שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם

    דברים שראה זאב ז'בוטינסקי

    מחר יצוינו 90 שנה למאורעות תרפ"ט, שבעקבותיהם נשא מנהיג בית"ר את נאומו האחרון על אדמת ארץ ישראל, ובו הצליח לזהות אלומת אור בתוך החושך

     

    זאב ז'בוטינסקי (צילום: לע
    זאב ז'בוטינסקי(צילום: לע"מ)

    "אל תגזימו. אחרי אסון תל חי, בזמן שנדמה היה ליישוב כי אבוד אבדנו, כי חזקים אויבינו ריאלית ואנו קטנים וחלשים כתינוק, עמדתי אז לפני אסיפת עם בירושלים ואמרתי להם: אל תגזימו, השונא איננו חזק כל כך ואין אנו חלשים כל כך. לא פיללתי כי אצטרך לחזור על הדברים האלה עתה, אבל אני חוזר עליהם שוב עם אותה אמונה... אל תגזימו... אל תזלזלו בכוחו של היישוב ובכוחו של עם ישראל". כך נאם זאב ז'בוטינסקי בבית העם בתל אביב בעקבות מאורעות תרפ"ט.

     

     

    המהומות החלו אז בירושלים בעקבות דרשה נוטפת רעל במסגד בהר הבית, סביב הוויכוח על הצבת מחיצה בכותל המערבי. ההמון המשולהב יצא מהתפילה אל השוק והחל במסע השחיטה. מירושלים התפשט מסע הרצח לחברון, מוצא, תל אביב, חיפה, עזה ומקומות נוספים.

     

    בחלק מהמקומות אפשרו הבריטים לאספסוף לאנוס ולרצוח, באחרים הצליחו לחלץ את היהודים ברגע האחרון. בתל אביב ובחיפה פעילים של ההגנה ובית"ר הצליחו להדוף את הפורעים אך ספגו הרוגים בקרב. 133 יהודים נרצחו ברחבי הארץ. יהודים גורשו או נאלצו לנטוש את עזה, חברון, הר טוב, באר טוביה, חולדה ומקומות נוספים.

     

    מחר נציין 90 שנה למאורעות תרפ"ט. לרגל השתתפותי ביום עיון של מדרשת חברון קראתי פרק מרתק מסדרת כתבי ז'בוטינסקי החדשה (בעריכת פרופ' אריה נאור), העוסק במאמריו על פרעות תרפ"ט – נקודת שיא בסכסוך היהודי-ערבי, שהביאה לבירור מעמיק גם בתוך הנהגת אנגליה וגם בתוך הנהגת היישוב היהודי על עתידה של ארץ ישראל.

     

    עבור ז'בוטינסקי האדם, מאורעות תרפ"ט מציינים צומת דרכים משמעותי גם ברמה האישית. בעקבות הביקורת הנוקבת שהשמיע מעל כל במה אפשרית נגד התנהלות הבריטים במאורעות נאסרה עליו הכניסה לארץ.

     

    הדברים שציטטתי ברישא הם דבריו האחרונים של ז'בוטינסקי על אדמת הארץ. אחרי הנאום בתל אביב בשלהי דצמבר 1929 הוא יצא לאירופה, ושוב לא הורשה עוד לבוא ארצה, כמשה רבנו אשר צווה לעמוד מנגד, לראות את הארץ הטובה אך אליה לא לבוא.

     

    ייחודו של ז'בוטינסקי, כפי שעולה מן הדברים שכתב ונאם, היה ביכולת לראות את הטוב גם בתוך החושך. מצד אחד דרש מהציבור בארץ לקחת אחריות על ביטחונו, לחדול מן ההתרפסות בפני האנגלים ולדרוש מהם את הקמת הבית היהודי בארץ ישראל כפי שהובטח בהצהרת בלפור. מצד שני ידע להפיח תקווה: "קשה הדרך לניצחון, קשה מאוד, ואנו עומדים לפני שורת קברים יקרים. אבל כמה פעמים אמרתי לכם: תפילת יהודי לפני קבר פתוח איננה תפילת אבל, היא תפילת תקווה וביטחון... בגורל הדור הזה נפלה התעודה לפתוח בהתאמצות ענקים את המסלול המוביל לגאולה". את נאומו האחרון על אדמת הארץ חתם ז'בוטינסקי בברכת שהחיינו.

     

    90 שנה חלפו מהחורבן וחוסר האונים אז, עד הבניין והעצמאות כיום. אף שטרם הגענו אל המנוחה והנחלה - איומים בצפון, רקטות בדרום, פיגועים ביהודה ושומרון - אין להשוות בין תנאי החיים של היישוב היהודי הקטן המוקף רוב ערבי ותחת שלטון זר, לבין מדינה ריבונית עם צבא מתוחכם, חזק ומוסרי. אם הם הצליחו בתוך החושך הגדול לברך שהחיינו, אנחנו בדורנו אנו על אחת כמה וכמה.

     

    • יפעת ארליך היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים