שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מלך האשליות: חמישה ספרים של פול אוסטר שאתם חייבים לקרוא
    בספרו החדש "4321", פול אוסטר עוקב אחרי ארבע עלילות חיים אפשריות של אותו אדם. עמרי חורש, שספרו החדש "החלון והמדרגות" שואב השראה מסיפוריו של אוסטר על ניו יורק, ממליץ על היצירות הכי טובות של אמן צירופי המקרים

    פול אוסטר הוא סופר של מסתורין. לא במובן הרגיל של תעלומת רצח או חטיפה, אלא של מסתורין הנפש. ברוב ספריו הוא עוסק באפשרות. במה קורה לאנשים רגילים פחות או יותר, כשהמקרה מזיז מעט את מהלך החיים. אוסטר לא מסתפק בקו עלילה אחד, אלא מלפף את החיים של גיבוריו סביב החלטה אחת רעה או התמסרות לאפשרות של שינוי. הוא לוקח את זה לקיצוניות יצירתית בספרו החדש "4321", בו הוא עוקב אחר ארבע עלילות חיים אפשריות של ילד אחד, ארצ'י פרגוסון.

     

    פול אוסטר (צילום: AP)
    פול אוסטר(צילום: AP)

     

    רוצים לקרוא את "4321"? לחצו כאן .

    רוצים לקרוא את "החלון והמדרגות"? לחצו כאן .

     

    אוסטר השפיע עליי לא מעט בנעוריי ובבגרותי. ניו יורק שלו הסעירה אותי. עד כדי כך הסעירה, שאת ספר הביכורים שלי, "החלון והמדרגות" שרואה אור בימים אלה, החלטתי להקדיש לאהבה רבת השנים שלי לספריו. הפעם לא כקורא, אלא גם ככותב. אולי אעיז, חשבתי לעצמי, אפילו להתווכח איתו. אז לקחתי ליד את "הטרילוגיה הניו יורקית" של אוסטר וכתבתי לה קומה נוספת, זווית חדשה ומאתגרת של האירועים בנובלה הכי מפורסמת שלו, "עיר הזכוכית". עכשיו זה זמן נכון לחזור לחמשת הספרים הכי טובים של אוסטר, לדעתי. סמנו לעצמכם את אלה שעוד לא קראתם, אתם פשוט חייבים.

     

    הטרילוגיה הניו יורקית

    בשלוש נובלות מוזרות המתרחשות כולן ברחובות ניו יורק, הראה אוסטר את כוחו ככותב שיודע לקחת את העיר שהיא כנראה המצוטטת ביותר בעולם, ולהפוך אותה לזירת התרחשות פועמת וזרה. אנשים מקבלים במפתיע עבודות מעקב משונות. בעלים נעלמים בלי להותיר זכר ואחרים מתאדים אחרי שהשתגעו והתמסרו למשימה בלתי אפשרית. בכולן החוט המקשר הוא המעקב, התצפית של אדם באדם אחר והבילוש שנלקח מידי הבלשים הרגילים ומועבר לבריות מן השורה. והן מהדהדות זו את זו, כמו אחים שונים אך בעלי קווי דמיון שלא ניתן להכחישם. "הטרילוגיה" הזניקה את אוסטר ככותב יוצא דופן והיוותה את הבסיס לספריו המאוחרים יותר כמו "מוזיקת המקרה".

      

    עטיפות הספרים ()

    ספר האשליות

    אוסטר הוא סופר ארס-פואטי, כזה שאוהב להתייחס בספריו לחדווה, או לחילופין לייסורים שביצירה. ספר האשליות הוא אולי הספר הכי ארס-פואטי שלו. במרכזו ניצב דיוויד זימר, פרופסור שאיבד את משפחתו בתאונת מטוס. מתוך האובדן הוא מחפש תקווה חדשה, וזו באה בדמות הקטור מאן, שחקן קולנוע נשכח שלא נראה זה חמישים שנה. זימר מחליט לכתוב ספר על יצירתו של מאן ושוקע בתוכה. ואז מאן צץ כמו מתוך הלא נודע ומופיע, בשר ודם, בחייו של זימר וכמובן הופך אותם על פיהם. מעבר להיותו ספר מהפנט, ב"ספר האשליות" אוסטר מהרהר בעוצמה של יצירה אמנותית וביכולת שלה להישאר ולהדהד במרחבי הזמן. אולי היא אף פעם לא נשכחת, הוא שואל. מישהו מתישהו עלול לשלוף איזה ספר מאובק מהמדף, למצוא סליל צלולואיד במגירה או להכניס קסטה לטייפ ווינטג'י ולהחזיר אותך לחיים.

     

    לוויתן

    לוויתן הוא הספר שקיבע אצלי את ההבנה שאוסטר הוא לא רק סופר גדול, אלא גם כזה שיש לי איתו מערכת יחסים אינטימית של קורא וסופר. כרגיל אצל אוסטר יש כאן תעלומה, או סיפור שקרה ואולי בעצם לא התרחש. והמשחק עם דמותו החידתית של בנג'מין סאקס שנעלם מביתו ושב ומופיע בדמיונו של חברו הטוב פיטר איירון. איירון שומע על אירוע מוזר – אדם שעסק בהרכבת פצצה ליד מכוניתו בכביש נידח מצא את מותו. הוא יודע שזה סאקס, אבל לא יכול להוכיח זאת. מכאן מתחיל מירוץ לכתיבת הנרטיב של חבר הנפש שרוצה לגונן עליו מול זה הבירוקרטי המשטרתי. כל זה מתערבב עם אייקונים אמריקאים כמו הנחיתה על הירח וחגיגות ה-4 ביולי.

     

    עטיפות הספרים ()

    שגיונות ברוקלין

    זה כנראה הספר האופטימי והעולץ ביותר של אוסטר. אולי כי הוא חוגג בו את ברוקלין העסיסית, המהבילה שבה הוא מתגורר. והוא מתאר בו באהבה גדולה את הטיפוסים שמסתובבים ברחובותיה ואת העזובה כמו גם את העושר של הסיפורים שמסתתרים מתחת לכל מרצפת. אנחנו עוקבים פה אחר נתן גלאס, גיבור מסמורטט שהחלים מסרטן ושנמאס על אשתו ובתו וחוזר לברוקלין רק כדי "למצוא מקום שקט למות בו". זה משפט הפתיחה של הרומן, שזה לגמרי לא מפתיע אצל אוסטר. אבל כל זה משתנה כי גלאס פוגש מחדש בני משפחה וחברים שלא ראה שנים רבות והם מגייסים אותו לטובת הצרכים שלהם וכך מחזירים לו את הברק ואת הרצון להמשיך.

     

    החלון והמדרגות עמרי חורש (החלון והמדרגות עמרי חורש)

    המחברת האדומה

    את הקובץ הקטן והמקסים הזה פרסם אוסטר ב-1992 ויש בו הזדמנות נדירה להציץ לתפר שבין הטקסיות של ישיבה וכתיבת רומן לבין החיים היומיומיים של אדם שהוא גם, במקרה, סופר. אוסטר מביא בו מקרים משעשעים ומפתיעים שקרו לו והציבו בו רעיון, תובנה או סתם צחוק מתגלגל. הוא מעניין כי בין דפיו מתגלה ההבנה שדווקא ההתקלות באבנים הקטנות האלה של יציאה מהשגרה הן שיולדות מאוחר יותר הרים ספרותיים. וחובבי אוסטר ימצאו בהם את הניצנים לרומנים הגדולים שלו ולדמויות שנוצקו אליהם. להכיר את אוסטר האדם אפשר גם דרך ממוארים שכתב, אבל "המחברת האדומה" היא דרך הרבה יותר מהנה בעיניי.

     

    ספר הביכורים של עמרי חורש, "החלון והמדרגות", רואה אור בימים אלה בהוצאת "ידיעות ספרים". בעבר שימש חורש כעורך מדור הספרים של ynet.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים