שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אלו הסיבות בגללן אישרה המדינה להורים לבחור את מין היילוד
    מחקר חדש של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות מגלה: 71% מהפונים לוועדה המיוחדת לבחירת מין היילוד מבקשים שיוולד להם בן. מחצית מהזוגות נכנסו להיריון נוסף לאחר הוועדה ואז קיבלו את המין שרצו גם ללא התערבות חיצונית
    במה תבחרו, בן או בת? טכנולוגיה שנויה במחלוקת הנמצאת בשימוש רק במקרים חריגים יכולה לאפשר לבני הזוג להחליט את מין היילוד. מחקר חדש של משרד הבריאות ומכון גרטנר שיוצג בכנס המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, בדק את מאפייני האוכלוסייה שפונה לוועדה לבחירת מין היילוד ומצא: רוב הפונים מעדיפים בנים וגם 82% מהזוגות שנכנסו להיריון נוסף לאחר תהליך הבחירה - קיבלו את המין הרצוי גם ללא ההתערבות החיצונית.

      

    קביעת מין העובר נעשית באמצעות טכנולוגיה הנקראת PGD - "אבחון טרום־השרשתי". מדובר בהליך של הפריה חוץ־גופית (IVF), שבו כ־72 שעות לאחר ההפריה מוציאים תא בודד מכל טרום־עובר ובודקים את מין היילוד.

     

    במעבדה בוחרים את אחת הביציות המופרות ומחזירים אותה לגופה של האישה ובכך ניתן לקבוע בוודאות את מין הילד. טכנולוגיית PGD נמצאת בשימוש בארץ ובעולם, אולם נהוג להשתמש בה רק במצבים רפואיים יוצאי דופן כמו חשש שייוולד עובר הסובל ממחלה גנטית חמורה.

      

    רוצים בנים. 82 אחוזים מהזוגות מבקשים בן באמצעות הטכנולוגיה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    רוצים בנים. 82 אחוזים מהזוגות מבקשים בן באמצעות הטכנולוגיה(צילום: shutterstock)

     

    בחירת מין היילוד: סוגיה שנויה במחלוקת

    ואלו הממצאים: במשך כעשור (בשנים 2005 עד 2016) הוגשו לוועדה 784 בקשות לבחירת מין היילוד. כ־70% מהמבקשים היו יהודים ו־30% ערבים. לאורך השנים ישנה עלייה מתונה במספר הבקשות לוועדה כשהשיא היה ב־2016 שבה הוגשו 95 בקשות. כ־70% מהפניות לוועדה הן של זוגות שביקשו בן. 100% מהבקשות במגזר הערבי היו להולדת בן זכר.

      

    מרבית הנשים (77%) שפנו לוועדה היו מוכנות לעבור תהליך הפריה חוץ־גופית על אף שלא הייתה להן בעיה רפואית שהצדיקה את השימוש בטכנולוגיה. כמחצית מהפונים לוועדה קיבלו תשובה חיובית וגם הביאו ילד נוסף לעולם בהמשך ללא התערבות חיצונית. ל־82% מאותם זוגות נולד ילד זהה לאותו המין שייחלו לו כשפנו בעבר לוועדה. המחקר המלא יוצג בכנס הבין־לאומי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות שיתקיים בירושלים.

      

    הדס אביב, אמא לארבעה ילדים מבית־שמש, סיפרה: "יש לי שלושה בנים ומאוד רציתי בת. לפני ההיריון הרביעי שמעתי שיש אופציה להשתמש בטכנולוגיית בחירת מין היילוד וזה עבד. התנאי היה ששני בני הזוג באים יחד ושיש לנו בבית ילדים רק ממין אחד. מאוד שמחנו על כך שסוף־סוף נולדה לנו בת ואני בעד להפיץ את הבשורה שקיימת אפשרות כזו".

     

      ( )

      

    בחירת מין היילוד שלא לצרכים רפואיים היא סוגיה שנויה במחלוקת ברחבי העולם וגם בישראל. ישנן מדינות האוסרות לחלוטין על בחירת מין היילוד (כמו למשל גרמניה, איטליה ושווייץ) וכאלו שמתירות (כמו למשל ארצות־הברית). חלק מארגוני הבריאות, כמו ארגון הבריאות העולמי (WHO), מתנגדים לבחירת מין היילוד שלא מסיבות רפואיות.

      

    בישראל קיים חוזר מנכ"ל הקובע כללים לשימוש ב־PGD לבחירת מין היילוד שלא מטעמים רפואיים. על פי הנוהל, ועדה ארצית תאשר או תשלול כל בקשה של בני זוג המבקשים לבחור את מין היילוד במקרים שבהם אין הצדקה רפואית לשימוש בטכנולוגיה. ד"ר גיל סיגל, רופא ומשפטן העומד בראש הוועדה הארצית לברירת מין היילוד באבחון גנטי טרום־השרשתי, הסביר: "הוועדה תאשר תהליך של ברירת מין היילוד רק בהתקיימם בוודאות של התנאים הבאים: לזוג לפחות ארבעה ילדים ממין אחד והם מעוניינים בילד נוסף מהמין השני ואם קיים סיכון ממשי וניכר לפגיעה מהותית ומשמעותית בבריאות הנפשית של ההורים או אחד מהם, אם לא יבוצע ההליך של ברירת מין היילוד. מדובר בתהליך ארוך הכולל חוות דעת פסיכולוגית ורפואית".

      

    הוועדה מורכבת בין היתר מפסיכולוג, עובד סוציאלי ורופאים, ומטפלת גם בבקשות חריגות אחרות למשל על רקע סיבות דתיות ספציפיות וקריטריונים חריגים נוספים. חוזר מנכ"ל משרד הבריאות קובע כי אם אכן אושר התהליך לזוג, האישור יהיה חד־פעמי, והם לא יקבלו בעתיד אישורים נוספים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    בן או בת? ההורים יכולים לבחור
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים