שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המחלות שנגרמות למבוגרים שנוטלים יותר מדי תרופות
    חוקרים מצאו כי כדור אחד ליום לתקופה של שנה מספיק בשביל לעלות משמעותית את הסיכון למחלות נוירולוגיות כגון אלצהיימר ודמנציה. יו"ר החוג לאורולוגיה תפקודית מספר על תוצאותיו של המחקר שמסעיר את הקהילה הרפואית ונותן דגשים חשובים לזהירות

    המדור בשיתוף "מגדלי הים התיכון"


    בשנים האחרונות מתחזק השיח בקהילה הרפואית בנוגע לריבוי התרופות אותן מקבל המטופל, בדגש על הגיל המבוגר. לא שכיח לראות מצבים בהם רופאים מומחים מתחומים שונים רושמים למטופלים תרופות שונות כאשר יתכנו ביניהן יחסי גומלין ואפקט מצטבר. כך גם עלתה המודעות לתרופות אנטי-כולינרגיות.

     

    התרופות האנטי-כולינרגיות הינן בעלות מגוון תופעות לוואי הנובעות מפיזור מהקולטנים במערכות הגוף השונות. בשל הפיזור הרחב של הקולטנים התרופה יכולה לייצר תופעות לוואי גם במקומות בהן היא כלל לא מיועדת לפעול.

     

    לשם הדוגמא, תרופות שאמורות לטפל בשלפוחית השתן בשל תסמונת השלפוחית הרגיזה, עובדות גם על איברים אחרים ויכולות לגרום יובש בפה ועצירות – אברים להם אין כלל קשר לשלפוחית רגיזה. חלק מהתרופות אשר פועלות במנגנון הזה, הן תרופות בשימוש יומיומי ובצירוף של כלל התרופות הנוספות אותן מקבל המטופל אנו עלולים להגיע לעומס תרופתי אשר עלול להגביר את עוצמת תופעות הלוואי.

     

    אחת מתופעות הלוואי כתוצאה משימוש ממושך בטיפולים אלו, הינה הסיכוי לחלות במגוון מחלות נוירולוגיות כדוגמת דמנציה ואלצהיימר.

      

    ממש לאחרונה פורסם מחקר באחד מעיתוני הרפואה החשובים ביותר בעולם ה-Journal of the American Medical Association, מחקר עצום בהיקפו ובנתונים בהם עשה שימוש. החוקרים בדקו מאגרי נתונים של קרוב ל-300 אלף חולים אנגלים לאורך 20 השנים האחרונות. מטרת המחקר הייתה להעריך האם השימוש בתרופות אנטי-כולינרגיות לאורך השנים מהווה גורם סיכון עתידי להתפתחות אלצהיימר, דמנציה ושאר מחלות נוירולוגיות דומות.

     

    עוד במדור 60 פלוס: 

    למניעת נפילות: תרגילים פשוטים לחיזוק בגיל מבוגר

    סבתא מאוהבת: טיפים לזוגיות חדשה בגיל השלישי 

    מזון מחזק בגיל מבוגר - המדריך המלא

     

    כשהסיכון עולה על התועלת. תופעות הלוואי של תרופות (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    כשהסיכון עולה על התועלת. תופעות הלוואי של תרופות(צילום: shutterstock)

    10% מחולי האלצהיימר: בעקבות תרופות

    המחקר הראה קשר בין נטילת תרופות אנטי-כולינרגיות (מספיקה כמות של כדור אחד ליום לתקופה הנעה בין שנה ל-11 שנים) לסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה ואלצהיימר. התוצאות היו מובהקות יותר בקרב חולים שטופלו בתרופות אנטי-פסיכוטיות, נוגדי דכאון, אנטי-אפילפטיות, תרופות לחולי פרקינסון ותרופות לשלפוחית רגיזה.

      

    מתוצאות המחקר עולה אפשרות כי עד 10% ממקרי האלצהיימר והדמנציה בקרב קבוצת החולים נגרמו כתוצאה משימוש במשפחת התרופות הללו. הסיכון נמצא קשור גם למשך זמן הטיפול ולמינון בו ניתנה התרופה. נקודה משמעותית נוספת נבעה מפרק הזמן בו נדרשה התערבות. נמצא כי הזמן הקריטי להשפעת התרופה הינו כאשר המטופל עדיין הינו חף מכל סימני מחלה נוירולוגית.

      

    קיימות הסתייגויות רבות באשר לתוצאות המחקר. המחקר עסק בבחינה של מקרי עבר ולא חולים עכשוויים. כמו כן כלל החולים עם פגיעות נוירולוגיות הוכנסה לאותה קבוצת מחקר כאשר דמנציה ואלצהיימר הן שתי מחלות שונות עם מנגנונים שונים. בנוסף, אנו יודעים כי חולים עם פרקינסון ודליפת שתן נושאים עימם סיכוי מוגבר לפתח דמנציה בעתיד, כך שלא ברור האם הפגיעה הנוירולוגית מקורה בטיפול התרופתי אותו קיבלו או חלק מהמחלה הראשונית ממנה החולה סובל.

     

    למרות זאת, ההסתייגויות אינן מבטלות את תוצאות העבודה. מחקר בהיקף כל כך רחב, עם נתונים כה רבים, מחייב אותנו הרופאים, כמו גם את החולים בקריאה לפעולה.

     

    3 דגשים לתשומת לב הצוות הרפואי

    מבחינתנו הרופאים, בכל כוונה לרשום טיפול, יש צורך לשקול מהו האפקט המיטיב של התרופה אל מול הסיכון העתידי בשימוש ממושך בה.

     

    נקודה חשובה נוספת הינה תשאול קפדני של החולה לגבי מחלות הרקע מהם הוא סובל והטיפול התרופתי אותו הוא נוטל.

     

    לעיתים יש צורך לחשב את העומס האנטיכולינרגי בו החולה נמצא. לשם כך ישנם מחשבונים זמינים וקלים לשימוש.

     

    בטיפול בחולה הסובל משלפוחית רגיזה הנושא גורמי סיכון להתפתחות אלצהיימר או דמנציה, אשתדל לא לרשום לו תרופה אנטיכולינרגית, אלא אמצא תחליף התנהגותי או תרופתי אחר.

     

    כך תורידו את הסיכון: 3 המלצות לזהירות

    1: מבחינת המטופלים, חובה לעדכן את הרופא המטפל ברשימת התרופות הכוללת שאותה אתם נוטלים. לפני כל התחלת תרופה חדשה, ביחוד אם היא אחת מהתרופות הקשורות לטיפול בשלפוחית רגיזה, פרקינסון, דיכאון או אפילפסיה יש לשאול את הרופא המטפל באשר לתועלת הצפויה מלקיחתו ומהו פרק הזמן הצפוי ללקיחת התרופה.

     

    2: בקשו הסבר על תופעות הלוואי הצפויות מהשימוש בתרופה זו.

     

    3: אם הטיפול לא מוביל להטבה, פנו שוב אל הרופא והיוועצו באשר להפסקת הטילה שלו. לפעמים לקיחת טיפול שלא לצורך, יכולה לפגוע בבריאות שלנו. בכל שאלה ומצב בו אתם מרגישים מוטרדים, גשו לרופא המטפל ושאלו לגבי הטיפול, החלופות האפשריות והסיכון הכרוך בטיפול.

     

    הכותב הוא רופא מומחה בכירורגיה אורולוגית בביה"ח בלינסון ויו"ר החוג לאורולוגיה תפקודית

     

     

    ד"ר איתי גל מסביר איך משפיעה מחלת האלצהיימר על המוח

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    המדור בשיתוף מגדלי הים התיכון

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים