צריכים להשתפר כל הזמן".

בשיתוף אורט