שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    דייר נפל במדרגות - יזמיות התמ"א 38 יפצו

    המעלית בבניין בת"א הייתה מושבתת, מעקה המדרגות הוסר ואחד הדיירים מעד על פסולת ושבר את הקרסול. הם ישלמו לו כ-166 אלף שקל

    בית משפט השלום ברחובות קיבל לאחרונה תביעה שהוגשה נגד יזמיות תמ"א 38 בבניין בתל אביב, על ידי דייר שמעד על פסולת בחדר המדרגות ושבר את הקרסול. השופטת רנה הירש קבעה כי החברות "קריגר נדל"ן ת"א", "קריגר זימן 4" ו-"קריגר 0404" סיכנו את הדיירים כשלא דאגו לפינוי אשפה, ועליהן לפצות אותו בכ-166 אלף שקל.

     

    האירוע התרחש בפברואר 2016, כשהתובע השתמש במדרגות המובילות מדירתו שבקומה השלישית כיוון שהמעלית הייתה מושבתת. הוא מעד על פסולת בנייה ופונה לבית החולים, שם עבר ניתוח לקיבוע שבר בקרסול. בתביעה שהגיש נגד היזמיות ומבצעות הבנייה הוא טען שהתרשלו בתחזוקת חדר המדרגות, שכן לא דאגו לפינוי הפסולת ולא התקינו מעקה חלופי. לדבריו, בעקבות הנפילה הוא נאלץ לבטל נסיעה משפחתית לחו"ל ולעבור לדירה שכורה כיוון שלא יכול היה לעלות במדרגות.

     

    הנתבעות הכחישו שהתרשלו או הפרו חובה כלשהי, ומכל מקום, לטענתן, התובע הסתכן במודע כשבחר להמשיך לגור בדירה למרות העבודות, ואף התרשל בעצמו כשמיהר למונית שחיכתה לו בחוץ.

     

    השופטת רנה הירש קיבלה את גרסת התובע לתאונה ולמצב המדרגות, וקבעה כי לא הוכח שמיהר או נהג בפזיזות. היא ציינה לחובת הנתבעות את העובדה שלא הביאו עדים רלוונטיים כמו הפועלים שמצאו את התובע, אדם שלטענתן ראה את המונית שצפרה לתובע והמפקח מטעמן.

     

    מנגד, התובע הציג תמונות שצולמו בסמוך לתאונה והעידו על מצבן הבעייתי של המדרגות, וגיבה את גרסתו בעדותם של אשתו והמפקח מטעם הדיירים. השופטת לא סברה שיש לזקוף לחובת התובע את בחירתו לגור בבניין ולרדת במדרגות. נקבע כי הנתבעות לא אסרו על המגורים בבניין ואף לא ביקשו מהדיירים שלא לרדת במדרגות ביום הנפילה.

     

    "לו רצה הקבלן/היזם למנוע את השימוש בדירות, יכול היה לעשות כן, ולממן לדיירים דיור חלופי לתקופת הבנייה. משלא עשה כן, אינו יכול לטעון כי היה על הדיירים להימנע מלעשות שימוש יום יומי ורגיל בדירות, לרבות בחדר המדרגות", נכתב בפסק הדין.

     

    השופטת הבהירה כי בנסיבות שבהן המעלית מושבתת והדיירים חייבים להשתמש במדרגות, היה על הנתבעות לדאוג שיהיו נקיות מפסולת בניין. מאחר שלא עשו זאת, הרי שהן הפרו את חובות הזהירות כלפי התובע, והוא זכאי לפיצוי על רשלנותן. באשר לאשמה התורמת, נפסק שבנסיבות היא עומדת על שיעור מינימלי של 5% בלבד.

     

    השופטת אמדה את הנזקים שנגרמו לתובע, וכללה בהם הוצאות השכרת דירה חלופית לתקופת שיקום של שנה. היא דחתה את טענת הנתבעות שלפיהן התובע לא הקטין את נזקיו כיוון שלא השכיר את דירתו. השופטת הבהירה כי לא מצופה מאדם שנמצא בשיקום לתור אחר דייר שיסכים לגור בבניין שעובר תמ"א 38.

     

    בנוסף זכה התובע בפיצוי על ביטול הנסיעה וכן בפיצויים על כאב וסבל, הוצאות ניידות ועזרת הזולת. לאחר ניכוי האשם התורם נפסקו לתובע 129 אלף שקל בתוספת החזרי הוצאות, חוות דעת רפואית ועדויות בסך 5,310 שקל, החזר אגרת בית משפט ו-30,186 שקל עבור שכר טרחת עו"ד.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובע: עו"ד חיים דויד
    • ב"כ הנתבעות: עוה"ד יצחק שיבובסקי וחן קלפה
    • עו"ד ארז הימן עוסק בתחום המקרקעין ומלווה פרויקטים של תמ"א 38
    • הכותב לא ייצג בתיק
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    צילום: פז בר
    עו"ד ארז הימן
    צילום: פז בר
    מומלצים