שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    להכין את התלמידים של היום לעולם התעסוקה של מחר
    מערכת החינוך המסורתית מבוססת ברובה על שינון של חומר. אולם ההתפתחות הטכנולוגית גרמה לכך שאין כיום מידע שלא ניתן למצוא ברשת תוך שניות, והכישורים הנדרשים בעולם התעסוקה הם דווקא חשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית, עבודת צוות עוד. תוכניות לימוד חדשניות ושיתופי פעולה בין מערכות חינוך לבין חברות הייטק ותעשייה גדולות מנסים לגשר על הפער ולתת לתלמידים את הכלים המתאימים למאה ה-21

    בשיתוף רשת "עמל"

     

    שנת הלימודים נפתחת, וכמדי שנה שוב עולות התהיות לגבי מידת הרלוונטיות של מערכת החינוך של היום לכישורים שיידרשו בעתיד מבוגריה. כן, תלמידי כיתות א' של היום יסיימו את לימודיהם, כך צופים המומחים, בעולם בו מקצועות לא מעטים ייעלמו ואת מקומם יתפסו מקצועות ותפקידים שידרשו תכונות וכישורים חדשים.

     

    אז נכון, אי אפשר להתעלם מהעובדה שמערכת החינוך בישראל התקדמה רבות בעשור האחרון, אבל עדיין ישנם איים רבים של סביבה מיושנת ואפרורית, ושינון חומר לימוד שלא רלוונטי לחיים האמיתיים ולצרכים העתידיים. יותר מכך, ישנה הסכמה רחבה על כך שהמערכת צריכה להתאים עצמה לעולם העתידני, לאלמנטים כמו חשיבה יצירתית, עבודת צוות ופיתרון בעיות ולחיבור תלמידים לסביבת העבודה הטכנולוגית שתשלוט בכיפה בעתיד הלא רחוק.

     

    מי שמנסה לספק את הכלים החינוכיים העדכניים הוא "מטח" - המרכז לטכנולוגיה חינוכית, אחד הגופים המשפיעים ביותר על מערכת החינוך הישראלית. "תוכניות הלימודים הקיימות מבוססות אך ורק על ידע, אך הפיתוחים המתקדמים מכוונים לכך שהמכונות החכמות יהיו מבוססות ידע וינגישו לנו אותו כל אימת שנצטרך. ההשלכה מכך היא ששינון החומר כפי שזה נעשה במערכת החינוך הוא אנכרוניסטי. צריך לשנות את תוכנית הלימודים כולה ולטפח יכולות שיתאימו לעולם הקריירה העתידי. על אלו ניתן למנות כישורים 'רכים' כגון חשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית, עבודת צוות ושיתופי פעולה", אומר גיא לוי, מנהל החדשנות ב"מטח".

    עמל ()
    "עולם גלובלי חדש". תלמידי רשת "עמל".

    אחת הדוגמאות שלוי נותן לשינויים ש"מטח" מנסה לקדם היא הפיכת לימוד רוטיני על מעגלים חשמליים במגמות המדעים בחטיבות הביניים ללימוד חווייתי, העושה שימוש במציאות רבודה. "פיתחנו תוכנה שיודעת להפוך את מצלמת המחשב למציאות רבודה ובאמצעותה התלמידים לומדים לבנות מעגל חשמלי. יתרה מכך, רתמנו את הסמארטפונים, המכשיר הטכנולוגי שיש לכל תלמיד בכיס היום, ופיתחנו אפליקציה שמתחברת לתוכנה הזו כשכל מה שנדרש הוא חיבור לאינטרנט. התלמידים לומדים באמצעות הסמארטפון ומציאות רבודה כיצד לבנות מעגלים חשמליים תוך התמודדות עם פתרון בעיות - שזו אחת המיומנויות החשובות בעולם התעסוקה של המחר. ביצענו פיילוט ב-20 כיתות בבתי ספר שונים וההצלחה הייתה גדולה. כעת אנו פועלים על מנת להטמיע זאת פורמאלית במערכת החינוך", הוא מספר.

     

    דוגמא בולטת לחיבור בין עולם התעסוקה החדש לבין התלמידים של המאה ה-21 הינו פרויקט "מהנדסות העתיד", שיתוף פעולה בין התעשייה האווירית ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet. אחת מהנשים האמונות על יישום הפרויקט היא ד"ר יעל טרמין, ראש מנהל מנהיגות ומצוינות טכנולוגית בתעשייה האווירית, המשמשת כמנטורית-על בפרויקט. "חינוך מדעי טכנולוגי מוביל לחברה בריאה ולכלכלה חזקה ברמת התעשייה והמדינה. לכן הוא צריך להיות איכותי עם אוריינטציה אקדמית", היא אומרת.

     

    "לשם כך דרוש שינוי במערכת החינוך. יש להקנות לילדים ולנוער כלים שיאפשרו להם לחקור וללמוד לבד, ונכון לעודד שיח מדעי כבר בגילאי גן. לשם אנו מנסים לכוון. בפרויקט 'מהנדסות העתיד' אנו חושפים מידי שנה 100 נערות בכיתה י"א לעולם תוכן שכולל מל"טים, לוויינים, טילים וכדומה. החשיפה הזו גורמת לאחוז גדול מהנערות להתגייס ליחידות טכנולוגיות מובחרות, במה שמשפיע באופן ישיר ועקיף על צה"ל ועל התעשייה".

    עמל (צילום: באדיבות רשת עמל)
    תלמידי רשת "עמל" בהאקטון טכנולוגי במשרד מייקרוסופט. (צילום: באדיבות רשת עמל)

    היזם אסף עמיר הקים את חברת בריינטופ, שמפתחת תוכניות לימוד בתחום ה-IOT (האינטרנט של הדברים) תוך נגיעה בנושאים כמו לימוד שפות תכנות ובינה מלאכותית. "נכון להיום התוכניות שלנו מוטמעות בתיכונים, אבל היעד שאותו הצבתי לעצמי ועליו אני עמל כעת הוא לבנות תוכנית לימוד דומה המותאמת גם לתלמידים בכיתות המוקדמות של בתי הספר היסודיים. היעד הוא שכבר בשנת הלימודים הקרובה תלמידים בשכבות הצעירות ייחשפו לתכנים האלו", הוא אומר.

     

    מה המטרה שלך בכך?

    "אפשר לדמות את זה לטיפוח ילד כספורטאי צעיר עד להגעה שלו כבוגר לאולימפיאדה. אם נחשוף את הילדים הצעירים לטכנולוגיה בגילאי 8 או 9 נוכל להגיע לרמות גבוהות ביותר בגילים המבוגרים יותר".

     

    אתה סבור שילדים יכולים ללמוד שפות תכנות בגיל מוקדם כמו 8?

    "ילדים בכיתה א' וב' לומדים לקרוא ולכתוב בעברית, שנחשבת לשפה קשה יחסית עם אותיות רבות בעלות צלילים דומים. אם ילדים מצליחים ללמוד את השפה הזו, אין סיבה שהם לא יצליחו ללמוד באותו גיל את שפות התכנות".

     

    דוגמה נוספת לשיתוף פעולה בין תלמידים לתעשייה היא החיבור בין רשת החינוך "עמל" לבין חברת מיקרוסופט. במסגרת המיזם, "עמל" מפתחת מסלול לימודי ייחודי, שמטרת העל שלו היא הנגשת תחום הבינה המלאכותית (AI) לבני נוער דרך הקניית מיומנויות, הכשרה והתנסות מעשית בו, ובכלל זה כתיבת בוטים מבוססי בינה מלאכותית. המסלול כולל בין היתר נושאים כמו יסודות התכנות בשילוב משחוק (Gamification), בינה מלאכותית ורובוטיקה, ואיתור מידע דיגיטלי ולמידה מתקדמת של בינה מלאכותית ופיתוח אפליקציות.

     

    "מדובר בעוד נדבך במרכזי היזמות של הרשת, המהווים חממות טכנולוגיות שבהן התלמידים מפתחים מיזמים חדשניים בעבודה משותפת עם מנטורים מההייטק ומהתעשייה המתקדמת", מסבירה עו"ד רוית דום עיני, מנכ"לית "עמל", "העולם הגלובלי החדש מציב אתגרים חדשים למערכת החינוך, כך שבית הספר חייב לקבל משמעות שונה לגמרי מזו שהורגלנו לה כל השנים. זה מחייב את מערכת החינוך לחשוב כמה צעדים קדימה".

     

    בשיתוף רשת "עמל"

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים