שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מה יעשו הגדולות, מה יעשו הקטנות
    בימים האחרונים של קמפיין הבחירות בישראל, העניינים מתחילים להתחמם ולהסתבך. ניתוח מיוחד

    עוד פחות משבועיים נותרו עד ליום הבוחר. בשבוע שעבר הרחבתי כאן אודות האדישות האופפת את אזרחי מדינת ישראל. במידה והאדישות תמשך, יהיו לכך השלכות רבות, במיוחד על המפלגות הקטנות (החילוניות, יש לומר), ועל הרכב הקואליציה הבאה. כמו בקמפיין שעבר, גם בנוכחי מצטיין בנימין נתניהו. הקמפיינר התמידי לא נח לרגע ושולט בתקשורת ביד רמה. מסריו מובילים ויריביו נגררים להגיב ולהתגונן.

     

    לקמפיין הליכוד שתי מטרות – האחת, להחליש את בני גנץ וכחול לבן, והשנייה להמריץ את בוחרי הליכוד אל הקלפיות. המסר שנבחר כעת הוא זיופי הקולות

    במגזר הערבי. נתניהו יודע לנגן על נימי בוחריו ונראה שהקמפיין יסייע בידו לשמור על כוחו, כך שהליכוד תהיה המפלגה הגדולה בכנסת הבאה, למרות הסקרים המנבאים לו 30 מנדטים כיום. ומנגד, כחול-לבן, ממשיכים בקמפיין מגומגם. לאחר שהבינו שלא ימשכו מצביעי ימין, יפעלו במפלגתו של בני גנץ לפעול בקרב הבוחרים הפוטנציאליים של העבודה והמחנה הדמוקרטי על-מנת לשאוב מהם קולות. ספק גדול אם מהלך זה יצלח שכן מצביעי השמאל עייפו ממנהיגים זגזגנים. למרות שגם לעמיר פרץ וגם לאהוד ברק יש רקורד מוכח של זגזגנות, הקמפיינים והמסרים שלהם ברורים, להבדיל מזה של כחול-לבן, שנראה שלא החליטו אם כן או לא ישבו עם נתניהו.

     

    השבוע הצהירו כי לא ישבו עם החרדים, אחרי שהתחנפו אליהם במשך שבועות (עד שהצליחו להבין כי כשהחרדים הצהירו כי לא ישבו עם לפיד בקואליציה - והם התכוונו לכך). במצב הנוכחי, עושה רושם שכחול-לבן תתמקד בחיזוק קמפיין ה"רק לא ביבי" והמפלגה הגדולה ואולם אני בספק אם יצליחו הפעם לקחת קולות משאריות הבוחרים שעוד נותרו לשמאל הישראלי המגמגם. במפלגות הימין הקטנות יותר, מחדדים מסרים של "אנחנו נשמור על נתניהו בימין", אנחנו הימין האמיתי ו"הכי ימין שיש".

     

    נתניהו נטרל את משה פייגלין וחיזק בכך את ״ימינה״, אך גם את מפלגת הכהניסטים "עוצמה יהודית" אשר כרגע עדיין לא עוברת את אחוז החסימה. יתכן מצב בו עדיין יעברו את אחוז החסימה ויסייעו בכך לחזק את גוש הימין. איילת שקד מדגישה בקמפיין שלה כי "ימינה" הם הימין האמיתי וכי רק הם יעשו מהפכות וישמרו על נתניהו והליכוד בימין. הקמפיין של שקד וחבר מרעיה מתמקד בשני קהלים – אלה החוששים כי נתניהו יחתוך "שמאלה" ואלה החוששים מאיבוד קולות בימין, קרי הצבעה למפלגת זהות יהודית אשר עשויה לבזבז קולות. המציאות הוכיחה כי גם הממשלה הימנית ביותר שידעה מדינת ישראל לא סיפחה את השטחים, ואולם ב״ימינה״ מנסים לפזר מסרים מרומזים שאינם רק מגזריים-דתיים – זכויות הגרושים, הקנביס הרפואי ועוד נושאים שבעבר לא עסקו בהם.

     

    באופן חריג, גם מפלגת ״יהדות התורה״ יצאה בקמפיין חוצות. לאחר הניצחון הגדול בבחירות האחרונות, חוששים במפלגה החרדית כי השאננות של בוחריהם מצד אחד והקמפיין האנטי-חרדי שמוביל ליברמן יחד עם קמפיין הנושאים האזרחיים שמוביל המחנה הדמוקרטי, יפגעו בחרדים וכי הפעם יש חשש אמיתי כי החרדים ישארו באופוזיציה. יעקב ליצמן וחבר מרעיו מודעים להלך הרוח בקרב הציבור החילוני בישראל ורוצים להבטיח כי כל קואליציה עתידית תכלול אותם ולשם כך עליהם לפחות לשמר את כוחם. במפלגת ש"ס החליטו ללכת על קו הפונה לתושבי הפריפריה. קמפיין "חברתי" מחד עם נגיעות של דת ומסורת מאידך – שמירת השבת, כשרות ותורת ישראל הם המסרים העיקריים.

     

    כג ()

     

    האם הקמפיין יסייע לש"ס לשמור על כוחה? ובכן, לש"ס בסיס מצביעים נאמן שעומד על ארבעה עד חמישה מנדטים. מצביעים רבים של ש"ס נעים בין ש"ס לליכוד ועל-כן ההימור של אריה דרעי הנו הימור מושכל יחסית. ועדיין, קשה כעת להאמין שש"ס תצליח להגדיל את כוחה שכן אם אחוז ההצבעה בפריפריה יעלה, יהיה זה בזכות קמפיין הליכוד, המתמקד בהמרצת בוחרי הליכוד אל הקלפיות. בשמאל המתדלדל ממשיכים לריב ביניהם – העבודה והמחנה הדמוקרטי אמנם חידדו מסרים – העבודה מתמקדת בקמפיין בעל אופי חברתי ומדברת על נושאים כלכליים והקטנת הפערים, בעוד המחנה הדמוקרטי נושאת את דגל הביטחון והחברה האזרחית.

     

    לכאורה, שתי המפלגות משלימות זו את זו, אך האגו ומאגר המצביעים המתרופף והעייף גורם לקברניטי המפלגות, ואף יותר לעוזריהם ולפעילי השטח, לריב זה עם זה ולהשמיץ האחד את השני תחת כל עץ רענן. שתי המפלגות מודעות לכך שכחול-לבן תנסה לבלוע אותן וכי קיים חשש אמיתי שאף תצליח ועל-כן אנשיהן חורשים את האזורים בהם פוטנציאל המצביעים נמצא, ואולם אם לא יתמקדו במתן תקווה והמרצת הבוחרים כפי שעושה נתניהו, הסיכוי שיגדלו נמוך ביותר.

     

    האדישות והעייפות ניכרים גם במגזר הערבי. למרות שאיימן עודה מחדד מסרים ונראה כי הוא מדבר בעיקר אל הדורות הצעירים יותר, ברשימה המשותפת לא מצליחים להזרים אנרגיה למגזר. אחוז ההצבעה במגזר הערבי עמד על 49% בבחירות האחרונות ואם הרשימה המאוחדת רוצה להצליח יהיה עליהם לעבוד קשה מאד בימים הקרובים וביום הבוחר על-מנת להביא את הבוחרים אל הקלפיות. והאס של הבחירות הנוכחיות – אביגדור ליברמן. ובכן הוא הימר בגדול והימר נכון. את מירב הקולות שלו הוא מקבל מבוחרי כחול-לבן שתמכו בגדול במאבק בחרדים ועכשיו מצאו להם בית חדש. רוב הסיכויים כי ליברמן יהיה לשון המאזניים גם לאחר הבחירות הנוכחיות, אך הפעם עם עשרה מנדטים. האם הוא יצליח במשימתו לדחוף להקמת קואליציה רחבה, נטולת דתיים? ימים יגידו.

     

    Kobi.cohen@gmail.com

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים