העליון טרפד שימוש בזרע הנרצח: "לא נזכה לראות נכד"

"בגלל הפרקליטות ובתי המשפט משחררים רוצחים, ומה שמפריע להם זה שאנחנו רוצים להביא ילד לעולם". בני משפחתו של חיים שבי, שנרצח לפני 16 שנה, מביעים זעם בעקבות החלטת בית המשפט העליון למנוע שימוש בזרעו. הבקשה נפסלה השבוע בטענה שהמנוח לא הביע את הסכמתו למהלך בצורה מפורשת לפני מותו.

שתי טרגדיות פקדו ב-2003 את משפחת שבי מהוד השרון בזו אחר זו: הבן החייל יוני שם אז קץ לחייו, וארבעה חודשים לאחר מכן נרצח הבן חיים. האב סעיד סיפר כי לאחר התאבדותו של יוני הציע חיים לשאוב זרע מגופת אחיו על מנת שתהיה לו המשכיות.

מיד לאחר שחיים נרצח, פנתה המשפחה לבית משפט על מנת לקבל אישור לשאיבת זרע מגופתו. האישור ניתן ולפני חמש שנים הגישו קרובי הנרצח בקשה לבית משפט על מנת להשתמש בזרעו. בני המשפחה קיוו להביא לעולם נכד באמצעות חברת ילדות של חיים.

חיים שבי (באדיבות המשפחה)

(באדיבות המשפחה)

בית משפט לענייני משפחה סירב לבקשת ההורים, ובעקבות כך הם עתרו בנושא לבית משפט מחוזי שנענה בחיוב. אלא שהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה סברה כי האמירות שעליהן נסמך בית המשפט המחוזי להוכחת רצונו המשוער של חיים להביא ילדים מזרעו לאחר מותו שלא מבת זוגו, לא היו מספיק מבוססות.

שופטי בית המשפט העליון קיבלו את טענת המדינה כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי עומד בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין עשייש שימוש בזרע מן המת, ואף מנוגד לתזכיר חוק בנקי הזרע ולהלכה של העליון.

"אין יסוד להניח שזה היה חפצו של המנוח" 

"אל לנו לבלבל בין רצונו של המנוח ובין רצונם המובהק והמובן של הוריו שתהא המשכיות לילדם שנלקח מאיתם", הדגישה השופטת ענת ברון. "נקודת הזמן שבה יש להתמקד היא ערב מותו של המנוח וכל עוד יכול היה להביע את רצונו; ובהיעדר ביטוי מפורש לרצונו של המנוח כי ייוולד ילד מזרעו לאחר מותו - ילד שלא מבת זוגו, מאישה שלא נקשר בה להורות, ושהתייתם טרם שבא לאוויר העולם - אין יסוד להניח שזה היה חפצו של המנוח".

משפחת שבי קיבלה כאמור את פסיקת בית המשפט העליון בכעס רב. יפית, אחותו של חיים, אמרה: "אנחנו מאוד מאוכזבים, לא יכול להיות שלפני 16 שנה נתנו לנו אישור לשאוב זרע ועכשיו הוחלט מה שהוחלט. אם אישרו לנו לשאוב זרע - אז ברור שהתכוונו להביא ילד לעולם ולא לשמור אותו סתם בהקפאה ולשלם סכומים גדולים על השמירה".

האחות אמרה עוד: "שלוש שופטות בית המשפט המחוזי בלוד קיבלו את הבקשה שלנו, הן היו אנושיות ורחמניות, שמעו אותנו, הבינו אותנו שאנחנו רוצים נכד להורים שלי. הפרקליטות התעקשה לערער לעליון כי מההתחלה היא הייתה נגדנו. מה מפריע למדינה שיהיה להורים שלי נכד? מצאנו אישה מבוססת שמוכנה ללדת את הילד, התחייבנו שלא נזדקק לרשויות. אבא ואימא גמורים בגלל ההחלטה".

האב סעיד אמר: "איבדתי שני ילדים, אני רוצה נכד, מה הבעיה? 16 שנה אנחנו משלמים על שמירת הזרע ומוציאים עשרות אלפי שקלים על עורכי דין. אני עוד מעט בן 70, מתי אזכה לראות את הנכד שלי? בגיל 90? בבית המשפט העליון לא רצו לשמוע אותנו, קבעו את מה שקבעו על סמך ניירות. פה לא מדובר בניירות, מדובר בילד שאנחו רוצים להביא לעולם. בית המשפט העליון מנותק מהעם, ואני חושב שהביקורת עליו מוצדקת".

האב אמר עוד: "הייתה לי תקווה שאזכה לראות את הנכד שלי, אבל עכשיו אנחנו לא יודעים מה לעשות. מה בסך הכול רצינו? רצינו להביא ילד לעולם והתחייבנו שהוא לא יהיה נטל על המדינה".