פסיפס צבעוני מהמאה ה-5 התגלה בגולן
הפסיפס שעיטר את רצפת "הכנסייה השרופה" בסוסיתא מכיל תיאורים של סלסילות לחם ודגים - המתארים סיפור מהברית החדשה שאירע סמוך לכינרת
פסיפס צבעוני ומרהיב התגלה לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות של אוניברסיטת חיפה באתר הארכיאולוגי סוסיתא שברמת הגולן. הממצא הנדיר, שעיטר את רצפת "הכנסייה השרופה", כולל בתוכו כתובות הקדשה מרשימות ותיאורים של סלסילות לחם ודגים, המתכתבים עם נס הלחם והדגים שביצע ישו על פי הברית החדשה.
סוסיתא, הצופה על הכינרת ממורדות רמת הגולן, הייתה העיר המרכזית באזור מזרח הכינרת ודרום הגולן בתקופה הרומית. לאחרונה חשפו החוקרים - ד"ר מיכאל איזנברג, ראש משלחת החפירות לסוסיתא מטעם אוניברסיטת חיפה, וארלטה קובלבסקה - את "הכנסייה השרופה", שהוקמה במאה החמישית לספירה ונשרפה ככל הנראה במהלך הכיבוש הסאסאני בראשית המאה השביעית.
בשל השריפה השתמרה הכנסייה בצורה טובה, מפני שהגג קרס על רצפת המבנה ובכך כיסה אותה בשכבת אפר שהגנה עליה מפגעי הזמן ומזג האוויר. חפירת הכנסייה הופקדה בידיה של ג'סיקה רנטז מארצות הברית, שהצליחה לחשוף את שטחה הפנימי של הכנסייה - 10 על 15 מטרים. בתוך שרידי הדלתות המפוחמות נתגלו צמד נוקשני דלתות ביציקת ברונזה, שעוטרו בדמויות של אריות שואגים.
במסגרת תהליך השימור, שנעשה בראשותה של יאנה ויטקלוב מרשות העתיקות, נוקה שטח הפסיפס ועליו נחשפו עיטורים וכתובות. הכתובת הראשונה מתייחסת לשני אבות הכנסייה, תאודורוס ופטרוס, הבונים היכל לקדוש מעונה, והכתובת השנייה חושפת את שמו של הקדוש - תאודורוס.
"יכולים להיות הסברים שונים לתיאורי הלחם והדגים בפסיפס, אבל גם אי אפשר להתעלם מהדמיון הרב למתואר בספרות הנוצרית", אמר ד"ר איזנברג. הוא הוסיף כי מזמיני הפסיפס ביקשו ליצור צבעוניות מודגשת וצפופה ביותר בתקציב דל למדי. הפסיפס כולל דגמים ותיאורי עופות, דגים ופירות שלא מותירים חללים ריקים.
על פי הברית החדשה, ישו ביצע את הנס באזור מבודד, כנראה בצפון-מזרח הכינרת, שם האכיל בעזרת חמישה כיכרות לחם ושני דגים קהל של כ-5,000 גברים, מבלי למנות את הנשים והילדים. אחר כך, כפי שמסופר בספרות הנוצרית, ביצע ישו את נס ההליכה על המים, שבסופה הגיע לצידה הצפון-מערבי של הכינרת. באותו המקום, בשטח קיבוץ גינוסר של ימינו, הוקמה במאה החמישית לספירה כנסיית הלחם והדגים, ועל פי המסורת הנוצרית זהו המקום שבו נעשה הנס.
למרות העיטורים וההסבר האפשרי לסיפור בברית החדשה, נזהר ד"ר איזנברג מלפרש את הפסיפס החדש, מפני שייתכנו הסברים נוספים. "קריאה זהירה בברית החדשה מעלה כי הנס דווקא עשוי היה להתרחש ממש מצפון לסוסיתא, בתחום שליטת העיר", הסביר ד"ר איזנברג. "על פי הכתוב, אחרי הנס חצה ישו את המים לצידם הצפון-מערבי, לאזור טבחה/גינוסר, כך שהנס צריך היה להתרחש במקום שבו החל את החצייה ולא היכן שהוא סיים אותה".
ד"ר איזנברג אמר עוד: "בנוסף, בפסיפס שבכנסיית הלחם והדגים יש תיאור של שני דגים וסלסילת לחם המכילה ארבע כיכרות בלבד, בעוד שבברית החדשה מצוינים חמש כיכרות, כפי שנמצאו בפסיפס בסוסיתא. בנוסף, בפסיפס שבכנסייה השרופה מתוארות 12 סלסילות, וגם בברית החדשה מתארים השליחים שבתום הנס נותרו 12 סלסילות עם לחם ודגים. תיאור כיכרות לחם בסלסילות באמנות הפסיפסים הוא נדיר מאוד, כך שאם אכן אלו כיכרות לחם המתוארות כאן, בדומה לפסיפס בכנסיית הלחם והדגים, לא ניתן שלא לתהות על הקשר בינן לבין שני ניסיו של ישו סמוך לחופי הכינרת".
יחד עם זאת, חלק מהסלסילות בפסיפס מלאות בפירות ולא רק בלחם, ובמקומות אחרים יש שלושה דגים זה ליד זה, ולא רק שניים. "הכנסייה נמצאת ממש בקצה המערבי של הר סוסיא והיא המערבית ביותר בעיר וצופה - אז כהיום - על הכינרת ועל אזור פועלו של ישו וחלק ניכר מניסיו. אין ספק שהקהילה המקומית הכירה מקרוב את שני ניסי הלחם והדגים, ואולי אף הכירה טוב מאיתנו את מיקומם המשוער. הסברה שהאמן או מזמיני העבודה רצו ליצור זיקה לנס שהתרחש לא הרחק היא בוודאי הגיונית", סיכם ד"ר איזנברג.
לפנייה לכתב/ת 
