"המירוץ למיליון": הדחה שוברת לב
בלי לגלות במי מדובר, נספר כי אחד הזוגות האהובים ביותר עזבו את "המירוץ", אחרי שרוב המתמודדים שמו להם עצור. אבל למה דווקא הם היו על הכוונת של שאר המתמודדים? וגם - אלוהים עובד קשה מהרגיל בקטמנדו
בוקר טוב, רקיקי זנגוויל מעודנים שכמוכם. אנחנו אחרי ערב לא קל, בו נפרדנו מעדן ואביעד, הזוג השנוי במחלוקת של העונה, אחרי שאוגפו ונעצרו על ידי שני שליש מהזוגות. דווקא ביום שבו אביעד הראה סימני התקוממות מול העריצות המאשימנית של עדן הם מגיעים אחרונים לשטיח. פייר? נשבר לי הלב. אביעד מחבק את עדן הדומעת, שניהם עומדים על חתיכת דיקט צהובה שנסחפה מהטיטאניק, אביעד לוחש לה "זה נגמר" בעוד שאריאל, קארין ואלוהים חולפים על פניהם בריצה לעבר השטיח, כשברקע פסנתר. סוף. מודה, הזלתי דמעה אפילו יותר מאשר בסיפור המרגש של אוראל וניסים על פיצה שהתקררה, ואני מוכנה לשים כסף שאפילו נסראללה ישב בבונקר שלו ומירר בבכי.
ובכל זאת, עם כל הכבוד לגורל ולקארמה, עדן ואביעד הודחו כי ארבעה מתוך שישה זוגות שמו להם עצור. למה זה קרה? הרי יש זוגות חזקים מהם. המממנים עקפו אותם ברוב הלגים, טינה ופיי כבר ביקרו בנישת הכבשה השחורה של המירוץ ודווקא בשני הימים האחרונים, כשהגיעו במקום הראשון, לא נעצרו. אייל וסיד בטח יותר מאיימים מהם. אז למה דווקא הם?
תשובה אפשרית אחת היא שמערכת היחסים שלהם אפשרה את זה. הזוגות האחרים צפו בהם מהצד ואני יכולה לתאר לי שמצד אחד נפעמו ואז חשו מאויימים מהנאמנות הטוטאלית וכח הסיבולת של פנקס הקטן והעובדה שהוא מוכן להזיז הרים בשביל אשתו בשעה שהיא חובטת בו בנחישות וברגישות. כמו כן אני מתארת לי שכשאת מתעללת בבן הזוג שלך כאילו לא היה בן אנוש, לאנשים מסביבך יותר קל לעשות את אותו הדבר. ואפילו הייתי מחליקה להם את הצעקות, אחרי הכל גם הממנים צווחים האחת על השנייה, אבל הם עושים את זה בתוך הסכם שבשתיקה שהם עדיין יחידה אחת ומשתמשים בזה כאמצעי לפרוק עצבים. בניגוד לעדן ואביעד הם לא לוקחים ללב. הייתי אומרת לך לשמור עליו טוב טוב, יקירה, כי האיש הוא אוצר, ובאותה נשימה אני מקווה שבאופק הזוגי שלכם מצפה התפכחות הגונה וטיפול זוגי ממש טוב, אחרי הכל, זה אלול.
עוד ביקורות טלוויזיה:
בשאר הפרק נחתו הזוגות במדינת התוכן השיווקי השבועי, להלן בית חב"ד בקטמנדו, להלן פינת הפרק הזהה "מה ישראלי בעיניך?". לא שהבנתי למה בית חב"ד צריך פרסומת, זה לא שיש לו מתחרים בקטמנדו, אין בית ברסלב או בית דוד גרוסמן שהמטיילים יכולים לבחור ביניהם, הרי מדובר במונופול. ובכל זאת, כדי לחלץ קצת פטריוטיות מהזוגות ולהכין אותם לפומפיית הרגש האמיתית, השיחות מהבית, הרימה ההפקה את הפרק היהודי ביותר בעונה: גלגול בתכריכים, ניירות עם כתב סתרים והשיא – שעשועון "אחי ישראלי", במסגרתו הזוגות מתבקשים ללמד גוי שבוי על התרבות הישראלית, ואז הם לוקחים אותו לבית חב"ד שם הרב חזקי מל אותו, מגייר אותו גיור כשר ופוקד אותו לליכוד.
כאן באה לידי ביטוי בשיאה האמביוולנטיות שלי לגבי קארין ואריאל. מצד אחד זוג חמוד לאין שיעור, קשובים אחד לשני והתקשורת שלהם מצויינת. מצד שני, יסלח לי האל, אני לא מסוגלת לסבול את כל הסינג'ורים שהם מפילים על אלוקינו. אני חושבת שהם היו אמורים להבין את הרמז ולהניח לישות השמימית כשהוא שלח אליהם תייר ישמעאלי, רחמנא ליצלן, שכל מה שעניין אותו היה להוציא פושים על השואה בסלולרי שלו או להעלות פוסטים בטוויטר על כמה מעצבנים היהודים האלה, בזמן שהם הסבירו לו דברים חשובים כמו מי הזמר הישראלי הכי אהוב ומה זה מזוזה. אולי כדאי שיתחילו קצת להאציל סמכויות למטה ולהאמין בעצמם, להתחיל במשימות קטנות ולפנות את אלוהים לעניינים כמו בריאה או מיתון עולמי או חסינות לביבי. ושלא תחשבו שלא ראיתי שקארין לא שמרה נגיעה בסוף המשימה. זהו. בפרק הבא קורים דברים מדהימים במדינה זרה וכולם שמחים. אילליקה!
