שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    להגביר את הרגישות המגדרית בבתי הספר

    צריך לשים לב מי מקבל את זכות הדיבור בכיתה, לשים סוף להסללה בשיעורי הספורט, ולעזאזל, להפסיק סוף סוף למדוד אורך מכנסיים לבנות

     

    כיתה (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    הסערה הציבורית שמתעוררת בכל פעם שמבקשים מילדות ללבוש מכנסיים ארוכים לבית הספר מבטאת היטב את הצורך לרענן תפיסות בכל הנוגע לחלוקה מגדרית בבתי הספר, ולוודא שהמערכת החינוכית פועלת לקידום שוויון מגדרי. יש כמה צעדים שצריכים להיות מוטמעים, מהגן ועד התיכון.

     

     

    ראשית, מורות ומורים צריכים לעבור הכשרה מגדרית מקיפה שתלמד אותם לזהות מוקשים קלאסיים בלימוד כיתה מעורבת. למשל, לשים לב למי ניתנת זכות הדיבור ומתי, ואילו ציפיות שונות יש מבנים ובנות – בין אם זה בנוגע להרמת כיסאות לסידור הכיתה, או התנדבות לקישוט. כמו כן, המגדור העמוק בשפה העברית מקשה על פנייה שוויונית. מורות ומורים צריכים להיות מודעים ומודעות לכך, כולל בפנייה ישירה לכיתה ובכתיבת מבחנים.

     

    שנית, חסל סדר מדידת מכנסיים לילדות ולנערות בכניסה לבית הספר ולכיתות. לבית הספר אפשר וצריך להגיע בלבוש סביר, אבל הנזק בסימון ילדות מגילים צעירים מאוד כאובייקט מיני ומושא לפיתוי הוא גדול מדי. כשבית ספר מודד לילדות ולנערות את אורך המכנסיים הוא הופך אותן לאובייקט מיני ומלמד אותן – ואת חבריהן – שהן עלולות להביא על עצמן פגיעה אם לא תשמענה לכללים, ושהאחריות היא שלהן, כי מהבנים אי אפשר לצפות להתגבר על יצר או לקחת אחריות על המיניות שלהם. זה מסר מעליב ופוגעני גם כלפי בנות וגם כלפי בנים.

     

    שלישית, חסל סדר הסללה מגדרית בשיעורי הספורט, תופעה שנתקלנו בה לא אחת בשנים האחרונות. כך, למשל, נערות מבית ספר במודיעין גילו, לתדהמתן, שהן מחויבות בפעילות ספורט הכוללת ריקוד, בעוד הבנים מחויבים בפעילות ספורט שאינה אמנותית, כגון ריצה, ועל כל אחד מהמינים נאסר לבחור בפעילות הספורט שיועדה לבני המין השני. החלוקה לקבוצות בשיעורי הספורט, בוודאי בגילים הצעירים, לא צריכה להיות לפי מין, אלא בהתאם לרמה ולקושי – כמו בארה"ב – וחייבת לאפשר לכל בן ולכל בת התנסות במגוון סוגי ספורט.

     

    כאשר בנות ובנים לומדים מגיל צעיר ביותר שנועדו להם תפקידי מגדר שונים, שלא רלוונטיים ליכולותיהם או לפוטנציאל האישי שלהם, וכאשר בנות מחונכות מגיל צעיר להסתיר ולכסות את גופן ולקשר אותו עם פיתוי ומיניות – התוצאה היא יחס בלתי שוויוני ומפלה כלפי בנות במערכת החינוך, והתנהלות שפוגעת בשוויון בין המינים ומחזקת סטריאוטיפים מגדריים פסולים שהגיע הזמן שיחלפו מהעולם.

     

    מערכת החינוך מוכרחה להיות רגישה למגדר, כדי שלילדות ולנערות באמת תהיה נוכחות שווה בכיתה. הדרישה הזאת לא יכולה להיות מכוונת רק למערכת החינוך הממלכתית: כל זרמי החינוך בישראל מוכרחים לכלול בתוכם את האפשרות השווה לבנות ולבנים. השדרה החינוכית כולה צריכה להבין את המשמעות המזיקה הקיימת היום בחלק מבתי הספר כלפי ילדות ונערות. ממשרד החינוך, דרך המנהלים והמנהלות, וכלה במורים.

     

    רק מערכת רגישה מגדרית תוכל לקיים את תכליתה: עיצוב תלמידי ותלמידות ישראל כסקרנים וסקרניות, בעלות ביטחון עצמי ויכולת לימוד ושינוי, ועם האפשרות לשגשג בחברה, בהתאם לכישוריהן ולכישוריהם, רצונן ורצונם, שאיפותיהן ושאיפותיהם, ובלי תלות במגדרם.

     

    • מיכל גרא מרגליות היא מנכ"לית שדולת הנשים בישראל

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים