שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    כאוס במשרד החוץ: "צריך להילחם על מקום העבודה שלנו"
    החלטת משרד החוץ להפסיק את פעילותו בנציגויות ישראל בעולם בעקבות משבר תקציבי, הובילה לתרעומת רבה בשגרירויות. "כולנו ממשיכים לתפקד כאילו המשרד טרם נפח נשמתו", ציין אחד השגרירים בתכתובת פנימית

    "בלי מלחמה, כאן ועכשיו, כולנו יכולים לחפש עבודה עוד לפני 18 בספטמבר". יום לאחר פרסום ההנחיה של חשב משרד החוץ יוסי קאופמן להפסיק את כל הפעילויות של המשרד בארץ ובחו"ל, הרוחות בנציגויות ובשגרירויות בארץ ובחו"ל סוערות.

     

    שגרירי ישראל בעולם פרסמו ביממה האחרונה בפורום פנימי שורת תגובות נזעמות על ההנחיה שמשמעותה שיתוק כולל של משרד החוץ. "מה שבלתי נתפש זו העובדה שכולנו ממשיכים להעמיד פנים שעדיין ניתן להמשיך ולתפקד כבימים שבשגרה", ציין אחד השגרירים.

    משרד החוץ בניין ירושלים אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
    משרד החוץ בירושלים(צילום: shutterstock)
     

    הוא הוסיף כי "כבר עתה מתחילים בהכנות לתכנון וגיבוש 'יעדי המשרד' ו'תוכניות עבודה', אנו נדרשים להציע למטה 'רעיונות שמחוץ לקופסא', מגייסים צוערים חדשים, מנהלים מעקב אחר יישום תוכניות העבודה של השנה החולפת (אשר אף הן היו בחזקת פנטזיה דמיונית) ומחרתיים אפילו תתקיים שיחת ועידה בנושא עם המטה.

     

    "הכול קשקוש מוחלט, בזבוז זמן והתבוססות באשליות. כבר בכנס השגרירים האחרון היה ברור מעל לכל ספק שנכנסנו למצב חירום חסר תקדים, אבל משום מה כולנו ממשיכים לתפקד, לדווח ולהתנהל כאילו משרד החוץ עדיין קיים וטרם נפח נשמתו. יתרה מכך, כאשר אנחנו מצליחים בכל זאת להוציא פרויקטים בודדים לפועל לאחר חיזור על הפתחים וקיבוץ נדבות מקהילות יהודיות, ארגונים בינלאומיים או סוכנויות או"ם, הדבר מועלה על נס ומצוין כדוגמה לכך ש'עדיין אפשר'".

     

    במקביל, ראשי האגפים במשרד החוץ שלחו מכתב בהול לראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות החלטת חשב המשרד. הם קראו לנתניהו לעצור לאלתר את קריסת שירות החוץ הישראלי: "משרד החוץ הגיע לשפל שלא היה כדוגמתו מאז קום המדינה ואין לו אח ורע בשום מדינה אחרת בעולם". ציינו ראשי האגפים במכתב שנשלח לנתניהו לפני הצהרתו בנושא האיראני במשרד החוץ.

    מכתב של ראשי האגפים במשרד החוץ ()
    מכתב ראשי האגפים במשרד החוץ
     

    אתמול דווח כאמור כי החשב הכללי של משרד החוץ הודיע במברק ששלח לכל מנהליו ועובדיו - ולכל שגרירויות ישראל בעולם - על הפסקת כל הפעילויות, בשל הבור התקציבי החמור של 350 מיליון שקלים. משמעות ההחלטה היא כי עובדי המשרד יוכלו להמשיך לפעול רק אם פעולות אלו מוגדרות בחוזים קיימים שהשעייתן תגרום להפרה שלהם. לדוגמה, אי אפשר להזמין משלחות חדשות, אך משלחות שכבר הוזמנו יוכלו להגיע לארץ.

     

    "לא מוכרת הנחיה למשרדי ממשלה אחרים" 

    שגרירה ישראלית באפריקה ציינה בתכתובת הפנימית בתגובה להנחיית החשב: "מחר אגיע לשגרירות ואעשה מה? אתכנן אירועים שלא אוכל לעשות משום שאסור לי לשלם שעות נוספות לעובדים? אכתוב תוכניות עבודה בלתי רלוונטיות? אייצג את ישראל בפורומי פיתוח וסיוע כשברור שאין לכך תקציב? להבנתי הנאיבית, אם כך תרצו להגדירה, אני צריכה להגיע מחר לשגרירות ולהילחם יחד עם כל המשרד שלי על מקום העבודה שלי. כל דבר אחר שאעשה הוא בזבוז זמן שלי והולכת שולל של העובדים שלי. אז אני תמימה. אבל בלי מלחמה, כאן ועכשיו, כולנו יכולים לחפש עבודה עוד לפני 18.9".

     

    שגריר באירופה כתב: "מישהו יודע להגיד מה התוקף המשפטי של הנחיית החשב? הוא מחוקק? מה יקרה אם נעשה בדיוק ההפך מההנחיה. נשתמש במעט כסף שעדיין נמצא בחשבון של השגרירות ובשליטתנו? התחייבות של שגרירות לסייע לפרויקט כזה או אחר כמוה כהתחייבות של ממשלת ישראל גם אם היא איננה מעוגנת בחוזה כתוב. תשלום שעות נוספות מחוייבת למי שעשה בהם שימוש תחת הנחיה שלנו.

     

    "האם התגובה האמיתית שלנו לא צריכה להיות שאין בכוונתנו לתת יד להנחיה בלתי סבירה בעליל? אם יש מצוקה תקציבית וגירעון כבד הרי הוא גירעון לאומי. אם המענה הוא קיצוץ והקפאת פעילות הממשלה היא צריכה לחול על כל משרדי הממשלה כאחד. לא מוכרת לי הנחיה דומה למשרדי ממשלה אחרים. מה ההצדקה לכך שהיא מופנית רק כלפי משרד החוץ? בקיצור, מציע לשקול שתגובתנו תהיה להוציא את כל הכסף שבשליטת הנציגות ועליה התחייבנו".

     

    שגריר אחר כתב: "בהחלט זו סמכותו של החשב והוא לא האשם. אבל גם לנו יש אחריות וסמכות. אני סבור שסירוב מנומק שלנו להנחיה וניסיון להסיט את הדיון בדיוק מהמקום שנח לאוצר כאילו מדובר בניהול לא תקין של משרד החוץ מסייע למאמץ הנגדי מול האוצר. מה יקרה? יעמידו אותנו למשפט על סירוב פקודה?".

     

    בתגובה השיב לו שגריר אחר: "זה לא מרשים אף אחד. זה מחזק את התדמית הבכיינית שלנו. צריכים לעשות את ההפך ולעשות שימוש במעט שעוד ברשותנו ונראה האם האוצר יסתכן בלהלין שכר לעובדים, כי ברור שבסוף זה יגיע לשם. התגובה בעיניי חייבת להיות התנגדות כתובה וגורפת להנחיית החשב על רקע אי סבירותה בעליל. אפרופו סירוב פקודה".

     

    שגריר נוסף העיר: "חשב המשרד, כמי שכפוף לאגף התקציבים באוצר הכפוף לשר האוצר, אמון על ביצוע ויישום חוק התקציב. להבנתי, הפרת הנחייתו כמוה כהפרת חוק ולכן קצין מנהלת הנציגות לא ייתן יד לכך. אם תפר על דעת עצמך הרי שיינקטו נגדך צעדים משמעתיים וייתכן גם סנקציות אישיות כמו גביית התשלומים הלא מאושרים משכרך. סגן החשב כבר הנחה את קצין המנהלה שלי לגבות ממני כל שעות נוספות של הנהג שלי, ולכן הודעתי שאני מפסיק לייצג המדינה בארועים לאחר שעות העבודה. כפתרון הציעו לי לעבור לשעות עבודה גמישות".

    יועז הנדל ריאיון אולפן ynet (צילום: אבי מועלם)
    שר החוץ כץ. התערב במשבר(צילום: אבי מועלם)

    בנוסף, יו"ר הוועד החוץ מנהלי של משרד החוץ אלי יפרח כתב לכלל העובדים: "אני שואל כיצד הגיע המשרד למצב הזה? הייתכן שאין מי שנושא באחריות למצב העגום שמשרד החוץ מפסיק את פעילותו לאלתר? האם אנחנו העובדים אשמים בקריסת מעמדו של המשרד ותקציבו בשנים האחרונות? האם אנחנו העובדים הסכמנו לקיצוץ בתקציב? מי חתם על אישור הקיצוץ של 200 מיליון שקל? לא ייתכן שהמשרד יפסיק לתפקד מקצועית ועולם כמנהגו נוהג? אני קורא למנכ"ל משרד החוץ כמי שמנהל את המשרד בשלוש השנים האחרונות לשאת באחריות למצב הנוכחי".

     

    שר החוץ ישראל כץ התערב במשבר ובשיחה שקיים הבוקר עם הממונה על התקציבים שאול מרידור סוכם כי האוצר ישחרר סכום ראשוני כדי לאפשר את הפעילות השוטפת של משרד החוץ. "במקביל יימשכו השיחות בין משרדי החוץ והאוצר, כדי לגבש רפורמה כוללת שתאפשר למשרד החוץ למלא את מגוון היעדים החשובים שעליהם הוא ממונה בקידום יחסי החוץ של מדינת ישראל ובחיזוק האינטרסים של מדינת ישראל", נמסר מלשכת שר החוץ.

     

    את השגרירים זה לא ממש מרשים. אחד מהם כתב: "כוסות רוח למת וכותרת חיובית לשר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים