שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    העולם התחתון: האנשים שהפכו את מעמקי הים למקצוע
    כשאנחנו חושבים על הים, רובנו חושבים בעיקר על קיץ, חופש ובגד ים. אבל יש אנשים שהפכו אותו למקצוע חדשני, מלא גילויים ואתגרים מסעירים - ממחקר על דולפינים ועד ייצור קוסמטיקה. "התחום מתחיל לצבור תאוצה וגם ישראל מתחילה לגלות את מה שבעולם גילו כבר ממזמן - הים הוא משאב אדיר", הם אומרים

    בשיתוף ביה"ס למדעי הים ע"ש לאון צ'רני - אוניברסיטת חיפה

     

    כשמיה אלסר סיימה בתחילת שנות התשעים את התואר הראשון שלה בביולוגיה בטכניון, היה לה ברור שהיא תמשיך לתואר שני עם התמחות ביונקים ימיים. הבעיה הייתה שלא הייתה לה מסגרת לבצע בה את המחקר שלה. "עד אז ביולוגים ימיים לא הבינו ביונקים וחוקרי יונקים לא הבינו בים", היא מסבירה.

     

    בסופו של דבר, החוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, אחד החלוצים בלימודי הים בישראל, קיבל אותה בזרועות פתוחות והוביל אותה במחקר שלה על תמותת דולפינים לאורך חופי ישראל. "זה היה מחקר ראשוני וחלוצי, מי ידע שיש דולפינים בישראל? היינו מקבלים קריאות מעזה ועד ראש הנקרה מדייגים, פקחים ואזרחים שדיווחו על דולפינים מתים שנסחפו לחוף. לקחנו אותם לנתיחה ואספנו נתונים. אם בתחילת שנות ה-90 היה ידוע לנו על 13 מינים של דולפינים היום ידועים לנו יותר מ-300".

    רובוט תת ימי בעת איסוף נתונים במעמקי הים.  (צילום: באדיבות עודד עזרא)
    רובוט תת ימי בעת איסוף נתונים במעמקי הים. (צילום: באדיבות עודד עזרא)

    בשנת ב-2010, אחרי שלקחה פסק זמן מהמחקר, אלסר חזרה לדוקטורט באותו חוג אותו סיימה באמצע שנות התשעים וגילתה שהרבה דברים השתנו מאז. "בתואר השני בחוג לציוויליזציות ימיות למדנו הרבה ארכיאולוגיה והיסטוריה ימית. כשהגעתי לתואר השלישי, החוג הפך להיות חלק מבית הספר למדעי הים. לימודי הביולוגיה והאקולוגיה גדלו בו, ונבנתה מעבדה נהדרת לביולוגיה ימית", היא מספרת.

     

    בעבודת הדוקטורט שלה המשיכה אלסר לחקור את הדולפינים בחופי ישראל. "המחקר הראה שיש ריכוז די גדול של דולפינים מעל קניון תת ימי באזור אכזיב, מרחק 3 קילומטרים מהחוף. ידוע שאזור אגן הים התיכון עני במזון, והמחקר שלי בדק האם יש נווה מדבר תת ימי באזורנו".

     

    אחרי שסיימה את הדוקטורט שלה, הדולפינים נעלמו באורח מסתורי מאותו נווה מדבר בקניון התת ימי באכזיב, אך אלסר לא יכלה לחקור את סיבת היעלמותם בגלל חוסר תקציבים. "ברגע שטורפי על כמו דולפינים נעלמים מבית הגידול שלהם, זה צריך להדליק נורת אזהרה. לדולפינים, חוץ מהעובדה שהם מחייכים, יש תפקיד חשוב במארג המזון. הם משפיעים על בעלי חיים אחרים וכתוצאה מכך משפיעים ישירות גם על הצלחת שלנו".

     

    חקר הים. חוקרי בית הספר למדעי הים על שם צ'רני (צילום: חגי נתיב)
    חקר הים. חוקרי בית הספר למדעי הים על שם צ'רני(צילום: חגי נתיב)

    כיום אלסר היא יושבת ראש ומייסדת עמותת מחמל"י, המרכז לחקר, מידע וסיוע ליונקים ימיים בישראל, עוסקת בהוראת מדעי הים בבית הספר לקציני ים בעכו ועמיתת מחקר במכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה. כמי שלומדת, מלמדת, פועלת וחוקרת את הים כבר שלושה עשורים, אלסר מעידה שבשנים האחרונות ישנה מודעות הולכת וגוברת ללימודי הים. הסיבה לכך, היא טוענת, קשורה בין היתר למודעות סביבתית בקרב הציבור הרחב.

     

    "הדבר הראשון שאני אומרת לתלמידים שלי הוא שברגע שהם ילמדו על הים, הם בחיים לא יתייחסו אליו יותר כדומם, כאל פח זבל או כאל מקור למשאבים שאפשר לנצל עד בלי סוף. לא יתכן שמישהו יחיה על כדור ששבעים אחוזים מהשטח שלו מכוסה במים והוא לא יכיר אותו".

     

    רובוטים ומצלמות תת ימיות: החזית הטכנולוגית של הים

    "מדעי הים הוא תחום שרק הולך וצובר תאוצה בהשוואה לתקופה שאני התחלתי ללמוד", מעיד עודד עזרא, בוגר תואר ראשון בפקולטה למדעי הים במכמורת ותואר השני בחוג למדעים גיאו ימיים באוניברסיטת חיפה, שם כתב את התיזה שלו על נביעות גז וסלעים קרבונטיים בעומק הים. "התחום הולך ומשגשג, נפתחו הרבה מחלקות מדעיות וטכנולוגיות באוניברסיטאות, ויש חברות חדשות סביב התעשייה. כמובן שיש עוד המון לאן להתפתח".

    בשנות ה-90 ביולוגים ימיים לא הבינו ביונקים וחוקרי יונקים לא הבינו בים. היום המצב שונה לחלוטין.  (צילום: מיכל גרוסוביץ')
    בשנות ה-90 ביולוגים ימיים לא הבינו ביונקים וחוקרי יונקים לא הבינו בים. היום המצב שונה לחלוטין. (צילום: מיכל גרוסוביץ')

    עזרא היה מופתע ממגוון אפשרויות התעסוקה העצום בתחום ומהביקוש לאנשי מקצוע בעלי השכלה אקדמית בתחום מדעי הים. הוא עצמו החל לעסוק במהלך התואר הראשון שלו בסקרים הידרוגרפיים וגיאו פיזיים. "אלו פרויקטים שכוללים בין היתר מיפויים של קרקעית הים העמוק או מיפויים סביב כניסה לנמלים. ישנם גם סקרים לתעשיית הגז שכוללים ניטור של הסביבה כמו דגימות מים ודגימות קרקע".

     

    כיום עזרא הוא עצמאי שעוסק בפיתוח מצלמות ומערכות תצפיתיות למחקרים ובהפעלת רובוטים תת ימיים שסוקרים את קרקעית הים. "זו פלטפורמה שאיתה סוקרים את קרקעית הים. אפשר להתקין על הרובוטים האלו מערכות מורכבות כמו ידיים. רוב העשייה היא בשטח - אני עושה סקרים מדעיים לאוניברסיטאות ולארגונים כמו אקואושן. אני יוצא להפלגות החל מיום אחד ועד כמה שבועות בין ישראל לקפריסין. לפעמים גם עובד עבור לקוחות מחו"ל".

     

    start up nation - האקזיט הבא טמון בים

    את המודעות ההולכת וגוברת לחקר הים אפשר לזקוף גם לגילויי מצבורי הגז הגדולים לפני כעשור. מלבד השאלות הכלכליות והפוליטיות שעולות בעקבות גילויים אלו, החלו לצוף ולעלות גם שאלות מדעיות כמו איך נראית קרקעית הים באזורים אלו ואיזה מן סוג של חיים תת ימיים מתקיימים בהם?

     

    המחקר הימי בישראל (בים התיכון, בים האדום ובים המלח) קיים כבר מקום המדינה ונחקר ונלמד על ידי חוקרים וסטודנטים במוסדות האקדמיים בארץ כמו גם במכוני מחקר כגון המכון לחקר ימים ואגמים לישראל והמכון הגיאולוגי.

    אם בתחילת שנות ה-90 היה ידוע לנו על 13 מינים של דולפינים היום ידועים לנו יותר מ-300.  (צילום: מיכל גרוסוביץ')
    אם בתחילת שנות ה-90 היה ידוע לנו על 13 מינים של דולפינים היום ידועים לנו יותר מ-300. (צילום: מיכל גרוסוביץ')

    "עם גילויי מאגרי הגז הגדולים והפיתוחים מסביב לים תיכון כמשאב למקורות מים ואנרגיה התחילו להבין גם בממשל וגם במערכת האקדמית את חשיבות פיתוח מקצועות העתיד הקשורים למחקר ימי גם בישראל ולהרחיב את היקפי המחקר בים תיכון והיצע הלימודים בתחומים הרלוונטים", מציינת שרון ליפר, ראש מנהל בית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה. בית הספר הוקם לפני 11 שנים וכולל ארבעה חוגים לתארים מתקדמים - חוג לביולוגיה ימית, חוג למדעים גיאוימיים, חוג לציוויליזציות ימיות והחוג לטכנולוגיות ימיות שהוקם לפני שלוש שנים.

    אפשר להתקין על הרובוטים האלו מערכות מורכבות כמו ידיים.  רובוט ימי לפני ירידתו למים.  (צילום: ביה
    אפשר להתקין על הרובוטים האלו מערכות מורכבות כמו ידיים. רובוט ימי לפני ירידתו למים. (צילום: ביה"ס מדעי הים, אוניברסיטת חיפה)

    ליפר מפריכה את האמונה הרווחת לפיה אין תעסוקה בתחום מדעי הים. לדבריה, המדינה מתחילה בשנים האחרונות להכיר בעובדה שיש צורך דחוף באנשי מקצוע בתחומי הים. "כשנובל אנרג'י הגיעו לפה בעקבות הגז בים, הם הביאו את המומחים שלהם כי לא היו בעלי מקצוע ישראלים מהתחום. זה פספוס נוראי. אם כבר מצאת גז כחול לבן, לא ראוי שישראלים יחקרו אותו? אבל לאט-לאט הבוגרים ובעלי התארים המתקדמים במדעי הים נכנסים לתחום. אפשר לראות אותם בכל קצוות קשת העשייה היום – מהנדסה ימית, התעשיות הביטחוניות, התעשייה הצבאית ועד חברות מסחריות".

     

    עוד נתיב עשייה מסעיר בתחום מדעי הים הוא עולם הסטארט-אפים. עמיקם בר גיל, שסיים לפני שמונה חודשים את הדוקטורט שלו בחוג לביולוגיה ימית ימית בביה"ס למדעי הים באוניברסיטת חיפה, ייסד לפני שנתיים וחצי עם עוד שלושה שותפים את ימוג'ה, חברה שעוסקת בהפקת חומרים ממיקרו אצות.

     

    "התגלגלתי לתעשייה כבר אחרי התואר השני. חיפשתי מה לעשות וחברים שלמדתי איתם ושעבדו בחברות שמפתחות מיקרו אצות הציעו לי להצטרף אליהם. באמצע שנות האלפיים כשחביות הנפט הרקיעו שחקים היה הייפ גדול סביב הביו דיזל, הפקת דלקים מאצות. שם גיליתי את הייעוד האמיתי שלי".

     

    מיקרו אצות, מסביר בר גיל, הם יצורים מיקרונים שאחראיים על 70 אחוזים מהחמצן שאנחנו נושמים. "כל אצה היא סוג של מיקרו מפעל. כרגע בעולם המדע ידועים 15 אלף תרכובות של מיקרו אצות ולא ברור כמה עוד יש. למיקרו אצות יש שימושים רבים – הם יכולים להיות תחליפי מזון כמו ספירולינה, חומרים אנטי אוקסידנטים ואפילו תרופות אפשר להפיק מהיצורים הקטנים האלו".

    מיקרו אצות - יצורים מיקרונים שאחראיים על 70 אחוזים מהחמצן שאנחנו נושמים.  (צילום: חגי נתיב)
    האצות בים אחראיות על כ-50% מהחמצן שאנו נושמים. (צילום: חגי נתיב)

    בר גיל ושותפיו סיימו לאחרונה מחזור גיוס של 3 מיליון דולר לסטארט אפ שלהם, פיתחו שני פטנטים להפקת חומרי טבע לתעשיית הקוסמטיקה, ובימים אלו יוצאים לגיוס של 5 מיליון דולר על מנת להשלים את פרויקט בניית מפעל החברה.

     

    למרות המודעות ההולכת וגוברת לים ולמחקר שלו, את הים מכירים היום הרבה פחות מאשר את החלל. איך אתה מסביר את זה?

    "זו טרגדיה, אבל מניסיוני בפגישות עם משקיעים ועם כמה פוליטיקאים, הנושא מתחיל לתפוס תאוצה בקרב מקבלי החלטות. המדינה מתחילה לעודד חקלאות ותעשייה ימית, כי היא מבינה את מה שהבינו כבר מזמן בעולם – הים הוא משאב אדיר".

     

    בשיתוף ביה"ס למדעי הים ע"ש לאון צ'רני - אוניברסיטת חיפה


    פורסם לראשונה 05/09/2019 09:27

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים